ברק בכר "מחזיק" משיר צדק עוד מהימים שלהם יחד בעירוני קריית שמונה וסומך עליו בעיניים עצומות לרווחה. בצפון זוכרים היטב את שיתוף הפעולה בין השניים כשסיירו בשכונותיה החלשות של העיר וחילקו חבילות מזון לנזקקים. עם המעבר דרומה, התחזקו הקשרים המקצועיים ביניהם. בכר חיזק את מעמדו כבכיר המאמנים הישראליים, וצדק "התחזק" מבחינה דתית. על רקע הדיווחים הדרמטיים על מעבר אפשרי של כמה מחבריו לאירופה, כמו בן ביטון למשל, צדק קבע עובדות חדשות בשטח – ורכש דירה בקריה החרדית המשגשגת בבאר שבע. שיר המעלות.
בירת הנגב מתאימה לצדק כמו פקקים לנעלי כדורגל. רק התארים נלקחים בחשבון בעידן שבו בוגרי מחלקת הנוער הבאר שבעית מקבלים הזדמנות בגביע הטוטו, ובהמשך המסלול "מתחשלים" בבני לוד והפועל עכו. "צדק מחובר לעיר ולאוהדים. טוב לו פה, הוא באר שבעי לכל דבר", אמר המנכ"ל אסי רחמים במספר הזדמנויות.
הבלם שיחגוג בסוף החודש את יום הולדתו ה-28 משלב את עבודתו השוטפת עם פעילותו הרוחנית. גיא חיימוב ומיכאל אוחנה פוסעים לצדו במעלה הנתיב הדתי, מבלי לערער על סמכותו ההלכתית. יש המגדירים את צדק כראש האגף התורני בטרנר, וכדי שיוכל לצום בתשעה באב הקדימה האלופה את יציאתה למשחק הגומלין מול לודוגורץ. במשחק עצמו הוא שותף לאחר שיום קודם לכן שוחרר מהאימון המסכם. ב"ש נראתה רע ברזגראד ועמדה על סף הדחה. בפיגור של 3:0 גאדיר כבש את השער המצמק הכי יקר בתולדות המועדון, ונתן את האות להתפרצויות שמחה שהזכירו את חגיגות האליפות. העיקר התוצאה, אמרו בחדר ההלבשה, ויש המשוכנעים שבנקודת הזמן ההיא תפילותיו של צדק נענו.
צדק מנסה להתאושש מעוד מהלומה (דני מרון)
יחד עם זאת, צדק חווה ירידה מסוימת בכושרו, אבל בהתאם למעמדו כ"רב הראשי של הפועל באר שבע" הוא מאמין שהכל מלמעלה. "אני מוכן לספוג בכל משחק שלושה או ארבעה שערים, אבל בתנאי שנעלה לשלב הבא", אמר הבלם אחרי שספגו שלושה שערים בבולגריה. בלם העבר אפרים דוידי בטוח שהוא הבלם מספר 1 של האלופה: "בהפסד לבולגרים צדק לא היה לבד על המגרש, כל משחק ההגנה היה גרוע, והדברים מתייחסים גם לגבי מיגל ויטור".
בתחילת השבוע בהפסד לבית"ר ירושלים צדק היה השחקן היחיד מההרכב הראשון הקלאסי שזכה לקרדיט ב-11. מפח הנפש "זיכה" אותו במנוחה ב-0:2 על מ.ס אשדוד אבל ב-20:50 (ספורט1) צדק ישוב להרכב הראשון במשחק אלוף האלופים נגד בני יהודה.
30 שנה מפרידות בין הבלם בדימוס דוידי לבין יורשו המסוגנן. שניהם אגב יציינו בימים הקרובים את יום הולדתם, מה שאולי מבלבל קצת את דוידי ומשבש אצלו את מושגי הזמן. "הרבה אנשים משווים אותי אליו, אומרים שהוא מזכיר אותי בימים היפים שלי", מתרפק אפרים על עברו הקרבי. "כמוני הוא עקשן וקורא מהלכים. שנינו ראינו צעד אחד קדימה. מכיוון שידענו לאן הכדור יגיע, הקדמנו את שחקני היריב בריצה לכדור ונמנענו מתיקולים מיותרים".
צדק עם המנכ"ל אסי רחמים. מרגיש בבית בבאר שבע (אודי ציטיאט)
צדק. יודע גם לכבוש (דני מרון)
עם סביבתו הקרובה צדק חי בהרמוניה שלמה, ועם האוהדים הוא מדבר בגובה העיניים. לעומת זאת, בהתנהלותו מול שאר העולם הוא לעיתים משדר סוג של יהירות. "תמיד ידענו ששיר יגיע לדרגים הגבוהים ביותר", אומר אחד מחבריו בקריית שמונה. "ככל שיכולתו השתפרה נוצר הרושם המוטעה שנדבקו בו סממנים של שחצנות. למה רושם מוטעה? כי אלה שהכירו אותו בצורה מעמיקה לא חשו בשום הבדל בהתייחסותו ובהתנהגותו גם לאחר שעלה לגדולה".
"הוא 'קלאסה' של בלם. ממושמע טקטית, סמכותי ומקרין ביטחון. אני עוקב אחריו הרבה זמן, ועדיין לא הצלחתי להבין את הקטע של החזרת הכדור לשוער. אפילו אם הנעת הכדור בחלק האחורי היא חלק מתוכנית המשחק של ברק, עדיין הייתי מציע לצמצם את כמות המסירות בחצי המגרש שלנו. הקהל לא ממש 'מת' על זה", מוסיף דוידי על מה שאולי פוגם במשחקו של צדק.
גם בנבחרת ישראל צדק ידע ימים יפים יותר. ב-3:0 לאלבניה הוא רחוק מלהרשים לצידו של איתן טיבי והשניים השקיפו בחוסר אונים על ההתקפה האלבנית. גם חברו לקבוצה דודו גורש לא ידע נחת והוציא שלושה כדורים מהרשת.
צדק מתוסכל. איחר את הרכבת לאירופה? (דני מרון)
צדק מרגיש בנוח. בבאר שבע מאמינים בו (אודי ציטיאט)
צדק כאמור סובל מירידה ביכולתו שחלקה נזקף ליהירות כלפי חוץ אבל בחדר ההלבשה האדום משוכנעים שהירידה המסוימת בכושרו של צדק היא זמנית. "גם לצדק מותר לנוח. הכל בסדר, זו רק שאלה של זמן עד שיחזור להיות אחד מעמודי התווך של ההגנה", סבורים בקבוצה. "אולי זה לא אותו שיר של העונה שעברה, ועדיין מדובר בבלם הכי טוב בארץ. כל מאמן היה רוצה בלם כמוהו", הוסיפו.
"הוא בן 28, יש לו עוד חמש שנים טובות, אולי הוא איחר את הרכבת לאירופה. אני מרגיש שהוא יגמור את הקריירה בהפועל באר שבע. שחקן במעמדו, אחרי שתי אליפויות ולא מעט הופעות בנבחרת, ראוי לשדרוג כלכלי. שלא יתבייש לדרוש את מה שמגיע לו", מחמיא דוידי. "בבאר שבע כולם מכירים את אפרים דוידי. תחזיר אותי 30 שנה לאחור, בטוח שהייתי מרוויח יותר ממנו", ספק מתבדח הבלם האגדי.
והערב, אחרי שפתיתי הקונפטי ייאספו מכר הדשא בנתניה בסיומו של טקס הענקת גביע אלוף האלופים, יוכל צדק להתמקד בדבר האמיתי. לשוב לעניינים ממש לפני רגש האמת מול מאריבור. דוידי מסכם: "בלמים מסוגו יודעים איפה להתמקם ומוצאים לפעמים את הרשת. הוא כבש גול גדול מול אולימפיאקוס". אז אולי יש זמן לעוד?
צדק על הכתפיים של מליקסון. ישחזר את ההישג מול מאריבור? (דני מרון)
מה דעתך על הכתבה?