אם תשאלו כל איש צוות בהפועל באר שבע – מהנשיאה ועד אחרון אנשי המנהלה – תשמעו שהתוצאה הזו היא חלומית מבחינת המועדון, אבל מעל הכל הניצחון הזה הוכיח לי שהקרב על המקום בשלב הפלייאוף של ליגת האלופות רחוק מלהיות גמור.
האלופה הבולגרית היא קבוצת התקפה נהדרת, סופר מוכשרת ולא פחות חשוב מכך גם מתואמת, אבל מאוד לא יציבה. הפערים בין היכולת ההתקפית ליכולת ההגנתית הם הבדלים של שמיים וארץ, ובאירופה אתה קודם כל צריך להגן ורק אחר כך לתקוף.
- הבולגרים בהלם: "ליל בלהות, לודוגורץ התמוטטה בבירת הנגב"
- פייט קלאב: סיכום הניצחון של באר שבע על לודוגורץ
במידה רבה לודוגורץ משחקת לפי ה-DNA של השחקנים שלה, משמע, ברזילאים שאוהבים מאוד את הכדור. היא קבוצה דריבליסטית מפתיעה, אבל לא כזו שאוהבת לעבוד קשה ולעשות הגנה.
וזה עוד החלק הטוב במשחק ההגנה, צמד הבלמים מוצי ופלסטון אומנם חזקים מאוד ומנוסים, אבל מאוד מאוד איטיים. תוסיפו לזה את לוקאס סאשה, אקס הפועל ת"א, שהפך מקשר אחורי בינוני למגן ימני בינוני מינוס ובצד השני נמצא נתנאל שאוהב לתקוף הרבה יותר מאשר להגן ותקבלו הגנה שבמידה רבה לא מתאימה ולא איכותית מספיק לגודל המעמד. ולא נשכח שמאחוריהם נמצא שוער ארגנטינאי חדש שעוד צריך ללמוד איך להתנהל עם חבריו החדשים. כל אלה יוצרים חוליית הגנה שברירית.
הקרב רחוק מלהיות גמור (דני מרון)
אז המחשבה הבאה שלכם היא לבטח שאם זו ההגנה, ב"ש שווה שער אחד לפחות בגומלין מה שיהפוך את המשימה הבולגרית לקשה עד בלתי אפשרית. זו מחשבה נכונה כל עוד ב"ש תצליח לעמוד בפרץ, כי עם כמות הכישרון שיש לאלופת בולגריה בחלק הקדמי היא יכולת בכל משחק נתון להתפוצץ על היריבה ולפרק אותה בלי הרבה מאמץ. ככל שב"ש תחזיק מעמד מבלי לספוג בגומלין כך יגדל הסיכוי שלה לכבוש שער שינעל את ההתמודדות.
חייו של מאמן הם קשים, משום שאת מירב העבודה עושה המאמן לפני המשחק ואז הצלחתו תלויה באיכות הביצוע של חניכיו. אמש אמר ברק בכר לפני המשחק שהוא כבר לא לחוץ כי הוא את שלו כבר עשה ועכשיו תורם של השחקנים לבצע.
בכר. לא היה לחוץ (דני מרון)
והם ביצעו את הוראותיו ככתבם וכלשונם. בכר ויתר לוואקמה על עבודת הגנה, דבר שבהחלט לא מאפיין אותו, סמך על היכולות הבינוניות של סאשה והימר. בכל פעם שהבולגרים תקפו עם סאשה הוא זכה לשמירה מהקשרים במרכז ואילו הניגרי נשאר בהתקפה, כך בעצם הצליחה ב"ש לכבוש את השער הראשון כשוואקמה קיבל כדור חופשי וסיים בעזרת עוד רגע של גאונות של מאור מליקסון.
וברגע שסאשה החליט לוותר על ההצטרפות, הבולגרים עברו לתקוף מהאגף השמאלי והקלו על ב"ש את המאמץ ההגנתי. אמרתי בשבוע שעבר שעל בן ביטון אפשר לסמוך שיחזור לעצמו מבחינה הגנתית וראינו אתמול את ביטון שחוזר לעצמו. הוא עדיין יכול להיות הרבה יותר טוב אבל הוא בהחלט במגמת עלייה ביחס לצמד המפגשים מול הונבד.
פקהארט. עוד אופציה בגומלין (דני מרון)
בהנחה שב"ש תגיע כשירה למשחק הבא עם אליניב ברדה, מיגל ויטור, מאור מליקסון והרכש תומאש פקהארט בריאים ומוכנים, אז האופציות של בכר יהיו מגוונות יותר גם מהספסל. במשחק כפי שצפוי בשבוע הבא עם הרבה מאוד שטחים ריקים לא בטוח שדווקא פקהארט הוא התשובה הנכונה, אבל בכר יזדקק לפינישר. כמה שהוא היה רוצה לראות למשל את בן שהר.
האוויר בריאות של ב"ש שהחזיק רק ל-60 דקות לפני שבועיים מול הונבד בטרנר החזיק אתמול כבר הרבה יותר, ככל שהעונה מתקדמת כל ב"ש נכנסת לכושר גבוהה יותר והיא יכולה בהחלט לשאוב הרבה מאוד אופטימיות מהמשחק אמש, 0:2 שונה בהרבה מ-0:1. ב"ש עמדה בקצב גבוה, אבל חייבת לשמור על פוקוס כי הכישרון הבולגרי/ברזילאי יכול למחוק פיגור של שני שערים ברגע אחד. לפרטים: ז'לגיריס.
מה דעתך על הכתבה?