מסיבת סיום: 5 מחזורי הסיום המשוגעים שידע הכדורגל הישראלי

הפועל תל אביב
הפועל תל אביב | ערן לוף

סרט המלחמה של בית שאן מ-95, הקרב המשולש של 2014, המשחק הדחוי בין שמשון ומכבי חיפה ב-76, ההיחלצות של מכבי פ"ת ב-2008 ודממת האלחוט של 80. רון עמיקם נזכר

(גודל טקסט)

מחזור הסיום של התחתית מחר (שבת, 20:30) הוא טיפה בים מחזורי הסיום המרתקים שהיו כאן. יש לפחות 13 מחזורי סיום שהיו חגיגה לכוססי הציפורניים, אבל כאן תראו רק את חמשת המובחרים. במקום השישי שלא נכנס לרשימה נמצאת 'השבת השחורה' – אירועי 22 בנובמבר 1952. 


10.5.14 – הכרעות בדקה ה-90

רק לפני שלוש עונות, מחזור סיום סופר מרתק. עד לרגע האחרון לא נקבעה אפילו יורדת אחת. לשלוש האחרונות היו ערב המחזור 30 נקודות, כשבני יהודה – מעל הקו האדום בזכות הפרש שערים – אירחה את מ.ס אשדוד, שחטפה שבוע קודם לכן חמישייה בבית ממכבי פ"ת, שהייתה מתחת לקו ואירחה את הפועל חיפה. רמה"ש האחרונה – בהפרש שערים – שיחקה בעכו. 

ראשונה כבשה רמה"ש בעכו, יתרון שנמחק בשער שוויון בפנדל של חמדי סליחי. במושבה עלתה מכבי פ"ת בדקה ה-59 ליתרון, אבל גם שם נרשם שוויון אחרי שזרקו קוראץ' השווה. ואז הגיע בנצי מושל מאשדוד והימם את בלומפילד, רבע שעה לסיום. בני יהודה תקפה ותקפה ולא הצליחה להפיק מעצמה כלום. חמש דקות לסיום השווה אמיר עגייב והכל היה נזיל. אמיר האדז'יץ' קבע 1:2 לרמה"ש בעכו בדקה ה-90, רועי דיין בעט פנדל מוצלח בדקה ה-90 במושבה לטובת מכבי פ"ת, ורק גיל יצחק בעט ממטר למשקוף ביפו. בני יהודה ורמה"ש ירדו, על הבאזר.





כשבנצי מושל הימם את בלומפילד
כשבנצי מושל הימם את בלומפילד

 

31.5.08 – יבואה? דמארי!

מכבי הרצליה כבר ירדה, וארבע קבוצות התחרו על שלושה מקומות בליגת העל: אשדוד עם הפרש שערים נחות, שעמדה לשחק מול מכבי חיפה, בני יהודה, שעשתה מסע היחלצות מרשים עם חזי שירזי ויעקב אסייג, שיחקה מול מכבי ת"א, ומתחתן מכבי פ"ת והפועל כפ"ס, בסדר הזה, שהידרדרו במשך העונה עד שהפכו מועמדות לירידה. אשדוד ובני יהודה סגרו עניין כבר בחצי הראשון, אבל בבלומפילד כפ"ס לא הצליחה לייצר דבר, וגם לא פ"ת בהרצליה.

בדקה ה-83 קבע סמואל יבואה 0:1 לכפ"ס על הפועל ת"א, אך שמחת האוהדים ארכה בדיוק ארבע דקות, משום ששלוש דקות לסיום כבש עומר דמארי בן ה-19 שער ניצחון למכבי פ"ת על והשאיר אותה בליגה על חשבון כפ"ס.



יבואה. כפ
יבואה. כפ"ס של השנה תצליח להדהים?

 

27.5.95 – סרט מלחמה

שש קבוצות התחרו נגד שני מקומות לליגה השנייה, החל מבית"ר ת"א שבמקום ה-11, לה הספיקה נקודה מול בני יהודה (שהושגה), דרך הפועל חיפה, לה הספיק תיקו באורווה מול הפועל פ"ת. בין שתי האחרונות, מכבי נתניה ומכבי הרצליה, נערך משחק מכריע, ותיקו לא היה מספיק להרצליה עם הפרש השערים הנחות. אשדוד במקום ה-13 הייתה צריכה לנצח את מכבי פ"ת ובית שאן, במצב הקשה ביותר, שיחקה בקריית אליעזר מול מכבי חיפה, שקיוותה לנס בבאר שבע כדי לקחת את האליפות ממכבי ת"א.

חיפה נקלעה לפיגור באורווה, אשדוד הובילה 0:1 על פ"ת ובית שאן הייתה בפיגור 2:0 מהיר מאוד בחיפה. אבל אז אירעה התנגשות באשדוד בין ז'אן טלסניקוב למגן הצעיר גיא לוזון, שריסק את כף היד. הדודים, מנהלי הקבוצה, קיבלו את הסעיף, ומכבי פ"ת לחצה על הדוושה. בינתיים הבקיעה מכבי ת"א בווסרמיל ומכבי חיפה החלה לאבד עניין. עופר מזרחי קבע 0:1 להרצליה בנתניה, במשחק בו הורחקו ארבעה שחקנים, הפועל חיפה השוותה, וברגע האחרון הצליחה בית שאן לעשות מהפך ולנצח, לשמחתם הרבה של דורון צברי ורינו צרור שעשו מזה סרט. נתניה ואשדוד ירדו.



ז'אן טלסניקוב. העלה את חמתם של הלוזונים
ז'אן טלסניקוב. העלה את חמתם של הלוזונים

 

12.6.76 – "אני ספורטאי!"

מחזור הסיום שבו היו מעורבות הכי הרבה קבוצות – לא פחות משבע, ורק לפני מחזור הסיום התברר כי משחק שנערך חודש קודם לכן בנתניה, בו ניצחה שמשון את מכבי חיפה 0:1, ישוחק מחדש, שבוע לאחר סיום הליגה. למה? בגלל אלימות מילולית ופיזית מצד שמשון. 

ערב המחזור הייתה הכח ר"ג מתחת לקו האדום, כשהיא זקוקה לניצחון, רצוי רב שערים, מול הפועל חדרה שכבר ירדה. מכבי יפו יצאה לבאר שבע למשחק בלתי אפשרי מול קבוצה שנזקקה לתיקו כדי לזכות באליפות. לפניה הייתה הפועל ת"א, שנסעה למשחק חוץ מול הפועל ירושלים. להפועל פ"ת חיכה משחק נוח מול הפועל כפ"ס, מכבי פ"ת מול היורדת הנוספת בני יהודה, מכבי חיפה, כאמור עם משחק חסר, בדרבי מול הפועל חיפה, ומכבי ת"א נזקקה לנקודה בבלומפילד מול בית"ר ירושלים. בין המקום התשיעי למקום ה-15, ממנו ירדו, הפרידה נקודה אחת ושישה שערים. אש! ברדיו שררה דממת אלחוט, לאיש לא היה מושג מה קורה. 




"מודיעין אזרחי". גם הם נטלו חלק בדרמה

 

אז הכח ניצחה 0-4 בחדרה; ביפו סיכמו מראש על תיקו עם ב"ש, אבל ניצחו בסופו של דבר בווסרמיל. הפועל ת"א ניצחה בקטמון, מכבי ת"א את בית"ר, מכבי פ"ת את בני יהודה, ומכבי חיפה הפסידה, אבל עם אפשרות לתקן ולהישאר. המשחק היחיד שיצא מהתקן היה זה של הקבוצה במקום ה-11, הפועל פ"ת. את שחקני הפועל כפ"ס טרטרו כל השבוע למשרדי 'מודיעין אזרחי' לאחר שעלה חשד כי השחקנים יוותרו על המשחק. בסוף נפל כדור ברחבה מול אחד הנחקרים, ישראל פוגל, שבעט מכל הלב פנימה ורץ במגרש כשהוא צועק: "אני ספורטאי! אני ספורטאי!". הפועל פ"ת ירדה מתחת לקו האדום ונזקקה לניצחון בן שני שערים של שמשון במשחק הדחוי, אבל חיפה ניצחה 0-1, ופ"ת ירדה לראשונה בתולדותיה לליגה השנייה.      

10.5.80 – מה עם הכח?

מחזור הסיום הכי מרתק שזכור לי, בהשתתפות חמש קבוצות, מתוכן שתיים יצטרפו לבית"ר ירושלים שכבר ירדה, כשנקודה אחת מפרידה בין רמת עמידר במקום ה-11 למכבי יפו במקום ה-15. גם הפועל חיפה מתחת לקו האדום.

גם פה שררה דממת אלחוט מעיקה. עמידר נקלעת לפיגור מול מכבי פ"ת, אלי לוונטל מעלה את הפועל חיפה ליתרון ביתי מול כפ"ס ובית"ר ת"א מובילה 0:2 בבלומפילד על הפועל ת"א. רק הכח שומרת על 0:0 בחוץ מול הפועל פ"ת, ויפו על 0-0 ביתי מול מכבי ת"א. במצב הזה עמידר מצטרפת ליפו בדרך לארצית. אבל עם פתיחת המחצית השנייה משווה עמידר, גם מכבי יפו עולה ל-0-1, ועכשיו הכח, שלא מצליחה להבקיע, יורדת עם יפו.



יעקב אקהויז. השאיר את יפו בליגה
יעקב אקהויז. השאיר את יפו בליגה

 

עוברות עוד עשר דקות, אין שערים באורווה, עמידר כבר ביתרון, יפו מכפילה אותו ומשה סיני מצמק בבלומפילד ל-2-1. יפו זקוקה לנס: תיקו של הפועל ת"א ושהכח לא תבקיע. 20 דקות לסיום משווה יעקב אקהויז להפועל ת"א. עכשיו יפו נשארת, בטח כשנמרוד דרייפוס עושה מהפך בבלומפילד. אבל הכח, מה עם הכח? יפו עושה 0-3, בית"ר ת"א משווה בבלומפילד, ואף אחד לא יודע מה קורה בין פ"ת ור"ג.

כשנגמר המשחק רץ אוהד יפו שהעדיף דווקא את בלומפילד את 800 המטרים שמפרידים בין היכל הכדורגל לאצטדיון גאון כשהוא צועק במורד רחוב עזה: "נשארנו בליגה, נשארנו בליגה". הקריאה מתקבלת, וביפו יוצאים מגדרם. בית"ר ת"א והכח ר"ג יורדות.

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי