אופטימיות זהירה: האם מה שעבד נגד גואטמלה יכול לעבוד גם נגד סקוטלנד?

בכל השבועות האחרונים רמזו בנבחרת ישראל שהמשחק שנקבע מול גואטמלה הוא לא מה שרצוי מצידם אלא פשוט דרישה של התאחדות הכדורגל האירופית כדי לייצר שוויון בין הנבחרות. וכיאה למעמד, נבחרה נבחרת ברמה מאוד נמוכה, אבל אנדי הרצוג השיג את כל מטרות המשחק ואף יותר. קודם כל, שחקניו שמרו על הבריאות. החשש הגדול היה מפציעה מיותרת של אחד השחקנים המיועדים להרכב ואת זה עברנו בשלום. המטרה השנייה: כמה וכמה שחקנים שהיו מעט חלודים או מעט חסרי ביטחון מול השער הבקיעו, וזו התרופה הכי טובה לשחקני התקפה. המטרה השלישית: לנצח להוסיף עוד קצת בטחון ולשמור על המומנטום החיובי.

קשה להתעלם מהחזרה של ערן זהבי. זהבי חזר להרכב הנבחרת כשהוא סופר רעב להצלחה. אמש ראינו את זהבי משתדל מאוד, רץ המון, מפרגן לחבריו, והוא נראה מאוד מחובר לחבריו בנבחרת, התחושה הייתה שהמשקולת שרבצה על גבו נעלמה. זהבי מנסה לזכות באהבת הקהל, שדי אבדה אחרי תקרית סרט הקפטן.

הכוכב מהליגה הסינית איבד הרבה מאוד מהמניות שלו באותה תקרית מפורסמת. גם ההתנצלות לא שכנעה לחלוטין את האוהדים, ולכן עד היום מתנהגים אליו בסוג של חשדנות. הוא נתן משחק מצוין, אבל קשה להתעלם מהתגובה שלו אחרי המשחק. אני לא מצליח להבין מדוע הוא מתקשה, לפחות בסיטואציות הללו, להתבטא בצורה ממלכתית ולא לצאת במסע האשמות. בעיניי, הביקורת שהשמיע מחזירה אותו אחורה מבחינת הנסיון לכבוש את לב הקהל.

שחקני הנבחרת חוגגים. שמרו על המומנטום החיובי (דני מרון)

אבל כולנו יודעים שכדורגל לפחות מצד האוהדים הוא משחק שבו זוכרים את הסוף, והסוף של כולנו לפחות בשלב הזה יהיה מול סקוטלנד. לכבוש מול גואטמלה זה כמו לכבוש בליגה הסינית, אם לא קל יותר, אבל כל גול של כל שחקן ראוי להערכה ולא משנה היריבה. היכולת של זהבי אמש היא ממש לא תשובה למקטרגים, זה לא אומדן, אבל תצוגה בלתי נשכחת מול סקוטלנד יכולה לעזור מאוד.

ועוד טיפ קטן שהייתי ממליץ לערן: כמה שפחות ראיונות. ככל שתדבר פחות בתקשורת ויותר על המגרש מול שער היריב, זה רק יעשה לך טוב יותר.

ועכשיו לדבר האמיתי. מאז מוקדמות המונדיאל ב-2006 לא חשנו את תחושת "אנחנו קרובים לטורניר גדול". בעידן גרנט רצף תוצאות תיקו מול צרפת אירלנד ושוויץ כמעט העניקו לנו את המקום בטורניר הגדול, והנה שוב אנחנו קרובים לרגע כזה והתחושות הם של ציפייה גדולה, שאולי הפעם אולי הפעם זה יקרה.

זהבי. כדאי שיתראיין כמה שפחות (דני מרון)

הרצוג מקפיד בצדק שלא להתרשם יתר על המידה מהידיעות שמגיעות מסקוטלנד על רשימת הפצועים והנעדרים שהולכת ומתארכת. הוא יודע שהמשימה קשה מאוד, משום דבר מהנינוחות אמש בנתניה לא יהיה בסקוטלנד. האוסטרי צריך גם לנפץ את היסטוריית הנאחס של הכדורגל הישראלי ברגעים מכריעים. בקיצור, הקשה עוד לפנינו.

מערך שלושת הבלמים יאומץ גם בסקוטלנד, אבל אז נראה שצמד המגנים יהיה הרבה פחות פעיל התקפית מאשר בשני משחקי הבית או נגד גואטמלה. נצטרך לקוות שהשחקנים יגיעו מלאי אחריות אישית וקבוצתית, להזדמנויות שלנו בהתקפה נגיע גם נגיע ונתפלל שאחוז ההצלחה יהיה גבוה.

תנו לנו להמשיך לחלום לפחות עוד כמה חודשים, זו לא בקשה מוגזמת.