מוצאי שבת. אצטדיון טדי. ברק בכר, אחד שעד שהגברת השמנה שרה בדרך כלל מסתפק בקלישאות סולידיות, אפילו לא ניסה להתחבא או להתחמק. על כר הדשא, השחקנים שלו ביצעו סלטות מול המון משולהב והוא הרשה לעצמו להשתחרר ולהצטרף אליהם כאחרון החוגגים. "מה הוביל לשינוי בפלייאוף?", הוא נשאל כשהגיע לדבר עם עדת הכתבים. "ראינו במחנה האימון סרט על שיקגו בולס", ענה. "עברנו את אותם קשיים שהם עברו באליפות השלישית. גם הם דשדשו במהלך העונה ובפלייאוף הביאו את הניסיון ותפקדו. קיבלנו מהם השראה".
מעשה שהיה כך היה. בשבוע שבין סיום העונה הסדירה לפתיחת הפלייאוף העליון, הפועל באר שבע – שסיימה את שני הסיבובים הראשונים בפער נקודה מבית"ר ירושלים ושתי נקודות ממכבי ת"א – יצאה למחנה אימון מקוצר בקיבוץ נחשולים. בין אימון לאימון בנוף הפסטורלי של האזור, התכנסו השחקנים לאסיפה. הסרט המדובר, אותו אפשר למצוא ביוטיוב, הוקרן לאחר שנשלח למתרגם מקצועי. מספרים שהשחקנים נותרו בהלם. "זה אחד לאחד", מלמלו, "זה בדיוק מה שעבר עלינו".
הבולס החלו את עונת 1992/93 עם רצון להשיג מה ששום קבוצת NBA לא עשתה בעידן המודרני – אליפות שלישית ברציפות. אלא שהעסק הלך קשה. מייקל ג'ורדן וסקוטי פיפן הגיעו סחוטים אחרי ששיחקו עם הדרים טים במשחקים האולימפיים בברצלונה, ג'ון פקסטון הוותיק התקשה לסחוב, ביל קרטרייט נפצע והחמיץ חלקים גדולים מהעונה הסדירה והקבוצה קרטעה. לראשונה אחרי שנתיים, הבולס האימתניים שידרו פגיעות וגם הניצחונות הגיעו בקושי. לפלייאוף הם נכנסו מהמקום השני במזרח והשלישי ב-NBA ואחרי שהפסידו 10 משחקים יותר לעומת העונה הקודמת.
בכר ושחקניו אחרי עוד ניצחון. למדו הרבה מהסרט (עדי אבישי)
אחד אחרי השני מדברים שחקני הבולס בסרט על הקשיים הפיזיים והמנטאליים. העייפות משתי עונות האליפות הקודמות, המחשבה על להתחיל את המסע מחדש רגע אחרי שסיימו אותו, כוח ההרתעה שנעלם והקבוצות שזיהו את הפגיעות. אבל, כמו בכל סרט אמריקאי טוב, האמונה לא עזבה אותם. "ידענו שאנחנו רחוקים מהרמה של העונה שעברה, אבל הרגשנו שאנחנו יכולים לשחק טוב מספיק ולהיות תחרותיים", מספר טקס וינטר, עוזרו של פיל ג'קסון. ואכן, הבולס התעלו בפלייאוף, הביאו ניסיון ואנרגיות, אפילו מחקו פיגור 2:0 בסדרת גמר המזרח מול הניקס ולקחו אליפות במשחק מספר שש בפיניקס. האמונה ניצחה.
25 שנה אחרי. הסיפור הספורטיבי של הבולס נגע בשחקני באר שבע. רובם לא נולדו או היו ילדים קטנים בימים בהם בני ה-35 ומעלה שבינינו קמנו לפנות בוקר לחזות בפלא בשידור ישיר. אולי בגלל זה, מוסר ההשכל עבר חלק וחלחל. באסיפה שלאחר סיום הסרט, קם אחד השחקנים ואמר: "יש פה הזדמנות לעשות היסטוריה. רק בעוד כמה שנים נבין מה קורה פה. לא כל מועדון בעולם יכול לקחת שלוש אליפויות ברציפות. זה שמור ליחידי סגולה". אתם מבינים? לכו תספרו לג'ורדן, אלוהי הכדורסל, שהוא נתן השראה לנציגי קבוצת עירו של אברהם אבינו. אתם יודעים, אמונה וזה…
בכר בקושי חגג בר מצווה באותה עונה. "רגע, מי המייקל ג'ורדן שלך העונה?", הקשה עליו אחד הכתבים בטדי. "אין לנו ג'ורדן או פיפן, אבל יש לנו…", עצר לרגע ושלף סיסמא. "זה כוח של מועדון ושל קהל. התגברנו על כל המכשולים". צודק בכר. ב"ש בולס עברה השנה חוויות וסיפורים שגומרים למועדון אפילו יותר מעונה אחת. היא פספסה בענק עלייה לשלב הבתים של ליגת האלופות והמכה המוראלית הובילה לפתיחת עונה איומה וכישלון בליגה האירופית.
בכר חוגג בטדי. הירשה לעצמו להתפרק (דני מרון)
היא נראתה לפרקים שבעה, אפאטית וחבולה. שוב ושוב צצו הסיפורים. אליניב ברדה כמעט קיפח את חייו על מגרש האימונים, שיר צדק החמיץ עונה על נטילת חומר אסור, שחקן העונה שעברה מיגל ויטור נפצע, חזר ושוב נפצע. למעשה, כמעט כל שחקן בכיר בסגל החמיץ תקופות לא קצרות בגלל פציעות. בכר נאבק בסגל, באנרגיות, ביריבות שזיהו חולשה ובפרשנים שהחלו לחגוג את נפילתו של החזק. לפרקים, אמר לאנשי הצוות שלו שאחרי שנתיים הוא מרגיש פחות משפיע. בהזדמנויות אחרות, מצא קרקע פוריה לשחרור לחצים במיקרופונים של שדרי הקווים.
במרץ, רגע לפני תחילת הפלייאוף, ב"ש נראתה כקבוצה השלישית בטיבה במירוץ המשולש. מאז היא צברה 17 נקודות מ-21 אפשריות והיא יכולה עוד לסיים את העונה עם 83 נקודות – שתיים פחות ממה שהשיגה בעונה שעברה, נתון שמהווה שיא ליגת העל (מאז 1999/00). היא כבשה קצת פחות, ספגה קצת יותר, נראתה בשלבים גדולים של העונה כמו צל של עצמה, היא סבלה והחזיקה מעמד. והיא עוד יכולה לקחת אליפות בהפרש נקודות דו ספרתי. זה מה שיזכרו בסוף: אליפות שלישית ברציפות. זה מה שלא יזכרו: אליפות על הרצפה שאף אחד לא טרח להתכופף ולהרים.
בכר. ניפץ שיא אחרי שיא (דני מרון)
יש משהו מספק ומרשים בידיעה שהצלחת לסיים משהו בקלות למרות שהיית חרא בחלקים ארוכים של התהליך. כמו לקבל 100 במבחן שלא התכוננת אליו, כמו ללכת הביתה עם הבחורה הכי שווה בבר אחרי שראית את כולם נכשלים ואמרת לה משפט אחד. המסר ליריבות הפך ברור יותר עם התוצאה הסופית. על הליגה עברה סופת טורנדו שהעיפה את ג'ורדי, הבריחה את טביב, מכבי חיפה נעדרת ורק באר שבע נשארה לעמוד. חבולה, אבל למי אכפת? טאצ' אפ קטן של כמה מיליונים בקיץ והיא כמו חדשה.
בכר הוא הג'ורדן של אליפות ללא פנים, ללא וירטואוז וללא שחקן עונה. בגיל 38, אחרי שניפץ שיא אחרי שיא, בכר הוא כנראה התוצר המוצלח ביותר של הכדורגל הישראלי מאז יוסי בניון. יש לו יכולת מדהימה לגרום למערכת ללכת אחריו בעיניים עצומות ולהרוויח את הכבוד גם מכאלה שמתנגדים לו. הוא משלב חדשנות, טקטיקה, פסיכולוגיה, אובססיביות עם מראה נכון ותדמית תקשורתית צחה כשלג. אחד שנשאר נקי ואהוב גם במשברים. השילוב הזה מזכיר במשהו את ז'וזה מוריניו בתחילת הדרך, מינוס החשיבות העצמית וקצת לפני שהפך לאחד האנשים המאוסים בעולם.
ג'ורדן. העניק לבכר השראה (gettyimages)
הפועל באר שבע – יותר מכל קבוצה ישראלית בהיסטוריה – היא קבוצה של מאמן. מעבר לכל ניתוח של שיטת משחק, ניהול סגל והתנהלות מול כוכבים, בכר הגיע בפרק זמן קצר ביותר למעמד על שספק אם מאמן ישראלי זכה להגיע אליו. כולם אוהבים את בכר, כולם מפרגנים לו. נהוג לומר שיש בישראל שבעה מיליון מאמנים. נהוג לומר שמעמד המאמן בשפל חסר תקדים. מאמן כדורגל טוב כמו התוצאה האחרונה שלו ובישראל, הוא מקבל כבוד בערך כמו שוטר תנועה. ואף על פי כן, בכר הביא את עצמו בזכות לסיטואציה שכולם סוגדים לו. היום בו נסתכל עליו בעיניים עורגות כמו שהסתכלנו על רביבו, ברקוביץ' ובניון ונצפה ממנו להתקדם צעד צעד אל עבר טופ היבשת קרוב. וכן, הוא יכול להגיע לשם.
באר שבע תיכנס, אולי בשבת, להיסטוריה של הכדורגל הישראלי עם הזכייה באליפות השלישית ברציפות. מכבי חיפה עשתה זאת בין 2003 ל-2006, מכבי ת"א של ג'ורדי קרויף בין 2012 ל-2015. השיא המיתולוגי שייך להפועל פ"ת עם חמש זכיות רצופות בסוף שנות ה-50 ותחילת ה-60. עוד קודם לכן, מכבי ת"א זכתה בשלוש האליפויות הראשונות אחרי קום המדינה. וזהו. באר שבע ריסקה את עידן ג'ורדי קרויף בכסף ובכוח. כמו שארקדי גאידמק ריסק את מכבי חיפה עד שנעלם. באר שבע לא תיעלם.
ברקת. גם היא עברה מהפך שקט (דני מרון)
גם אלונה ברקת עברה מהפך שקט – מבעלים תמימה לשליטה הבלעדית שנלחמת בעצמה במכירה הפומבית הדמיונית שנקראת חלון ההעברות הישראלי. כדי להפיל אותה, יצטרך לקום מישהו ולהילחם בה בסכומים המטורפים שהיא משלמת וזה לא יהיה קל. כרגע, ב"ש נראית כמי שבנויה לאיים על השיא של הפועל פ"ת. אלא אם, כמו בסתיו 1993, מייקל ג'ורדן יודיע במפתיע על פרישה מכדורסל.
מה דעתך על הכתבה?