זה היה מופע תכליתי, מאיים, מרשים וכמו שאמר בן שהר: "העברנו מסר". הערב נדע אם המסר אכן עבר. כל העונה חיכו בבאר שבע למשחק הזה, לרגע הזה שהאלופה תתפוצץ ותחזור להיות קבוצת החמישיות הדורסנית של פתיחת העונה שעברה, ומשם יהיה קשה לעצור אותה.
זה לא היה המשחק הכי טוב של הפועל העונה. במפגש הראשון מול בית"ר ירושלים בטדי, ב"ש הרשימה יותר, אבל הייתה פחות מדויקת מול השער ואיבדה שתי נקודות שהשכיחו את היכולת. אמש היא הייתה קטלנית כמו בסיבוב הראשון בעונה שעברה.
בפן המקצועי, הניצחון על מכבי נתניה הוא מיוחד. אין קבוצה דומה לנתניה בליגה, היא משחקת בשיטת היהלום עם ארבעה שחקנים במרכז ובכך יוצרת יתרון על רוב הקבוצות שמשחקות עם שלושה קשרים כמו הפועל ב"ש.
במפגש הקודם בכר ניסה להפתיע עם מערך, אבל ב"ש התבלבלה ונתניה ניצחה. השבוע שוב שאל את עצמו המאמן איך עוצרים את נתניה שהגיעה בכושר שיא למשחק, שאל וענה. התשובה הייתה: "רגע, אני האלוף פה, אני המוביל של הליגה, אני לא מתאים את עצמי ליריבה, אני בא עם מי שאני ועם זה אנצח", או כמו הסלוגן המפורסם של באיירן מינכן, "אנחנו זה אנחנו".
בכר. בא כמו אלוף וניצח כמו אלוף (דני מרון)
השינוי היה בגישה, כבר מהדקה הראשונה ראינו ב"ש מלאת אנרגיות כזו שלוחצת בצורה נפלאה. נתניה, כמו גם בית"ר ירושלים, היא קבוצה שחיה על מעברים. אלו המשחקים בהם ב"ש שינתה מעט את האופי של המשחק שלה ונתנה להן להיות אלה שמחזיקות בכדור. זה עיקר אותן מהתקפות המעבר וחשף אותן לנשק שלהן. ולמי שהיה ספק, גם לב"ש יש כלים לא רעים בהתקפות מעבר.
אם מאמן ניגריה עוקב אחרי משחקיו של ג'ון אוגו, הוא יכול להיות רגוע. הניגרי חזר לעצמו בענק והוא שוב הקשר האחורי הטוב בארץ. כנראה שפריקת העצבים על השופט ליאני עשתה לו טוב כי הוא מגיע לפיק של הקריירה שלו אולי בכושר הכי טוב שהוא יכול לדמיין. עוצמתי, מדויק והחידוש הוא באיומים לשער. רק תביאו לו את מסי. ואם טוני וואקמה היה משחק מול נתניה באחד משני המפגשים הראשונים, התוצאות היו אחרות. אין לצהובים שום כלי להתמודד מולו.
וואקמה ואוגו. מאמן ניגריה מסתכל? (דני מרון)
הרבה ביקורת מקבל בן שהר, בעיקר על חוסר יציבות במהלך העונה כאשר לצד משחקים נהדרים ישנם משחקים חלשים שהוא לא נראה על המגרש. אתמול הוא הגיע ובענק. כמה דיברו בתחילת העונה של כך שב"ש זקוקה לחלוץ רחבה כדי להיות מגוונת. אז זהו, שהיא לא צריכה שחקן כזה. זה פשוט לא מתאים לה, היא צריכה עוד שחקן כמו שהר שיהווה תחליף ראוי כי ב"ש טובה כשיש לה חלוץ מטרה מהיר זריז ואנרגטי.
שהר כבן בן 28, אני לא יודע אם הוא מסוגל עדיין לשפר את יכולת הסיום שלו כי זה עקב אכילס שלו, למרות הצמד אתמול ושני השערים הפסולים הוא חייב לשכנע את עצמו שכל עונה המטרה היא 15-20 שערים. והוא מגיע למספיק מצבים כדי לכבוד את היעד הזה.
שהר מבקיע אתמול. מצבים לא חסרים לו (דני מרון)
והיה גם פן מנטאלי אמש. אי אפשר היה להתעלם מההצהרות של נתניה בשבוע האחרון, זה התחיל עוד במסיבת העיתונאים של נתניה לפני המשחק הקודם מול בני יהודה, שם דראפיץ' הנפלא מעד ואמר שהוא מעדיף משחק מול ב"ש ולא מול בני יהודה. תוסיפו לזה את היריבות בין קהלי הקבוצות ועוד כל מיני ציטוטים עלומי שם שמזמינים את האלופה להגיע לנתניה כדי להפסיד אליפות, כל זה חלחל גם לשחקנים שהגיעו, כאמור, להעביר מסר.
נתניה הגיעה מאוד בטוחה בעצמה, זחוחה ושכחה שבסופו של דבר, עם כל הכבוד היא קבוצה פחות טובה מב"ש. ביום שבו ערן לוי ודיא סבע לא משפיעים על המשחק אין לה מה למכור מבחינה התקפית.
דראפיץ'. לא בטוח שהוא מעדיף את באר שבע על בני יהודה (דני מרון)
ב"ש אוהבת את האצטדיון בנתניה. שני תארי אלוף האלופים, גביע הטוטו, אליפות, ומשחק הישארות בליגה הפכו את המתקן לשני הכי הטוב על אנשי המועדון. אחרי שני הפסדים למכבי ת"א העונה בליגה ובגביע הטוטו, הקהל של ב"ש חזר בשבועיים האחרונים לחגוג בנתניה.
עכשיו ב"ש צריכה ללמוד את הלקח מהניצחון על מכבי ת"א שהביא לפרץ חגיגות שכמעט הסתיימו בהפסד ראשון בטרנר. בני יהודה היא משימה אחרת לגמרי, אבל משימה מוכרת יותר, כזו שב"ש פגשה אינספור פעמים בשנים האחרונות. אם הירושלמים ינצחו הערב ב"ש לא תנוח על זרי הדפנה, אם חיפה תשיג נקודות לפן המנטלי תהיה משמעות גדולה השבוע, והכל מתנקז למפגע מול בית"ר ירושלים שעשוי להיות גם משחק ההכתרה. מי היה מאמין?
מה דעתך על הכתבה?