כשהקילר התעורר: מכבי "פייר ג'קסון" ת"א מתקרבת לרבע הגמר

פייר ג'קסון
פייר ג'קסון | עדי אבישי

ספאחיה גיוון והרחיב את הרוטציה, נוריס קול חזר לחיים אחרי תקופה ממושכת, אבל רק שהרכז האנרגטי נכנס לעניינים הניצחון החשוב הובטח. שילינג על ההבדל בין הצהובים ליריבות העשירות והמאכזבות

(גודל טקסט)

פתיחת המשחק המנומנמת של שחקניו הכריחה אמש (חמישי) את נבן ספאחיה לקבל שתי החלטות חשובות כבר ברבע הראשון של המשחק. הראשונה, שהתבררה כנכונה, הייתה הרחבת הרוטציה. ג'ייק כהן שיובש לחלוטין במשחקי היורוליג האחרונים (למרות שגילה יכולת טובה בליגה) נכנס הפעם בשלב מוקדם ותפקד היטב משני צדי המגרש, כשגם ג'ון דיברתולומיאו זכה לדקות לא מעטות. השנים אומנם שיחקו פחות בדקות ההכרעה, אך לתרומתם החיובית ולדקות המנוחה שקיבלו השחקנים המרכזיים בזכות שילובם של השניים ברוטציה הייתה בסופו של דבר השפעה על תוצאת המשחק.

ההחלטה השנייה והמשמעותית אף יותר הייתה ספסולו של פייר ג'קסון כבר בדקות הפתיחה והחלפתו בנוריס קול. ג'קסון, שבתקופה האחרונה נראה לא רק כבעל הבית הבלעדי של מכבי, אלא גם כשחקן שהקבוצה למעשה תלויה לחלוטין ביכולותיו, לא היווה למעשה גורם במשחק עד לרבע האחרון. קול, שקיבל הפעם מצוות מאמניו את המפתחות לקבוצה, הציג יכולת התקפית טובה (כהרגלו בעיקר במגרש הפתוח), וההרכב שכלל מלבדו גם את טיוס וקיין הצליח אפילו לייצר כמה דקות של הגנה סבירה שסייעה לצהובים לברוח מעט מיריבתם המדוכאת וחסרת האופי.

אז איך בעצם הצליחה ברצלונה, שהגיעה למשחק בהרכב חסר, ללא מאמן קבוע וללא סיכוי ממשי לעלות לשלב רבע הגמר, לחזור למשחק במחצית השנייה ואף להוביל לפרקים? בעיקר בזכות העובדה שהקילר של מכבי ת"א, השחקן שיודע להרוג משחקים כלל לא היה בעניינים, ולמעשה כמעט שלא שיחק. עם כל הכבוד לקול, רול, תומאס וחבריהם, מכבי ת"א מודל 2018 היא הקבוצה של פייר ג'קסון. הרכז שבשלהי הרבע השלישי ובתחילת הרביעי נראה אדיש לחלוטין ועל סף ה"ברוגז" בשל ספסולו הממושך, חזר לחיים דווקא כאשר צוות לצידו של נוריס קול כשבע דקות לסיום. מאותה נקודה השתלט ג'קסון על המשחק ובעזרת סדרת צליפות מעבר לקשת (שבדומות לה כבר חזינו לא אחת העונה) יצר יתרון שאותו כבר לא יכלה ברצלונה לסגור.

מכבי ת"א השיגה ניצחון חשוב נוסף בעזרת שלושת הגורמים שעזרו לה להשיג לא מעט ניצחונות בית העונה – האנרגיות הטובות של שחקניה בהיכל (שהתפרצו הפעם בעקבות כמה מהלכים אתלטיים של אלכס טיוס שהדליקו את חבריו ואת הקהל), השליטה בריבאונד (12 ריבאונדים בהתקפה אמש ויתרון 29:37 בספירה הכללית) וכאמור היכולת האישית של פייר ג'קסון שבסופו של דבר מנצחת משחקים. ההגנה (ובעיקר הגנת השלשות) עדיין רחוקה מלהרשים, התקפת חצי המגרש גם היא לוקה בחסר, אך משחק הריצה, היכולת האתלטית ובעיקר הנחישות והאופי של הצהובים היו די והותר בכדי לגבור על קבוצה מפורקת כמו ברצלונה במצבה הנוכחי.

נוריס קול. לבד הוא לא מספיק (עדי אבישי)נוריס קול. לבד הוא לא מספיק (עדי אבישי)

ניצחונה של מכבי ת"א מול קבוצה אשר בסיבוב הקודם נראתה גדולה עליה בכמה מספרים, ושהסגל שלה כולל שמות מרשימים בהרבה מאלו המרכיבים את הסגל של ספאחיה, מסמל את הצלחתה היחסית של הקבוצה העונה. להבדיל מיריבתה, מקבוצות כמו מילאנו ואפס אנדולו או מהקבוצה שלה בעונה שעברה, במכבי הנוכחית השלם עולה או לפחות שווה לסכום חלקיו. היא לא נוצצת, לא משחקת כדורסל מרהיב וסביר להניח שלא תותיר בסיום העונה רושם שייזכר לאורך שנים.

היא כן נראית כמו יחידה מלוכדת, לפחות באופן יחסי, והיא בהחלט מצליחה לשקם, לפחות באופן חלקי, את המוניטין של המועדון אותו היא מייצגת לאחר שנות שחיקה איומות. פער שתי הנקודות שיצרה מכבי על באסקוניה בעקבות הניצחון והפסדה של האחרונה ביוון נראה אומנם מבטיח, אך לנוכח העובדה שבמחזור הלפני אחרון יתארחו הצהובים בהיכלם הביתי העוין של הבאסקים (כשלזכותם יתרון של שש נקודות בלבד מהמשחק הראשון), הכל עדיין פתוח. ניצחון נוסף שישיגו פייר ג'קסון וחבריו באחד משני משחקיהם הקרובים, מול מלאגה בחוץ או מול צסק"א בבית, יכול לעזור להם לסיים את עונת היורוליג לא רק עם תחושת התקדמות אלא גם עם הכרטיס לשלב רבע הגמר.  

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי