למרות הפתיחה המרשימה, בית"ר ירושלים לא תזכור לטובה את 2018

שחקני בית"ר ירושלים
שחקני בית"ר ירושלים | דני מרון

הקבוצה מהבירה בתחילת השנה רצה לכל התארים, אך זה נגמר במפח נפש ובעזיבתו של אלי טביב. שרון ניסים מנתח את קבוצתו של קלינגר וטוען שהמשחק נגד הפועל חיפה סיכם בצורה הטובה ביותר את הבעיות במועדון

(גודל טקסט)

אומרים שבחיים ובספורט תמיד זוכרים את הסוף, כך שאני די משוכנע שבבית"ר ירושלים לא יזכרו את 2018 לטובה. אומנם בשליש הראשון של השנה הקבוצה שיחקה את הכדורגל הטוב ביותר שלה מזה שנים אבל זה נגמר במפח נפש ובעזיבתו של אלי טביב. המשחק אתמול (שני) נראה בדיוק כמו השנה של בית"ר ירושלים פותחת בסערה ולבסוף כמעט מפסידה.

קלינגר משוכנע שהקבוצה שלו תצא מהבוץ בתחתית, זה יכול לקרות אבל אתמול הוא למד כמה מהר היריבות למדו את בית"ר ירושלים החדשה של קלינגר. מאור בוזגלו חזר מהפציעה בצורה מופלאה, הפך להיות כלי ההתקפה המרכזי של בית"ר, מימר שמכיר מצוין את בוזגלו מעונת האליפות הראשונה של באר שבע היה מוכן, ניטרל לחלוטין את האגף הימני והתקפת בית"ר ירושלים. מה שמביא אותי אל הבעיה המרכזית של הירושלמים, הקישור.

ששרון מימר חשב על החוזקות של בית"ר ירושלים הקישור המרכזי לא היה אחד מהם, שלושה שחקנים היו אתמול במרכז השדה של שלושתם רוצים מאוד, אנרגטיים, לוחמים אבל ממש לא מאיימים, אף לא אחד מהם לאורך זמן הוא אחד שמסוגל לסיים עונה עם מספר דו ספרתי של שערים ובישולים ביחד ולכן לא היה אכפת למימר שקריאף, אייבינדר או טיירה יצטרפו להתקפה ויאיימו על השער.


בית"ר ירושלים לא תזכור את 2018 לטובה (דני מרון)

כל כך הרבה איבודי כדור ובעיטות לא מדויקות בשליש האחרון משלישיית הקישור האפורה. תוסיפו לכל זה את היום החלש של שחקני ההתקפה שהניב רק שני איומים למסגרת מתוך שישה עשר ניסיונות אז תבינו כמה תוצאת תיקו היא בונוס לבית"ר.

מקובל לחשוב שקבוצות שמחפשות לשרוד, קודם כל צריכות לשמור על הבית. בית"ר השנה לא עושה זאת, היא כבר סופרת שישה משחקי בית ללא ניצחון רק שלוש נקודות בשישה משחקי בית וגם הם עם הרבה מזל.

אני די משוכנע שבעוד חודש חודשיים בית"ר כבר לא תהיה קרובה על הקו האדום אבל ההיסטוריה מלאה באימפריות שכשלו בבית והאמינו שבסוף זה יסתדר וזה לא הסתדר.


יכול להוביל את הפועל חיפה לפלייאוף העליון (דני מרון)

עד עכשיו שרון מימר עושה עבודה מצוינת בהפועל חיפה קבוצה לא מבריקה אבל כזו שעובדת קשה על המגרש ויודעת להוציא את המקסימום מהנקודות החזקות שלה. כמה שנים חיכה נס זמיר הפריצה הגדולה שלו, כמה שנים מדברים עליו ככישרון גדול, השנה זה כנראה קורה סוף סוף.

זמיר מראה את היכולות שלו, מרהיב טכני ובעיקר בעל יכולת קבלת החלטות טובה בשליש האחרון של המגרש וזה הדבר הכי בולט אצלו. הפועל חיפה הנוכחית היא בהחלט קבוצה שיכולה להתמודד על מקום בפלייאוף העליון, זה יהיה לא פשוט אבל הפוטנציאל שם. היא צריכה להתחזק בחלון ההעברות בעיקר בעומק הספסל וזו תהיה הצלחה גדולה אם היא תשיג את המטרה הזו.


הפריצה סוף סוך הגיעה. נס זמיר (מאור אלקסלסי)

ועוד משפט לסיום, במשחק אתמול שותפו שישה זרים שלא יכלו להגיע ‏אל הנשיקה המסורתית בחצות עם בנות זוגן, למה? כי הם חיים במדינה יהודית. אז נכון סילבסטר ובוודאי לא חג יהודי אבל אנחנו כל הזמן מתרעמים ואולי בצדק כשמתנכלים לכדורגלנים הישראלים שמשחקים מעבר לים שמבקשים לשמור על יהדותם.

לא היה קורה כלום אם היינו חושבים גם על אותם שישה זרים ובכלל על הנראות ובעיקר הנאורות של הכדורגל הישראלי בפני העולם שנה. אזרחית טובה לכולם

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי