מכבי חיפה מציגה בית ותקווה; רעננה מעולם לא הייתה טובה יותר

1. יכול להיות שבסוף העונה יתברר כי המהלך המנצח של הקיץ האחרון במכבי חיפה היה הברקס שנתנה פיפ"א למכבי ת"א מבחינת פייר פליי פיננסי, שחייב אותה ללכת על קונספט של שחקני בית. מכיוון שמכבי חיפה נוטה בשנים האחרונות לנסות ולחקות כל מה שמכבי ת"א עושה, הרי שהמהלך המתבקש במועדון הירוק היה כזה שיזם בן מנספורד מאה קילומטר דרומית ממו אלאך.

זו לא ביקורת, אלא מחמאה. הגול השני של מכבי חיפה אתמול היה מהלך של שחקני בית. שני השערים שהבקיעה הקבוצה היו של שחקני בית. הקבוצה הזו מריחה ריח של בית, ולמי שעדיין יש תלונות ביציע – ולא חסר – מוזמן לסור ליוטיוב ולצפות בקטעים נבחרים משבע העונות האחרונות.

מכבי חיפה התקשתה לכבוש אתמול וגם בשבוע שעבר, את הדקות הטובות שלה מול מכבי ת"א היא התקשתה לתרגם לשערים – הרבה בגלל קבלת החלטות גרועה. זה מחיר של חוסר ניסיון, אבל במצטבר רואים קבוצה אחרת: לוחצת, חוטפת, רצה, ויוצרת. זה מסתכם בשני שערים ושלוש נקודות בשני משחקים, אבל בעצם מסתכם בהרבה יותר: בתקווה.

במצטבר רואים קבוצה אחרת בכרמל (ערן לוף)

2. בעונה שעברה, למרות המקום הרביעי אליו הגיעה, סיימה הפועל חיפה רק לפני בני יהודה והפועל רעננה בהחזקת כדור. היו לה שחקנים מהירים, ואפשר היה למשוך את היריבה להעביר כמה שיותר כוחות קדימה, לחטוף בשליש השני ולהוציא מתפרצות לתפארת. העונה התפזרה המהירות והקבוצה בנויה מכלים אחרים, אז ניר קלינגר התאים אותה למצב.

הפועל חיפה מנסה ליזום, לשלוט, לכפות משחק על היריבה – גם במשחק חוץ מול הפועל ת"א. אז מחצית שלמה התקשה קובי רפואה להסתגל לשינוי של קלינגר – זה רק מחזור שני – עד שהחליט להכניס את אמיר עגייב, שמוסיף מימד של מהירות ודריבל לקבוצה שגם ככה מהירה מאוד בהתקפה. הפועל ת"א קיבלה לגיטימציה לשחק מהפועל חיפה, וקיבלה שער של מהירות, החלטה, נגיעה וסיומת. הפועל חיפה, כמו אשדוד, ואולי כמו הפועל חדרה מחר, תצטרך להבין שאי אפשר לסכם עונה אחרי מחזור ראשון מוצלח במיוחד. הסגל עדיין לא מספיק.

3. הכדורגל הישראלי בשפל המדרגה. אף קבוצה ישראלית לא צלחה את שלב המוקדמות, הנבחרת מדורגת אחרי פלסטין, לבנון ועוד אחת מנבחרות ה-BDS ומעט יותר מ-35 אלף צופים הגיעו למחזור הראשון של הליגה. אלא שמה שמעניין את ארגון המאמנים הוא לרדוף אחרי תמיר כהן ודני בונדר, שחקני נבחרת לשעבר, שמתחילים את דרכם באימון ובינתיים עוזרים למנחם קורצקי לעשות את הקבוצה הכי טובה – לטעמי – של הפועל רעננה מאז ומעולם.

אי אפשר לסכם עונה אחרי מחוזר אחד מוצלח. קלינגר (עדי אבישי)

זה שלא שתמיר כהן ובונדר זכו בהגרלה בין מחזיקי המנויים, הם עוברים את התהליך המייגע של קבלת תעודה מתאימה במדינה שמציבה כל הזמן תנאי סף אקדמאים לקבלת משרות שמצריכות ניסיון ולא עמידה במבחני הסמכה. זה לא שבונדר ותמיר כהן יתפסו בעתיד את מקומם של שנקלי ואריגו סאקי בכדורגל הישראלי. הם מגיעים למדבר. עזבו אותם במנוחה. מזלם שהם לא צבועים ואת הקפיצות שלהם על קייס גאנם אי אפשר היה לפספס. ההישג של רעננה הוא גם שלהם.

4. נבחרת ישראל תחל השבוע את עידן אנדראס הרצוג. תחילה באלבניה, ובמוצאי ראש השנה גם בצפון אירלנד. ברור שלידע של העוזר אלון חזן היה חלק משמעותי בקביעת הסגל, אבל צריך לקוות ששני האוסטרים, המנהל והמאמן,  למדו משהו בשהותם הקצרה בארץ: שיש פה ניצוצות, אבל כדי להפיק מזה חשמל שיאיר את הכדורגל הישראלי, צריך לחבר לו חוטים.

וזה אומר שבהרכב צריכים לשחק הכי טובים בכל תפקיד, כי זו נבחרת ולא קבוצה. בעוד שבקבוצה מתאימים קבוצה לשחקנים, בנבחרת מתאימים שחקנים לקבוצה. כשזה יקרה, תגלו מהר מאוד שהנבחרת טובה יותר מהליגה אותה מייצגת. עד עכשיו, אחרי מחזור וחצי, חייבים לומר שזו לא חוכמה.

בנבחרת מתאימים שחקנים לקבוצה (עדי אבישי)