שלושה משחקים רצופים שהפועל באר שבע מוליכה, לעיתים גם ביתרון כפול – שלושה משחקים ברציפות שהיא לא מצליחה לשמור על היתרון. לפעמים בכדורגל אין הסבר מדוייק לדברים, מדובר באוסף גדול של טעויות, בהרבה נזקים קטנים שהפכו למשבר הכי גדול של באר שבע בחמש השנים האחרונות.
האדומים החלו את המשחק נגד סכנין אמש כמו מתאגרף שעדיין כואב את האגרוף שספג בסיבוב הקודם. סכנין ידעה את זה ופתחה בלחץ ששוב חשף עד כמה באר שבע חסרת ביטחון. הבלבול בכל חלקי הקבוצה בדקות הראשונות היה בלתי נתפס, במגרש עמדו 11 שחקנים באותם דקות שפשוט לא מצאו את עצמם.
אבל, זה החמיר בהמשך, כי נראה שהעונה באר שבע מתקשה להתמודד דווקא עם דברים חיוביים שקורים לה במגרש. זה התחיל עוד בירושלים, שם ב"ש הצליחה לעלות ליתרון כפול פעמיים ומיד ספגה – ורק במזל לא ספגה את השוויון. ב"ש גם הובילה פעמיים מול הסינדרלה מחדרה, שלא הייתה מעזה בימים כתיקונם אפילו לחלום לחזור מפיגור בטרנר והנה, הצליחה לעשות זאת פעמיים.
בחיפה הייתה לב"ש מחצית ראשונה קטלנית, היו לה גם ארבעה שערי חוץ, אבל זה לא הספיק. אמש היא עלתה ליתרון, נהנתה משליטה מוחלטת במגרש, יתרון מספרי בשדה, אבל כל הזמן התחושה הייתה ששחקני ב"ש פשוט רועדים מפחד. וכשאתה מזמין את הפחד, הוא נכנס אליך ומביס אותך.
לב"ש חסרה היום יותר מכל מנהיגות על המגרש. אם לפני שנה או שנתיים אלה היו ברדה, בוזגלו, צדק, מליקסון, הובאן, אוגו ו-וואקמה , היום על הדשא יש מעט מאוד מנהיגות. אין מי שירים את השחקנים מהדשא ברגעים קשים, וזה ניכר בכל פעולה של ב"ש.
גם מבחינה מקצועית ב"ש בבעיה, משום שמצבת שחקני ההגנה שלה מאוד מוגבלת. אין מחליפים כרגע לעמדת המגן הימני, שם ביטון נמצא ביכולת ירודה. שני המגנים השמאליים פצועים, ובקישור האחורי ההבדל בין אוגו וסאבו לבין המחליפים עצום. כפי שקרה לב"ש כבר כמה פעמים בשנתיים האחרונות, כולם מחכים לאלה שאינם משחקים, אולי כשוויטור יחזור הדברים יסתדרו, אולי יבוא אוחנה ויחזיר את הניצוץ… כולם מחכים שמישהו יבוא מבחוץ ויוציא את הקבוצה מהמשבר.
אז מה עושים עכשיו? כמובן שהפיתרון צריך לבוא מההגנה, אבל איך עושים זאת? בכמה ממשחקי החוץ של ב"ש באירופה בשנים האחרונות ובעיקר ברוב משחקי העונה נגד מכבי ת"א, ב"ש ידעה שמצפה לה משחק שהיא תצטרך בעיקר להתגונן בו וברק בכר ויתר על אחד הכוכבים שלו לטובת עיבוי מרכז המגרש, עם שלושה קשרי אמצע. אפשר לחזור לטקטיקה הזו היום: בכר חייב להיות אמיץ ולוותר על אחד הכוכבים שלו בהרכב הראשון – סבע, האסלביינק או מליקסון – לטובת קשר אמצע נוסף. כלומר, לפתוח עם אוגו סאבו וקבהא בקישור האחורי. אין לי ספק שב"ש תשחק כך נגד מכבי ת"א בקרוב.
אמנם, ב"ש מייצרת הרבה מאוד מצבים (גם אם היא מחטיאה את רובם) וקשה לכל מאמן לשנות מערך התקפי שעובד. תמיד קיים החשש שמהלך כזה יפגע מאוד במשחק ההתקפי וגם לא יועיל הגנתית. למרות זאת, בכר חייב להיות אמיץ וללכת על זה, גם אם המשחק הבא יתקיים בטרנר ונגד קריית שמונה, שלא נחשבת לקבוצה מאיימת במיוחד.
תמיד אפשר לעשות שינויים התקפיים במהלך המשחק, אבל אני משוכנע שהשינוי לא יפגע בחלק הקדמי. להיפך, זה יגרום לב"ש ללחוץ טוב יותר בעזרת שלושת הקשרים , לחלץ יותר כדורים, לייצר יותר התקפות מעבר מחטיפות ובעיקר – להיות פחות חשופה. יש לב"ש שבוע לחשוב, להתאמן ולשנות את עצמה, כך שבפעם הבאה שתוביל היא תצליח גם לשמור על היתרון.
מה דעתך על הכתבה?