בופון: "המשחק באיטליה טקטי מדי, הכדורגל היפה נפגע"

אחרי שקרלו אנצ'לוטי התראיין ל"פראנס פוטבול" לקראת המשחק מחר בין פאריס סן ז'רמן לנאפולי, גם שוער אלופת צרפת, ג'אנלואיג'י בופון התראיין לרשת "קנאל פלוס" והתייחס לנושאים רבים, כולל ביקורת על הסרייה A בה שיחק עד העונה שעברה: "יש בו אספקט טקטי מדי ולפעמים הכדורגל היפה נפגע מזה".

ההבדלים בין הליגות: "הליגה הצרפתית יותר פיזית מהאיטלקית, אבל לפעמים גם יותר טכנית. באיטליה מקדשים יותר את הטקטיקה והטכניקה. כשאתה בא לראות היום את פ.ס.ז' אתה יכול להנות מהכישרון של ניימאר, קיליאן אמבפה ואנחל די מריה. נכון שיש להם כישורים כאלה, אבל גם סגנון הכדורגל בליגה מאפשר להם לבוא יותר לידי ביטוי".

ההגעה לפאריס סן ז'רמן: "קבלת הפנים שנתנו לי לפעמים עלתה על זו שהייתה לי באיטליה. זה היה צד יפה מאוד של הכדורגל כי לעבור בגיל שלי לשחק בחו"ל זה לא קל. היה חשוב לי מאוד להרגיש את האהבה".

עזיבת יובנטוס: "לדעתי בחיים יש דברים יפים ומסעות שנגמרים ואם זה מסתיים בצורה יפה, זה חשוב. פ.ס.ז' נתנה לי הזדמנות לשחק בחו"ל וקיבלתי את זה בכיף. חשבתי שאני יכול לעשות עבודה טובה בפ.ס.ז'".

בופון עם האוהדים. קבלת פנים יותר טובה מבאיטליה (Gettyimages)

שחקנים שהפתיעו אותו בפ.ס.ז': "לא הכרתי את מרכוס, הבן של ליליאן טוראם. האמת שבפעם הראשונה שראיתי אותו הוא היה בן חודש. הוא שחקן מאוד חזק, פיזי וטכני. לדעתי הוא שחקן שיכול לעשות דברים יפים. השחקן שאני מאוד אוהב לראות מחוץ לפ.ס.ז' הוא ממפיס דפאיי מליון".

העובדה שלא זכה בליגת האלופות: "אני כאן כדי להשתפר. שיחקתי בשלושה גמרים ואני כאן ללמוד איך לנצח בהם. אני חייב להיות כן ולומר שבשני הגמרים האחרונים פגשנו קבוצות חזקה מאיתנו. כמו שאומרים באיטליה, התקווה מתה אחרונה. אני לא מרגיש שגריר של איטליה בצרפת. היה לי מזל למצוא כאן את התפקיד הנכון. מקווה שבאיטליה אהיה סמל חיובי וגאווה לאיטלקים".

ידוע כשר את ההמנון של הנבחרת בצורה בולטת: "כי אני מאמין בהיסטוריה ובאנשים שהקריבו את עצמם למענה. בכל המלחמות ובכל המדינות אנשים מתו ולעיתים עבור שום דבר. אני שר עבורם. אני אומר להם 'תודה רבה'".

עם זידאן בגמר ב-2006. ההרחקה של הצרפתי הביאה את המונדיאל לאיטליה? (Gettyimages)

גמר המונדיאל 2006: "אני אומר בכנות שהיום אני לא יודע אם זינדין זידאן לא היה מורחק, אם היינו זוכים בגביע העולמי ההוא. אני זוכר את ההצלה שלי מול זידאן, אבל אם הוא לא היה נוגח במרקו מטראצי ומורחק, לא יודע מה היה קורה. זו אולי הייתה ההצלה הכי גדולה שלי כי זה המשחק הכי גדול בו שיחקתי. אז היינו נבחרת משוגעת וחשבנו שאנחנו יכולים לנצח בכל משחק, אבל היום כשאני רואה איזה שחקנים שיחקו בצרפת, אני שואל את עצמי איך רצינו בכלל לנצח. הרגשתי במשחק שאנחנו רצים באוויר וחיכיתי לאיזו תפנית, והאמת שההרחקה של זידאן הייתה המפנה הגדול".