כמה נעים ונוח להתרגל לטוב. הפועל באר שבע פותחת (20:00, ספורט1) את העונה שלה באופן רשמי, וכפי שהתרגלה בשנתיים האחרונות, כבר במשחק הראשון כמעט ואין דרך חזרה.
לפני שנתיים זו הייתה ת'ון, לפני שלוש שנים זו הייתה ספליט. השתיים לימדו את האלופה שצריכים להיות מוכנים כבר בחודש יולי. בעונה שעברה כמעט שהודחו האדומים על ידי שריף טיראספול, אבל העונה הסתיימה בהישג שיא למועדון. עכשיו תורה של בודפשט להפתיע – על הנייר קבוצה שהיא טובה יותר משריף, אבל בעיקר מגיעה לצמד המפגשים כאנדרדוג. כלפי חוץ היא רק יכולה להרוויח, וכאן המוקש הגדול של האלופה הישראלית.
הפועל ב"ש ריעננה באופן מדוד את הסגל שלה: שני מגנים שיכולים לפתוח ביחד בהרכב, דן איינבינדר, איסק קואנקה וחלוץ שצפוי להגיע וטרם הוחתם. על הנייר, בהרכבים מסוימים זו חצי קבוצה חדשה. בכל מקרה, הערב את רובם לא תראו, כי בכר ילך על מה שמוכר, ידוע ומוכח.
ההתלבטות היחידה היא עם שיתופו של איינבינדר בהרכב, או שילובו של מיכאל אוחנה יחד עם מאור מליקסון כבר מהפתיחה. ההימור שלי הוא שאיינבינדר יפתח גם כי היריבה ומאמנה החדש היא עדיין אניגמה מבחינת ב"ש, וגם כי אם יבקש בכר להגדיל את הלחץ בהמשך המשחק, איך יעשה זאת כשכל התותחים הכבדים כבר נמצאים על הדשא.
על פי מחנה האימונים, מי שעשוי להיות שחקן משמעותי יותר השנה הוא מוחמד גאדיר. יש לו את המהירות, יש לו את הפיזיות, ואם לא יסבול מפציעות הוא יקבל כנראה יותר הזדמנויות מבכר להוכיח שהוא לא שכח לשחק כדורגל.
הפעם גם מתחילים החיים ללא מאור בוזגלו. מי שידע ימים אדירים בקבוצה, אבל סיים בטונים צורמים, כבר לא חלק מהסגל, ומעניין כמה זמן ייקח, אם בכלל, עד שמישהו ביציע יקפוץ ויזעק "חבל שבוזי לא פה". זה תלוי בעיקר בתוצאה. קואנקה אמור היה להשכיח מהר את העזיבה של בוזגלו, אבל חוסר מזל ישבית אותו לשבועיים לפחות.
לומר כבר עכשיו שאי העפלה לליגת האלופות ייחשב לכישלון, זה הרי לא רציני. ב"ש רוצה להמשיך לשחק באירופה שוב לפחות עד דצמבר, זה אומר לעבור לפחות שתי קבוצות ולהבטיח מקום בליגה האירופית או באלופות. בעיניי זו כנראה ההזדמנות האחרונה של הסגל הנוכחי להגיע לצ'מפיונס. לכל קבוצה טובה יש מדבקת פג תוקף, וגם אם אפשר לקחת שלוש אליפויות ולהצליח באירופה, הרי שלעשות זאת שוב גם בשנה הרביעית זה מאוד מאוד קשה. תשאלו את ג'ורדי קרויף כמה זמן לוקח לייצר שוב קבוצה מצליחה.
מה דעתך על הכתבה?