פאביו קאפלו הוא השחקן המפורסם ביותר בתולדות ספאל. הקשר המחונן הצטרף בזמנו לאקדמיה של המועדון מהעיר ההיסטורית החשובה פרארה, ועשה בו את צעדיו הראשונים באמצע שנות ה-60'. היתה זו תקופה נהדרת עבור ספאל, שנחשבה למועדון מכובד וראוי בליגה האיטלקית הבכירה ובנתה סגל איכותי. הבעלים פאולו מאצה, אחד המנהלים המוכשרים והחכמים ביותר בארץ המגף, היה אחראי להצלחה, אבל ב-1968 הגיעה האגדה לסיומה. ספאל ירדה לליגה השניה באופן דרמטי במחזור האחרון, ולא שבה מאז.
כעת, כמעט חצי מאה מאוחר יותר, מתרגשים האיטלקים לראות את התקומה הבלתי צפויה שלה. בשבת, אם תנצח את טרנאנה, תבטיח ספאל את עלייתה, ויהיה זה הישג כביר וסנסציוני עבור המועדון שטיפס רק לפני שנה לליגה השניה אחרי היעדרות בת 23 שנה. כל פרארה, עיר תוססת שנהנתה עד לפני מלחמת העולם השניה מקהילה יהודית גדולה וחשובה, יוצאת מגדרה לרגל האירוע. האוהדים המיוסרים כבר מזמן איבדו תקווה. דורות שלמים הלכו בלי שראו אותה בטופ. הנערים שראו את הקבוצה של קאפלו ושני כוכבים נוספים שהפכו לימים למאמנים חשובים, רדי רייה ולואיג'י דלנרי, כבר יצאו לפנסיה. גם קאפלו בן ה-70 כבר גמלאי. והנה לכם, דווקא בעיתוי הכי לא צפוי, ספאל בדרך לתהילה והנוסטלגיה מציפה את כולם.
העלילה מופלאה עוד יותר כאשר לוקחים בחשבון כי ספאל היתה על סף פשיטת רגל והיעלמות רק לפני 4 שנים. הדעיכה שלה היתה הדרגתית בשנותיו האחרונות של מאצה, והואצה אחרי שהנשיא המיתולוגי הלך לעולמו ב-1981. הניהול הקסטרופלי הוביל ממשבר למשבר, והצרות הכלכליות חייבו להקים את המועדון מחדש מספר פעמים. ב-2013, היה זה השפל הנמוך ביותר, ובפרארה חששו באמת ובתמים מסופה של הקבוצה. על מנת לשרוד, היא נזקקה לאיחוד עם השכנה הזעירה ג'אקומנסה, ובדיעבד התברר כי זו הברכה הגדולה ביותר שאפשר היה לדמיין.
אוהדי ספאל. איבדו תקווה בשלב מסוים
ואלטר מאטיולי, שכיהן כנשיא ג'אקומנסה במשך 25 שנה, הוא אוהד ספאל שרוף שזוכר את הקבוצה בגדולתה. באופן סמלי, הוא אפילו למד עם דלנרי בבית הספר. בניגוד לכל המנהלים הקודמים הכושלים של ספאל, מאטיולי ידע בדיוק מה נדרש כדי להציל את המועדון העתיק שקיבל לפתע לידיו. "זה כבוד עצום עבורי, חלום שמעולם לא חשבתי שיתגשם. נעשה הכל כדי לשמור על ספאל. לא יהיו עוד בעיות כלכליות, לא יהיו עוד שערוריות. נשבענו שנעשה הכל כמו שצריך", הוא אמר.
וכך אכן עשה. דוידה וניאטי, שחקן ג'אקומנסה שתלה את הנעליים, מונה למנהל הספורטיבי, וביחד הם העלו את ספאל מהליגה הרביעית לשלישית. במהלך 2014/15 נקלעה לקבוצה למצוקה בתחתית, ולכן וניאטי הימר על המאמן לאונרדו סמפליצ'י, אשר הדריך אותו בזמנו בפיזה. השניים הכירו זה את זה נהדר, וסמפליצ'י עובד מאז בהרמוניה מושלמת עם החניך שהפך עבורו לבוס. הכישורים שלו הוכחו עוד במחלקת הנוער של פיורנטינה, שם טיפח כשרונות כמו פדריקו ברנרדסקי ופדריקו קייזה, ובספאל מצא סמפליצ'י סגל רעב שהקשיב בשקיקה להוראותיו.
שנה וחצי אחרי הגעתו, כבר העלה סמפליצ'י את ספאל לליגה השניה, אבל איש לא דימיין שהקבוצה מסוגלת להשלים עליה נוספת. "אפילו האוהדים האופטימיים ביותר לא חשבו על סרייה A", אומר העיתונאי המקומי מאורו מלאגוטי. המטרה המוצהרת היחידה היתה הימנעות מירידה, והיא רק התחדדה כאשר ספאל צברה 5 נקודות בלבד ב-6 המחזורים הראשונים. אלא שאז היא יצאה לרצף תוצאות פנומנליות, והקבוצה היחידה בליגה השניה שלא משתפת זרים בסגל הפכה לפתע לקבוצת צמרת.
המאמן סמפליצ'י. הפך למבוקש אך צפוי להישאר
אלכס מרט, השוער הצעיר המושאל מאודינזה, הפגין יכולת כה גבוהה שהפך לשחקן ספאל הראשון מאז תחילת שנות ה-50' אשר קיבל זימון לנבחרת איטליה. מירקו אנטנוצ'י, החלוץ הוותיק שעזב את לידס האומללה, התחבר באופן מושלם לסגל המלוכד, ולקראת תחילת 2017 הבינו בפרארה שזו לא אוטופיה, העליה באמת אפשרית. הם דיברו על כך בזהירות, כאילו מפחדים להבריח את המזל. הם ראו את בנבנטו, עולה חדשה נוספת שדהרה בפסגה, נחלשת ומאבדת גובה. לספאל זה לא קרה ונהפוך הוא – היא רק הלכה והתחזקה באביב, ומאטיולי המאושר חיפש דרכים לחבר את ההווה להיסטוריה.
לקראת משחק הבית האחרון, למשל, הוזמנו לאיצטדיון הקטן הנושא את שמו של פאולו מאצה האגדי, שני שחקני עבר אהובים הנמצאים בשנות השמונים לחייהם. אוסבלדו באניולי, שכיכב בספאל לצד קאפלו, אבל התפרסם בעיקר כאשר הוביל את ורונה לאליפות מדהימה כמאמן ב-1985, התכבד בבעיטת הפתיחה והתחבק עם חברו הטוב ג'אנפרנקו בוצאו. עד לפני שנה, הם לא האמינו שיספיקו לראות במהלך חייהם את ספאל חוזרת למרכז הבמה, אך המציאות עלתה על כל דמיון.
עם 20 נצחונות ב-34 המשחקים האחרונים, ספאל תהיה ללא ספק עולה ראויה, והיא תוסיף המון עניין ומסורת לליגה האיטלקית. המאמן סמפליצ'י, שהוזכר כמועמד לפיורנטינה, עשוי להישאר, וגם ואניאטי ומאטיולי ימשיכו לנהל את המועדון באהבה ובמסירות. זו הצלחה שורשית ואמיתית, שצמחה מהמקום הנמוך ביותר והוכיחה שאין דבר העומד בפני הרצון. במובן מסוים, ספאל – ולא יובנטוס – היא הקבוצה האיטלקית המצליחה ביותר ב-2016/17.
מה דעתך על הכתבה?