הכי צמוד שיש. לא רק הערב (21:45) קשה לנו לקבוע פייבוריטית בגמר ליגת האלופות בין יובנטוס לריאל מדריד. ההיסטוריה מלמדת שהמפגשים בין שתי האימפריות תמיד היו צמודים במיוחד, וגם במשך העשורים מאז 1962 לא הצליחה אף אחת מהן להכריע את הכף לטובתה.
18 פעמים שיחקו ריאל ויובה זו מול זו, ולכל אחת 8 ניצחונות, לצד שתי תוצאות תיקו בלבד. שוויון אמנם בדרך כלל לא היה, אבל אף קבוצה מעולם לא ניצחה בהפרש של יותר משני שערים, וגם פער כזה נדיר למדי. בדרך כלל היתרון היה מינימלי, ולכן היו האוהדים עדים גם למשחקים חוזרים, הארכות ופנדלים. פעמיים בלבד כבשה אחת הקבוצות 3 שערים לרשת יריבתה וגם המקרים האלה מתחלקים בין השתיים. אי למצוא יריבות איכותיות עם מאזן שוויני יותר. לפחות בספירת השערים מובילה יובנטוס 18:21. זה לא אומר דבר לגבי המפגש בקרדיף, כמובן.
זה לא הזמן להתיש בסיפורים על כל ההיסטוריה העשירה הזו, אבל כדאי לשים את האצבע על כמה רגעים שנכנסו לפנתאון. עבור ריאל, הערב הקסום ביותר היה ב-20 במאי 1998, באמסטרדם ארנה, כאשר היא שברה את הבצורת בת 32 שנה ללא זכייה בגביע האלופות. ריאל נתפסה אז כאנדרדוג מוחלט מול הקבוצה האימתנית של מרצ'לו ליפי שעלתה לגמר שלישי ברציפות, אבל השחקנים ידעו שאסור לפספס צ'אנס מסוג זה.
אמסטרדם, מאי 1998. הערב הקסום ביותר של ריאל (Gettyimages)
האובססיה לזכייה השביעית בתולדותיה הייתה חזקה יותר אפילו בהשוואה למרדף המתסכל אחרי דסימה שליוותה את המועדון במשך יותר מעשור במילניום החדש. הכמיהה הייתה חזקה במיוחד לאור ההתעצמות של ברצלונה, שזכתה בגביע האלופות הראשון שלה ב-1992. ריאל, שהתרגלה לראות את עצמה ככוח הדומיננטי בכדורגל האירופי החלה להפנים שהתדמית הזו בנויה בעיקר על העבר, על שנות ה-50' העליזות. היא רצתה להחזיר עטרה ליושנה. פרדראג מיאטוביץ' עשה זאת עבורה כאשר גילגל את הכדור לרשתו של אנג'לו פרוצי. ריאל ניצחה 0:1, והשער הזה שידרג מאוד את מעמדו של הכוכב הסרבי במועדון. לא לחינם הוא כיהן מאוחר יותר כמנהל הספורטיבי בסנטיאגו ברנבאו.
אחרי שהקרח נשבר, הוביל ויסנטה דל בוסקה את הלבנים לשתי זכיות נוספות ב-2000 וב-2002, ולחצי הגמר מול יובנטוס ב-2003 הגיעה ריאל על תקן פייבוריטית ברורה. ואולם, יובנטוס האמינה בעצמה בתחילת הקדנציה השניה של ליפי, והשער של פאבל נדבד לא יישכח לעולם. רונאלדו ורוברטו קרלוס כבשו לזכות הגלאקטיקוס ב-1:2 במדריד במשחק הראשון, אבל שובו של זינדין זידאן לטורינו לא היה שמח מבחינת הצרפתי. דויד טרזגה ואלסנדרו דל פיירו כבשו לפני ההפסקה בדרך ל-0:2, וריאל חיפשה נואשות את השער על מנת להשוות את התוצאה בסיכום. נדבד ניצל זאת כדי לפרוץ ולשלוח כדור אדיר לרשתו של איקר קסיאס בדקה ה-73 וכל אוהדי הגברת הזקנה ידעו שהם בדרך לגמר. הכרטיס הצהוב האומלל שספג הכוכב הצ'כי 9 דקות מאוחר יותר פגע מאוד בסיכויי יובה מול מילאן באולד טראפורד, אבל זה כבר סיפור אחר.
דל פיירו כובש וחוגג רגל וחצי בגמר האלופות (Gettyimages)
נדבד לעומתו ספג כרטיס שלעולם לא יישכח (Gettyimages)
גם בחלוף שנתיים הדיחה יובנטוס את ריאל, הפעם בהארכה בשמינית הגמר, אולם היריבות בין השתיים תמיד הייתה ספורטיבית. אין דם רע בין האימפריות הגדולות של איטליה וספרד, ועדות לכך אפשר היה לקבל ב-5 בנובמבר 2008. דל פיירו, האיש שאי אפשר לעמוד בקסמו, כבש צמד בסנטיאגו ברנבאו בניצחון 0:2 במסגרת שלב הבתים, 4 ימים לפני יום הולדתו ה-34, והאוהדים הלבנים הפנימו את גודל המעמד. כאשר הוחלף המאסטרו בזמן פציעות, נעמדו כולם ביציעים על הרגליים ומחאו כפיים לאחד מגדולי הכוכבים של יובנטוס בכל הזמנים. היה זה רגע כביר, וגם היום – כמעט עשור מאוחר יותר – מרגישים צמרמורת כאשר נזכרים בו.
היחסים התקינים בין השתיים באו לידי ביטוי גם במכירה של אלברו מוראטה מריאל ליובנטוס תמורת 20 מיליון יורו, עם סעיף שמאפשר את החזרתו תמורת 30 מיליון. ריאל אכן מימשה את האופציה, אבל לא לפני שהחלוץ קבר את סיכוייה בחצי הגמר ב-2015. מוראטה הבקיע הן ב-1:2 במשחק הראשון בטורינו, והן את שער השוויון היקר ב-1:1 בגומלין בבירת ספרד. נכון לעכשיו, זה השער האחרון בתולדות המפגשים, והערב ייכתב בו פרק חדש ומרגש במיוחד.
אין צורך לחשוש מתיקו מאופס – זה מעולם לא קרה כאשר יובנטוס וריאל שיחקו זו מול זו. מצד שני, אל תצפו לחגיגת שערים. המשחקים האלה תמיד היו צמודים, והפעם – כאשר אפילו סוכנויות ההימורים מתקשות לבחור קבוצה עדיפה – זה נכון יותר מתמיד.
מה דעתך על הכתבה?