ובכן, גם הפועל ירושלים כדורסל העדיפה מאמן תוצרת חוץ. היווני פוטיס קציקאריס יתפוס בעונה הקרובה את מקומו של סימונה פיאניג'אני, שסיים בה את דרכו ותפקידו וחזר לאיטליה.
העובדה שאלופת ישראל בחרה במאמן זר מצטרפת להחלטתה של מכבי תל אביב להחתים את נבן ספאחיה. האם יש בכך מקריות ששני מאמנים זרים מקבלים לידיהם את מכבי תל אביב ואת הפועל ירושלים? ספק גדול בידי.
למעשה, מדובר בהעדפה ברורה של כוחות חוץ על פני המאמנים הישראלים, שחלק גדול מהם עדיין מחפש קבוצה – קבוצה טובה, בעלת יכולות כלכליות. כי מאמנים בעלי שם, שעשו משהו בכדורסל מקווים תמיד לקבל קבוצות שעימן ניתן להגיע להישגים.
אני חושב למשל על צבי שרף, על שרון דרוקר, על מולי קצורין, על אפי בירנבוים ועל אריק שיבק, שלדעתי היו שמחים לאמן קבוצות גדולות ולא לשבת בחוץ.
ואני נזכר בכך שלא מזמן, בעונת 2015/16, אימן רמי הדר את מכבי חיפה וזכה לשבחים מקיר אל קיר. ממנה הגיע למכבי תל-אביב, לעמדת עוזרו של ארז אדלשטיין, וכאשר אדלשטיין הלך הביתה, מונה הדר לתפקיד המאמן הראשי. חלומו של כל מאמן התגשם לרמי, אך כשהתעורר מצא עצמו בחוץ. הגיע בינואר 2017 להפועל תל-אביב, ונפרד ממנה כבר באפריל.
אתמול לאחר שהפועל ירושלים בחרה בקציקאריס, שוב התברר שהדשא אצל השכנים כנראה ירוק יותר. מי שזכתה זה עתה באליפות הליגה עם מאמן איטלקי, שוב הולכת על אותו עיקרון ועל מה שהצליח: להפקיד את הקבוצה בידיו של מאמן זר, בהסכם לשלוש שנים.
האמת היא שבעולם הכדורסל הדברים האלה קורים ומקובלים: למשל, ז'ליקו אוברדוביץ' הסרבי מאמן את פנרבחצ'ה התורכית, ודייויד בלאט את דארושפקה שמתורכיה. וגם בכדורגל הדוגמאות אינן חסרות: קונטה האיטלקי מאמן את צ'לסי, גווארדיולה הספרדי את מנצ'סטר סיטי, ראניירי האיטלקי את נאנט, ומוריניו הפורטוגלי את מנצ'סטר יונייטד.
זו המציאות, אלה העובדות, ועימן אי אפשר להתווכח.
מה דעתך על הכתבה?