תודו, שבקושי הספקנו להתגעגע. רק לפני רגע בני יהודה הניפה את הגביע הסנסציוני שלה, הנבחרת הושפלה מול אלבניה ו"הופ" – הנה עוד עונה מתחילה לה, מלאת תקווה מלאת רגש כזו שמציתה את הדמיון לאוהדים. אחת הבעיות הגדולות של הכדורגל הישראלי היא הדירוג הנמוך של הקבוצות באופ"א.
זה גורם לנציגות שלנו לעבור עוד ועוד סיבובי מוקדמות מתישים מול קבוצות מכל רחבי אירופה. הבעיה הכי גדולה של קבוצות הצמרת היא שהן צריכות לייצר פיק ביכולת שלהן כבר בשלב מאוד מוקדם של העונה, אחרת הקמפיינים האירופים שלהן יסתיימו מאוד מוקדם. והקושי הגדול יותר הוא שאם הן הצליחו לייצר פיק ביכולת הן צריכות לשחזר אותו בערך מדי שבועיים ושוב ליצר אותו ובעוצמה גדולה יותר בשליש האחרון של העונה, או כמו שנאמר אנחנו מתחילים הכי חזק שאפשר ואז מגבירים. משימה קשה.
למרות שנהוג לחשוב שהמשימה האירופית בשלב הזה של העונה לא משפיעה על הליגה שתפתח בעוד כחודש וחצי אני טוען שהדחה מוקדמת של מכבי ת"א, הפועל ב"ש או בית"ר ירושלים עלולה להשפיע על כל העונה המקומית שלהן. לכן חשוב מאוד לכל אחת מהשלוש, ובמיוחד לשתי המובילות להגיע לשלב בתים כלשהו. אם בית"ר לא תעשה זאת זה לא יחשב לכישלון, אלא מקסימום לאכזבה.
חלון העברות בהחלט מרתק עד עכשיו והתחושה שהשיא עוד לפנינו. ב"ש שיודעת שאליפות שלישית היא משימה מאוד קשה וריעננה את הסגל כמעט בכל העמדות במגרש, כולל שני מגנים צעירים ומבטיחים. איינבינדר הגיע כמחליף להובאן, קואנקה צפוי לחתום על חשבון בוזגלו ועוד חלוץ זר אמור להגיע. יחד עם עמית ביטון, שחוזר מהשאלה של חצי עונה, מדובר בריענון מרשים של שישה שחקנים שכמעט כל אחד מהם יכול לשחק בהרכב בכל מסגרת.
אצל מכבי ת"א בינתיים רגוע, השינויים הם בניהול, מאמן חדש ישן, מנכ"ל במשרה מלאה ובעלים שמגלה קצת יותר התעניינות. אבל שחקנים? עד עכשיו אין בשורה גדולה, סגנית האלופה בעיקר שיחררה ורק צירופו של אצילי מהווה שיפור משמעותי אם כי מעניין – איך יחלקו מיכה ואצילי את דקות המשחק באגף ימין ובעיקר איך יתמודדו עם עצם התחרות.
ג'ורדי כידוע לא חושש להשקיע מיליוני יורו על רכש זר מפוצץ שלרוב לא ממש מצליח לו, והוא אוהב לעשות זאת בשלבים מאוחרים של חלון העברות ולנסות למצוא שחקנים שביוני לא מוכנים לחשוב על ישראל ובאוגוסט כבר מנהלים מו"מ על גובה החוזה. השאלה הגדולה היא אם מכבי תצליח להתקדם עד אוגוסט גם באירופה, כי מכה בדמות הדחה מוקדמת עלולה להיות אכזרית מבחינתה.
והנציגה השלישית בינתיים היא בית"ר ירושלים שנראית נוצצת מתמיד, אבל לא בטוח שמאוזנת כפי שהיא צריכה להיות. אוחנה, גדול ככל שיהיה כבר לא יכול לחזור אל הדשא ולי נראה שבינתיים הוא מכסה על החסרונות של הקבוצה, איינבינדר שהיה עוגן במרכז עזב, כך גם רואדה שהנהיג את מרכז ההגנה. לאלה בינתיים לא מצאו מחליף, ותשאלו כל מאמן מתחיל והוא יספר לכם על הדרך הנכונה לבנות קבוצה וזה עמוד השדרה שלה – בלם קשר אחורי וחלוץ. בכל העומדות הללו בית"ר לא רק שלא התחזקה אלא נחלשה, לפחות עד עכשיו.
את אוהדי הקבוצות הקשיים והבעיות לא מעניינים. קואנקה מצית את הדמיון, אצילי הוא הישראלי הטוב ביותר שניתן היה להביא בקיץ הזה, ובניון הלך לאהבה הישנה שלו. אז עד שהקבוצות לא עלו על הדשא במשחק רשמי בפעם הראשונה, אפשר להסתפק בתקוות גדולות ואמונות רבות שמה שלא עבד בשנה שעברה יעבוד טוב יותר העונה. הלוואי.
מה דעתך על הכתבה?