1 ביולי 2018. הסוכנות של לברון ג'יימס מצייצת ציוץ לקוני לחלוטין, ובו הודעה על הצטרפותו ללוס אנג'לס לייקרס. למידת ההשפעה המדויקת של ההחלטה נצטרך להמתין, אבל כבר עכשיו הליגה רועדת. 8.8 בסולם ריכטר. הודעה שמלמדת אותנו 3 דברים עיקריים: 1. לברון למד משהו ממייקל. 2. לא יהיה שוב גמר גולדן סטייט – קליבלנד. 3. הפקס רשמית מת. אנא העבירו את ההודעה גם לביטוח לאומי.
המשמעות ללברון
אפשר לומר ש-8 שנים משנות בן אדם. אבל צריך לדייק ולומר – אליפות משנה בן אדם. 8 שנים בדיוק לאחר "ההחלטה" היהירה והשחצנית בשידור חי על מעבר למיאמי שהובילה לשריפת חולצות ושנאה תהומית, לברון עשה את זה קטן. צנוע. והתגובות בהתאם: בקליבלנד מברכים, באקרון מאחלים בהצלחה ואפילו הבעלים דן גילברט, שנכנס עמו לעימות חריף בעזיבה הקודמת, שחרר מכתב מרגש ומלא תודה והערכה.
האליפות ההיא ב-2016 לא רק הביאה את השקט הנפשי ואת "הגאולה" לקליבלנד אחרי 53 שנה, אלא בעיקר שחררה את לברון מכל השלשלאות. מצד אחד הוא מבין שאת מייקל הוא כנראה כבר לא ישיג, ומצד שני האתגר אליו שאף כל חייו, הושג. כעת זה הזמן שוב "לעשות לביתו", לצאת להרפתקה חדשה.
Statement from Cavaliers Chairman Dan Gilbert: https://t.co/nRcYEtxqHlpic.twitter.com/pYkYfqLZmZ
— Cleveland Cavaliers (@cavs) July 2, 2018
לברון חתום על חוזה של 154 מיליון דולר ל-4 עונות. לא סכום גבוה, ודאי לא לשחקן הכי משפיע בליגה. אבל הנקודה פה היא לא הכסף, אלא אורך החוזה. זה אומר שלברון סוף סוף לא לוקח את הבחירה "הקלה", ושיש לו סבלנות. הוא מוכן להתפתח עם החבורה הצעירה בלייקרס (כשאליו מצטרפים קלדוול-פול, מגי וסטיבנסון) בידיעה שבקיץ הקרוב יהיה קשה מאוד להביא את קוואי בטרייד (לפחות לא כזה שיפרק שם את החבילה), ובלתי אפשרי להנחית את דמרקוס קאזינס.
זה אומר שלמרות גילו המתקדם (33), לברון בטוח בעצמו, ודאי לאחר העונה האחרונה, שהוא יוכל למשוך עוד כמה שנים טובות קדימה. שאין מה למהר. וזה אומר שלברון כבר מתחיל לחשוב על העתיד. הוא רוצה להמשיך ולהתפתח כמגה-סטאר תרבותי, גם מחוץ לכדורסל. ואת זה עושים בהוליווד, לא באוהיו. הוא רוצה לפתח את העסקים שלו, אולי להכין את הקרקע לרכישת קבוצה בליגה (כמו מייקל…). אולי הוא רוצה להיות קרוב לאנשים החזקים, אם יחליט יום אחד להיכנס לפוליטיקה.
אבל בעיקר – לברון רוצה אתגר. גם על המגרש. להוכיח לכל הספקנים שהוא יכול לעשות את זה, אפילו אם זה מהמערב.
לברון. רוצה אתגר חדש, גם על המגרש (AFP)
המשמעות לליגה
אחרי 8 שנים רצופות, למזרח תהיה שליטה חדשה. כזו בה לברון ג'יימס לא משחק בה. על פניו זה נותן תקווה לפילדלפיה הצעירה, או לבוסטון שיצאה המרוויחה השנייה הכי גדולה מהמהלך. אבל בדיעבד – זה מרוקן צד שלם מתוכן. היורוליג ומזרח ה-NBA מעולם לא היו קרובים כל כך.
העיתונאי דן פלדמן צייץ כי עם הצטרפותו של לברון, במערב ישנם 13 שחקנים שנבחרו בקריירה לחמישיית העונה. במזרח? 1. בודד. מי? ג'ואקים נואה שבקושי משחק בניקס (דווייט הווארד ודוויין ווייד כרגע בלי קבוצות). זה מדאיג וזה עלול להאיץ את המחשבות של אדם סילבר לשנות את שיטת הפלייאוף. ממזרח-מערב, ל-1-16. הראשונה מול ה-16 וכן הלאה.
ומה זה עושה במערב? ובכן, את הפירמידה זה כרגע לא מדגדג. גולדן סטייט נותרה הכוח החזק ביותר בליגה ואין לה מה לחשוש, אבל זה ודאי יאיץ את מרוץ החימוש במערב. כי לקבוצות כמו יוסטון ואוקלהומה סיטי, בהחלט יש ממה לדאוג.
Active players who've made All-NBA 1st team, by current conf.:
— Dan Feldman (@DanFeldmanNBA) July 2, 2018
West
LeBron James
Kevin Durant
James Harden
Stephen Curry
Anthony Davis
Kawhi Leonard
Chris Paul
Russell Westbrook
DeAndre Jordan
Marc Gasol
Dirk Nowitzki
Derrick Rose
East
Joakim Noah
TBD
Dwight Howard
Dwyane Wade
וזה בעיקר מראה כמה הליגה השתנה. מההחלטה ההיא ב-2010, דרך המעבר של דוראנט לגולדן סטייט ושינוי התפיסה בליגה. הליגה כיום נשלטת בידי השחקנים, לא בידי הקבוצות.
המשמעות ללייקרס
רק 3 דברים בהיסטוריה של ה-NBA גדולים יותר מכל שחקן שדרך אי פעם על פרקט: הליגה, הסלטיקס והלייקרס. המקום בו שיחקו/ישחקו 6 מ-8 הקלעים הגדולים בהיסטוריה של הליגה.
כמו ב-68' עם צ'מברליין, ב-75' עם קארים, ב-96' עם שאקיל – הלייקרס ולוס אנג'לס מוכיחים את כולם. את היכולת שלהם להפוך לאטרקציה העיקרית בליגה. הכיוון היה ברור לפני שנים, אבל ברגע שהחזירו את מג'יק לנהל את העניינים, עם ההצהרות שלו, הכריזמה שלו והשיחות עם לברון – היה ברור שזו המטרה.
לברון עם בול. השואוטיים חזר ללייקרס (AFP)
לסוגדי קובי בראיינט שתמיד נלחמים על מעמדו ההיסטורי מול לברון לא קל עם המהלך, אבל גם הם מבינים את השורה התחתונה החשובה ביותר מכל הלילה הזה: השואוטיים חזר ללייקרס.
מה דעתך על הכתבה?