1. "הילד שב הביתה: מאור בוזגלו סיכם את כל תנאיו במכבי חיפה". 11 מילים. בלי תמונה. בלי וולקאם. פוסט בפייסבוק וציוץ בטוויטר, אבל אף מילה באתר הרשמי. כך הודיעה מכבי חיפה על העסקה שאלפי אוהדיה חיכו לה כל הקיץ. בימים בהם מחלקות המדיה של קבוצות בעולם שוברות שיאי יצירתיות, בונות תסריטים ומייצרות סרטוני הצגת שחקני רכש, מכבי חיפה שלפה משפט. בעיתון קוראים לזה סתימה, והיא בדרך כלל משמשת לקבוצות כמו רעננה ואשדוד ולהעברות שכבר קראתם עליהם יום קודם באתרים.
העסקה טרם נחתמה. בוזגלו עדיין לא כשיר. המו"מ היה ארוך והתיש את שני הצדדים. יעקב בוזגלו נשם לרווחה דקות אחרי ההודעה. "נגמר הטירוף", אמר בקצרה לאחד מחבריו ושחרר הרבה אוויר. למחרת סיפר בטורו האישי בספורט1 על 500 הודעות שקיבל מדי יום מאוהדי מכבי חיפה. נגמר? הטירוף רק התחיל. וכשהמחבת רותחת, גם כמה טיפות שמן עושות את העבודה.
מכבי חיפה קלאסי. מביאים שחקן ופתאום כולם שכחו את תצוגת הנפל מול בני יהודה, את הביקורות על גיא לוזון ואת הפנדל של גילי ורמוט. חיפה זה מקום תזזיתי ובמובן מסוים, יש בהנהלת הירוקים מי שמעדיף לתת גב (וידע) לאוהדים נלהבים מדי ובמקביל ליצור פיצוץ יזום עם התקשורת המיינסטרימית. אם זה מזכיר לכם משהו, אתם לא טועים. פשוט חיים במדינת ישראל המנוהלת על ידי ראש ממשלת ישראל. הסיטואציה הזו מלבה את התזזיתיות ומבטיחה את המשך הסטטוס קוו. סיכומי עונה אחרי כל משחק.
אין הרבה שחקנים שמסוגלים לעמוד בנדנדה מנטלית כזאת, אבל מאור בוזגלו הוא בהחלט אחד מהם. על פי בוזגלו סניור, החוזה של הבן מבוסס על הצלחות. במילים אחרות, סוף סוף מכבי חיפה מצאה את השחקן עם הביצים שבא ואומר: 'זוזו הצדה, תנו לי, אני אעשה משהו שלא נעשה כאן שנים וכשאני אעשה, אתם תשלמו'. מכבי חיפה משוועת כבר שש שנים להיות קבוצה תחרותית ובחלק מהעונות אפילו היו לה את השחקנים המתאימים לכך, אבל לא היו לה פנים לפרויקט. לא היה את זה שיטפח על החזה ויגיד: "עליי".
2. ניסו לעשות את זה עם יוסי בניון, אבל משהו בחיבור לא עבד. בניון באופיו תמיד חי טוב יותר ליד מנהיגים מאשר במקום בו הכל עליו. וחוץ מזה, בניון הוא בחור חכם ושפוי. אחד כמוהו שראה הכל ועבר הכל בקריירה, לוקח את הכדורגל בפרופורציות ומסתכל עליו מנקודת מבט רציונלית. מבן אדם כזה אי אפשר לצפות להבין התנהגות שהיא הכל חוץ מרציונלית. לפעמים היה נראה שהוא מסתכל מהצד על כל הטירוף שמסביבו ומתאפק לא להגיד: "מה הם רוצים ממני לעזאזל?".
יוסי בניון במכבי חיפה. משהו לא עבד בחיבור (ערן לוף)
כל חייו חיכה מאור בוזגלו להיות מספר 1 בהגדרה. זה לא קרה לו במכבי תל אביב. גם בתקופות בהן היה המנהיג הבלתי מעורער של הפועל באר שבע והשחקן הכי טוב לה, בעיני התקשורת, הקהל ולפעמים הצוות המקצועי, אליניב ברדה, מאור מליקסון ואפילו טוני וואקמה קדמו לו. ברדה הוא הסמל האולטימטיבי שחזר הביתה ופתח את הדלת, מליקסון הבן האובד שחזר מהכפור, וואקמה הגאון שהתחבר ובוזגלו נותר האאוטסיידר עם האבא המוזר. שחקן ענק, מוערך, אהוב, אחלה גבר, אבל לא מספר 1.
זה ישמע מצחיק, אבל יש קצת נקודות דמיון לעסקת ניימאר לפחות מבחינת החשיבה. כדי להיות מספר 1, כדי לזכות בכדור הזהב, כדי להיות השחקן היקר בעולם, ניימאר היה צריך לזוז מברצלונה ומהצל של מסי. בוזגלו לא יכול היה לשאת יותר את המצב בבאר שבע וכדי לא לחזור אליו שוב, היה לו ברור שהוא חייב לבחור במכבי חיפה על פני מכבי תל אביב. בוזגלו הוא לא ניימאר, אבל הוא והסביבה שלו חושבים במונחים של סופרסטאר, וזה לגמרי לגיטימי.
3. העסקה היא ניצחון ענק למשפחת בוזגלו. מאור חוזר מהדלת הראשית ככוכב אחרי 10 שנים. קצת מאחוריו, עם סיגריה ביד, האבא יעקב. מוציא עשן ואומר: "ניצחתי, צדקתי. כל השנים פאקינג צדקתי". מכבי חיפה מצדה לא באמת הפסידה. היא מקבלת משהו שהיה חסר לה מאז הפרישה של יניב קטן. שחקן לשים עליו קבוצה. מישהו להעמיד בפרונט. אחד שלא אכפת לו מכלום ומוכן לספוג את כל האש וכל הלחץ ועדיין לחייך למצלמה ולהעלות עוד תמונה לאינסטגרם. בעסקת החליפין הזאת, בוזגלו יקבל את מה שרצה ויצטרך להוכיח שהוא מסוגל להכיל את המעמד.
משפחת בוזגלו. ניצחון ענק שלה (דני מרון)
כדי שהעסק יעבוד, מכבי חיפה צריכה לעשות דבר פשוט – בדיוק מה שעשתה מכבי תל אביב עם ערן זהבי ובדיוק מה שהיא עצמה לא עשתה עם בניון – להפוך את עצמה לקבוצה של מאור בוזגלו ולשדר כלפי פנים וכלפי חוץ שהוא הכוכב. גם אם זה אומר לשחק בשיטה שמתאימה לו (למשל לא שלושה בלמים בלי שחקן קו שמאל שמתאים לשיטה), גם אם זה אומר להזיז הצדה שחקנים שיפגעו ממנו (למשל, אלירן עטר) ואפילו אם זה אומר לא להחליף אותו. כוכבים בעולם מקבלים מה שהם רוצים. מכבי חיפה בנתה כל הקיץ שלד טוב כדי להלביש עליו אחד כמו בוזגלו. אז עכשיו היא צריכה לתת לו מה שהוא רוצה.
שש שנים ואף אחד במכבי חיפה לא מצליח לענות על השאלה: למה? למה זה מתרסק? איך קבוצה במיליוני שקלים מידרדרת למקומות 5-6? יש המון הסברים, אבל גם חיבור שלהם לא נותן תשובה משביעת רצון. התנהלות לא נכונה בשוק ההעברות שיצרה פערים מקצועיים גדולים מתל אביב ומבאר שבע. פחד מכישלון שנולד מציפיות לא ריאליות, מאניה דפרסיה שמתוחזקת היטב על ידי עיתונאי הבועה. שחקנים הגיעו, איבדו שמחת חיים ואז פרחו מידית במקום אחר. סמל כמו בניון מצא לנכון לברוח מהזוועה בלי להביט לאחור. ועדיין, למה?
4. גם במכבי ת"א ניסו בזמנו לענות על השאלה למה, עד שמצאו את הנוסחה להפוך את היוצרות. זה קרה בזכות המינוי של ג'ורדי קרויף למנהל ספורטיבי. ההולנדי הגיע לתוך ואקום, קיבל מנדט לעשות מה שהוא רוצה והפך למוביל דעת קהל בכדורגל הישראלי. היה לו קל יותר כי הוא הגיע לליגה שלא נשלטה על ידי אימפריה מכהנת. היה לו עוד יותר קל אחרי שהוא הביא את ערן זהבי ושם עליו את הקבוצה. כשלוקחים אליפות אחרי עשר שנים, אף אחד כבר לא שואל שאלות. גם כשמאז זהבי, מכבי ת"א נותרה חזקה, אבל אין לה פנים וזה עלה לה בשתי אליפויות.
יעקב שחר וגיא לוזון. שש שנים אף אחד לא מצליח להבין למה מכבי חיפה מתרסקת (דני מרון)
מכבי חיפה צריכה להפיל שתי אימפריות ובזהירות אפשר לומר שהיא עשתה בקיץ הזה צעדים משמעותיים לצמצום הפער. יחסי הכוחות מצטמצמים כי באר שבע חצתה את הרוביקון וייקח לה זמן לבצע את המעבר עד שהדור של מיכאל אוחנה ושות' ייקח פיקוד. מכבי ת"א נמצאת איפשהו באמצע תהליך חילופי הדורות והיא עדיין מחפשת את עצמה. בית"ר ירושלים היא קבוצה של שאריות שלא לוקחת את עצמה ברצינות ולא מתמודדת אמתית. בקיץ קריטי מבחינתם, הירוקים אספו את עצמם ובנו סגל מעניין.
מאור בוזגלו הוא לא גרנטי לתואר, בטח לא בעונה הנוכחית, אבל הוא כן הדבר הכי קרוב לזהבי מבחינת המנהיג שלא סופר אף אחד ומבחינת השפעה של אינדיבידואל על קבוצה. אם מכבי חיפה תבין שהברירה היחידה שנשארה היא להשאיר אותו שמח בכל מחיר, זה ישתלם לה.
מה דעתך על הכתבה?