1. יש שני סוגי פרשנים. הסוג הראשון מנתח משחקים על סמך התוצאות. זה מה שכתב הפרשן מהסוג הזה: "בבישול איטי, הבשר מת כבר לגלוש במעמקי הגרון ולחוש בחמימות הצורבת של מיצי הקיבה, הוא פשוט נימוח. במילים פחות מבושלות: ברק בכר הפשיר את בן שהר אחרי חודש-חודשיים בהקפאה ואת מיחאי קורהוט החזיר עם המזוודה ממסוע המזוודות בדרך לטיסתו לבודפשט, כדי לקבל מהם הצגה".
לעומת זאת, הסוג השני של הפרשנים מנתח כדורגל על סמך דרך. וזה מה שכתב הפרשן שלהם: "היה נחמד לגלות שאחרי אנסטיס, הרוש, לויטה, סטו, סאבו, סבע, עזרא, בן בסט והאסלביינק חזר בכר לצוות שהביא אותו עד הלום וקיבל ממנו את ניצחון הליגה הראשון העונה ב-6 באוקטובר. ייאמר לזכותו שחוץ מלהשתמש במערכת הכריזה המשובחת בטרנר, בכר הודה בטעותו בצורה הכי מוחצת שהפועל באר שבע יכולה לייצר. עכשיו נותרו לה 30 מחזורים להכות ככה על חטא מחזור אחרי מחזור".
2. דקה אחת בתוך זמן הפציעות במשחק מול הפועל רעננה למכבי חיפה שמט גיא חיימוב כדור יחסית פשוט, וספג שער שוויון לא מחויב המציאות. זה הספיק לעשרות מאוהדי מכבי חיפה שסגרו את הפער על הגדר שמפרידה בין היציע לבין משטח האקרשטיין באצטדיון רמת גן כדי לזרז קולנית את התפטרותו של פרד רוטן.
בן שהר. הופשר מהקפאה כדי לתת הצגה (דני מרון)
כאשר הבסיס האידיאולוגי של הקהל העצום שיש למכבי חיפה הוא הישגי, חזות הכל היא התוצאה. אם מכבי חיפה הייתה מנצחת 0-1, אז החילופים ההגנתיים של רוטן היו מקבלים מחמאות, והנחישות שבה הושגו שלוש הנקודות האלה היו מבשרות על בניית דרך חתחתים חזרה לימי הזוהר, אבל כדורגל מבוסס בעיקר על טעויות. מאמן יכול להכין קבוצה, לתת לה דגשים, לבנות לה סגנון, ושוער – טוב בדרך כלל – יכול לעשות טעות.
וזו הבעיה הגדולה של רוב הקהל של מכבי חיפה, שחלקו הלא קטן לא גדל בבית של אוהדי מכבי חיפה אלא נשאב אליה אי שם בין 1984 ל-2011, פרק זמן בו לקחה הקבוצה 12 אליפויות והגיעה פעמיים לשלב הבתים של ליגת האלופות. רובם לא באמת הבחין בעובדה שעד 1989 היו למכבי חיפה פחות תארים מאשר להכח רמת גן, והוא מועדון שחרט את שמו בין הגדולים רק בדור האחרון. הם לא עשו קורס פרו, לא קיבלו הרצאות על פסיכולוגיה ומנטליות, הם רואים טבלה, הם יודעים לזהות בה את מכבי תל אביב, את הפועל באר שבע, אפילו את הפועל חיפה. אלה שמות שמכאיבים להם. ואם מכבי חיפה לא מנצחת משחק, לא משנה מה הסיבות, מבחינתם זה חארב וו דארב.
ככה לא סוגרים פער ממכבי תל אביב, ככה הופכים להיות הפועל פתח תקווה.
יענקלה שחר. הקהל זועם, בצדק? (עדי אבישי)
3. בכדורגל המודרני, מהירות היא מפתח. שחקן מהיר שיודע לדרבל הופך את כל הקבוצה סביבו למהירה יותר. ולכן הרכש הכי גדול של תחילת ספטמבר הוא מוחמד גאדיר.
ייאמר מיד, גאדיר אינו אבידה גדולה להפועל באר שבע. לכדורגל המשוחק בארץ, גאדיר הוא בעיה לקבוצה כמו באר שבע שמניעה כדור. הוא מעלה אדירה לקבוצות גדולות במשחקי חוץ באירופה – להזכירכם הוא העלה את מכבי חיפה בגיל 18 לליגת האלופות – אבל במשחקים מול רעננה או בני יהודה שמצופפות את עצמן, אין למהירות שלו שום אפקט.
כן, יש שחקנים שמתאימים לקבוצות פחות גדולות (או לנבחרת ישראל), ולכן להביא את גאדיר לצד פיראס מוגרבי זה להפוך את סכנין לקבוצה שמתפרצת אצלה זה קטלניות במיטבה. למרות שני הבישולים של מוגרבי, גאדיר היה מעורב בכל השערים אתמול של סכנין.
גאדיר. מתאים לסגנון של סכנין (מאור אלקסלסי)
אגב, העובדה כי הפועל חיפה הייתה המופתעת אתמול בסמי עופר לא עומדת לזכותה. זה אומר שהיא איבדה את מעמד הקבוצה המענישה של העונה שעברה. והיא נענשת על זה.
4. עיון ברשתות החברתיות המאגדות בתוכן רק אוהדי בית"ר ירושלים גילה בשבוע האחרון כי יוסי אבוקסיס קיבל חנינה מהיציע המזרחי ושוב הוא יכול ללכת לחנויות מותגים בפרוזדור ממילא. במילים אחרות: חוץ מלעשות אתמול מופע צ'יפנדייל פרטי למשה חוגג, יוסי אבוקסיס פשוט פיזר את מספרי הטלפון שלו מהאצטדיון בנתניה ועד לבית וגן.
מאמן הליגה הכי אנדרייטד בישראל. בקרוב בקירוי של אבן ירושלמית.
מה דעתך על הכתבה?