תוקפנית מאוד – אך מחוררת: ב"ש תחזור לעצמה רק דרך ההגנה

משחק מוזר היה אתמול (שבת) בטרנר, משחק שאפשר לבחור איך להסתכל עליו: בהתאם לתוצאה, שזה מה שחשוב באמת, או בהתאם לדרך שבה שיחקה האלופה. בכל מקרה,  באר שבע לא יוצאת טוב.

אחד הדברים הבולטים שהיו לבאר שבע בשלוש אליפויות זה כוח ההרתעה במשחקים הביתיים. אתמול, ולא בפעם הראשונה, נוכחנו לדעת שכוח ההרתעה אבד ובאר שבע כבר לא ממש מאיימת על יריבותיה שלא חוששות ומגיעות לטרנר עם אמונה אמיתית שאפשר להשיג נקודות.

זה נובע קודם כל ממשחק ההגנה הלא טוב של ב"ש.  בכוונה אני מדגיש "משחק ההגנה" ולאוו דווקא את שחקני ההגנה, כי משחק ההגנה של האלופה מתחיל בחלוצים ונגמר באריאל הרוש. לשוער הנבחרת היה אתמול את המשחק החלש ביותר מאז שהגיע לקבוצה: הוא היה יכול למנוע את השער הראשון עם קצת יותר ערנות ויש לו אחריות גם בשער השני, כשיצא אל הכדור, נתקע באמצע וחזר אל קו השער. שוער שעושה זאת אין לו יכולת להגיב. אני בטוח שהרוש יודע, עוד מימיו כילד, שאם שוער יוצא לכדור גובה הוא לא חוזר אחורה, יהיה מה שיהיה. אולי הוא שכח…

כמובן, גם לצמד הבלמים יש חלק נכבד בשער השוויון. אבל, מה שיותר מטריד זה משחק השדה של האלופה. כל אוהד ממוצע, שעוקב אחרי הליגה שלנו מתחילת העונה, יודע שהצרפתי פלומיין יחד עם לוסיו הם שני השחקנים המסוכנים ביותר של הפועל חדרה. את לוסיו סגרו בבאר שבע לא רע בכלל, אבל פלומיין הסופר מוכשר זכה לחופש כמעט בלתי מוגבל במרכז המגרש, עובדה שדי קשה להסביר אותה. 

מצד אחד, אני רוצה להאמין שברק בכר נתן את הדעת בסגירה טקטית על הצרפתי בהכנה למשחק. מצד שני, אני לא מצליח להבין איך שחקנים על הדשא, גם אם לא קיבלו הוראה כזו, לא מבינים שזה האיש המסוכן ואם סוגרים אותו כמו שצריך הפועל חדרה הופכת להיות קבוצה הרבה פחות מסוכנת. נראה שהחיסרון בעוצמה של אוגו במרכז המגרש חסרה מאוד להפועל באר שבע.

במחצית השניה זה היה כל כך בולט, שחקני הקישור של חדרה קיבלו את החופש לנווט את המשחק כרצונם. זה בא לידי ביטוי גם בירידה גרועה מאוד להגנה של חוליית הקישור ושחקני התקפה בהתקפות מעבר של חדרה. בכלל, השער הראשון הוא ראי לרפיסות של הקישור בכל הקשור למשחק ההגנה ולהפעלתה לחץ על היריב. כל זה פשוט לא קיים בבאר שבע.

חופש כמעט בלתי מוגבל במרכז המגרש. פלומיין מהפועל חדרה (צילום: לירון מולדובן) 

אני לא מצליח להבין מדוע בכר לא מצליח לגרום לקבוצה שלו לייצר לחץ על הכדור ברגע שהיא מאבדת אותו, כפי שהיה בשלוש השנים האחרונות. באר שבע לוחצת כיום פחות ובכך מאפשרת ליריבותיה לפתח התקפות ולהרגיש נוח.

ואחרי כל מלות הביקורת שנאמרו כאן, חייבים לציין כי הפועל באר שבע הגיעה במשחק כולו ל-26 איומים לעבר השער. זה מספר פנטסטי משום שלא מדובר כאן בעיטות מחוץ לרחבה עם סיכויים נמוכים לכיבוש, אלא בהזדמנויות שכל מאמן היה חולם עליהן לפני המשחק. נראה שמספר הכיבושים הנמוך של באר שבע העונה גורם לצוות המקצועי לשים דגש מיוחד באימונים על היכולת לייצר מצבים. נראה שהעבודה משתלמת משום שבאר שבע מגיעה לאינספור הזדמנויות, אבל גם מחמיצה ללא הכרה.

אם הצוות המקצועי ישנה את החשיבה וייתן דגש על משחק ההגנה, דווקא משם תבוא הבשורה. למה? ראשית, כי  לשחקני ההתקפה של באר שבע יש מספיק כישרון לייצר לבד איומים ושערים. מעבר לכך, ברגע שהיריבות ישתכנעו שכדאי להן להתעסק בהגנה ולא בהתקפה משום שהסיכוי שלה לכבוש נמוך, באר שבע תוכל להשיג תוצאות טובות יותר. כרגע, כל היריבות של ב"ש מאמינות שאפשר לכבוש נגד באר שבע – ורובן גם עושות זאת.
הפועל באר שבע הייתה יכולה להתעורר הבוקר ליום הרבה הרבה יותר אפרורי, אלמלא שער השוויון של מכבי פתח תקווה נגד מכבי תל אביב בדקה ה-90.

אל תתבלבלו: העובדה שהפער מהפסגה לא צמח, לא הופכת את באר שבע פתאום למי שצריכה להאמין שהאליפות בהישג יד. אבל השער של סיבוק לפחות לא גרם לבאר שבע לאבד תקווה לחלוטין. כעת, הדבר הכי טוב שיכול לקרות לאלופה זה שאין לה כל כך הרבה אימונים עד למשחק החוץ הקשה מול הפועל חיפה באיצטדיון שלא מאיר פנים לבאר שבע. די לראות את הרשתות החברתיות, אתמול בערך סביב 20:30 עם שריקת הסיום בטרנר ועד לתוספת הזמן בפתח תקוה, כדי להבין כמה מהר אפשר לעבור מדיכאון לתקווה.

ב"ש לוחצת פחות. ברק בכר (צילום: לירון מולדובן)

בשורה התחתונה, ניתן לחשוב שלא קרה כלום בעקבות התיקו של שתי הקבוצות, הרי הפער לא צמח.  אבל, אני טוען שזה לא המצב: מכבי תל-אביב ממעטת לטעות וכל איבוד נקודות של הצהובים מתל אביב צריך להיות מנוצל על ידי האלופה. כשזה לא קורה, הפער האמיתי רק גדל, גם אם לא מספרית.
באר שבע איבדה הרבה מאוד נקודות יקרות העונה –  בהפסד לאשדוד, בהפסד לנתניה, בתוצאות התיקו בבית. אלו נקודות שיהיה לה קשה להחזיר.

יש אולי אוהדים של באר שבע, שחושבים שדברים כאלה מתאזנים בסופו של דבר ושכמות אדירה כזו של מצבים תביא ניצחון כמעט בכל יום נתון. להם אזכיר שזה קרה לבאר שבע גם נגד אשדוד, וגם אז המשחק לא הסתיים בניצחון. באר שבע יכולה וחייבת לחזור לעצמה דרך משחק ההגנה.