שובה של האימפריה? מכבי משחקת כדורסל חכם, קבוצתי ועם הרבה לב

דשון תומאס עם אלכס טיוס
דשון תומאס עם אלכס טיוס | עדי אבישי

שילינג מנתח את העלייה במנייה של הצהובים, מחמיא לספאחיה על השקט שנתן למועדון, לגודס על החילופים וחוזה המשך חורף חם בהיכל. במקביל ירושלים התחפשה למכבי של העונה שעברה

(גודל טקסט)

מאז פתיחת העונה עולה מניית מועדון הכדורסל מכבי ת"א באופן עקבי ומתון, לאחר השפל חסר התקדים אליו נקלעה בעקבות שלוש העונות האחרונות. אמש הפכה אותה עלייה לזינוק של ממש. מעבר לניצחון עצמו, הרשימה במיוחד הצורה בה הושג. הצהובים גברו הפעם לא על עוד קבוצת יורוליג בינונית, אלא על אחת מקבוצות העלית של היבשת, במשחק שהתנהל לפי התסריט הקבוע של משחקיהם העונה. תסריט שכולל פתיחה חלשה, אחוזי קליעה נמוכים מעבר לקשת ותרומה מינימלית מצדם של גבוהי החמישייה הפותחת.

אבל אז מגיעים שחקני הספסל שמעלים באופן מיידי את רמות האגרסיביות והאינטנסיביות של הקבוצה ודואגים למהפך מהיר. השליטה עוברת לידיהם של שחקני מכבי, שבעזרת הרבה שכל (שמתבטא בהצרת צעדיהם של כוכבי היריבה, מספר נמוך של איבודי כדור וזיהוי היד החמה בהתקפה) והמון לב (שמתבטא בנפילות אל הפרקט, זכייה במרבית הכדורים ה"מתים" ושליטה מדהימה ומוחלטת בריבאונד) מצליחים לצאת לריצות נהדרות, להחזיק את הראש מעל המים גם בדקות הפחות טובות ולצאת בסיום הערב עם עוד שתי נקודות.

וכשלאותו תסריט קבוע מתווספות גם יכולת ביצוע טובה ברגעי ההכרעה של המשחק ודחיפה אדירה של הקהל בהופעה עם טעם של פעם, התוצאה הסופית היא ניצחון גדול, כזה שההיכל לא ידע כבר תקופה ארוכה. אפשר לטעון שריאל הגיעה למשחק בהרכב חסר ועם הראש במשחק הליגה מול ברצלונה, אך עדיין מדובר ביריבה חזקה מאד, עם ארסנל התקפי מרשים הכולל גם את לוקה דונצ'יץ', שביום בינוני מסיים את המשחק עם 19 נקודות, 6 אסיסטים ו-6 ריבאונדים.

מכבי ת"א משיגה את ניצחונותיה כקבוצה, ומקבלת תרומה גדולה משחקנים שונים לאורך המשחק. אמש תרמו מייקל רול (הקלעי היציב ביותר בקבוצה), אלכס טיוס (הגבוה הדומיננטי ביותר) ופייר ג'קסון (במשחק טוב ופיניש מצוין לאחר תקופה בינונית) תרומה משמעותית, כשגם ליכולת ההגנתית הטובה של דיאנדרה קיין ואיתי שגב הייתה השפעה חשובה בדקות קריטיות. אבל מעל כולם עמדו שניים. הראשון הוא כמובן דשון תומאס, שמאז משחק הנפל שלו מול אולימפיאקוס נראה מצוין, ואמש עמד בהצלחה במבחן המנהיגות השני שלו העונה.


ספאחיה. הקרואטי משרה שקט (עדי אבישי)

הפורוורד מציג יכולות מרשימות ומגוונות מאוד. כשהוא מתופקד בעמדה 3 הוא מנצל את יתרונו הפיזי על שומריו להשגת נקודות עם הגב אל הסל (והוא למעשה שחקן הפוסט היעיל ביותר במכבי היום), וכשהוא מתופקד כ-4 הוא מנצל את זריזותו מול שומריו הגבוהים והאיטיים ממנו. השני שראוי פעם נוספת לקרדיט עצום הוא נבן ספאחיה, או ליתר דיוק המאמן יחד עם עוזריו הדומיננטיים.

הצוות המקצועי של מכבי מנהל את החילופים בצורה יוצאת מן הכלל, ומצליח להעמיד בזמן הנכון ביותר את ההרכב המתאים ביותר. אתמול, בשתי נקודות זמן קריטיות- בתחילת הרבע השני (בפיגור דו ספרתי) ובחמש הדקות האחרונות עברו מאמני מכבי להרכב הנמוך שלהם, שכלל את ג'קסון, קול ורול (שלעתים הוחלף ע"י קיין) כגארדים ואת תומאס וטיוס (או שגב) כגבוהים.

ההרכב הזה, שהגיע לאותן דקות טרי ורענן, ביצע שני מהפכים גדולים ולמעשה הכריע את המשחק. נבן ספאחיה מרשים עד עתה ביכולת שלו להשרות אווירה רגועה על המועדון התזזיתי, בקרדיט העצום שהוא נותן לעוזרו גיא גודס שמנהל את החילופים כמעט לבדו ובהתנהלותו הכללית. לזכותו עומדת כמובן העובדה שהוא הגיע לקבוצה בנקודת שפל היסטורית שלה (להבדיל מהפעם הקודמת בה קיבל את הקבוצה שנייה לאחר תום תור הזהב שלה) אך בינתיים זה נראה פשוט מצוין מבחינתו של הקרואטי. מוקדם עדיין להכריז על שובה של האימפריה, ומוקדם מאוד עדיין לשריין כרטיסים לפיינל פור בבלגרד. אבל קבוצה יש, צוות מקצועי יש וחורף חם כנראה שיהיה. המנייה הצהובה בעלייה, מה שממש לא ניתן לומר על המנייה האדומה.


אלון. עבר לקודם עושים, אחר כך חושבים (דני מרון)

נראה שאנשי הפועל ירושלים מנסים (שוב) לחקות את מכבי ת"א. אבל לא את מכבי הנכונה, אלא דווקא את זו של עונת הסיוטים אשתקד. זה התחיל עם בנייה בעייתית מאד של הקבוצה, שכללה איסוף של המון שחקנים מוכשרים ומעט מאד כאלה שמסוגלים גם לכופף ברכיים בהגנה. (מי בדיוק אמור לשמור באזור הצבע, כשבעמדות הגבוהים משחקים אומיץ', דיי, אליהו והאוול?). המשיך עם זעזוע מידי בדמות שחרורו של קרטיס ג'רלס (מה בדיוק למדו עליו בירושלים במהלך החודשים ספטמבר אוקטובר שלא ידעו לפני כן?) והמשיך עם פיטורי המאמן פוטיס קאציקריס אמש, ובמינויו המפתיע של מודי מאור במקומו (מישהו אמר רמי הדר?).

נדמה שמנהלי ירושלים שזכו למחמאות רבות (ומוצדקות) בשנים האחרונות עברו העונה למצב של קודם נעשה ואחר כך נחשוב, ע"ע מכבי ת"א 16-17. לא ברור מדוע מונה המאמן היווני מלכתחילה, מדוע נזרק ג'רלס כשמעמדו של האחרון לא היה יציב, ובעיקר כיצד מופקדת אלופת המדינה, בשלב קריטי של העונה האירופית שלה, בידיו של מאמן שמעולם לא אימן קבוצת בוגרים. פחות מחמישה חודשים עברו מאז אותו פיינל פור ישראלי בו זכו האדומים באליפות שנייה בשלוש שנים והצהובים הושפלו במגרשם הביתי. איך שגלגל מסתובב לו.

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי