שתי דקות וגמרנו: כמעט לבדו, איביץ’ יצר מציאות חזקה יותר

מכבי תל אביב אלופה מכבי תל אביב אלופה | אריאל שלום
שחקני מכבי תל אביב שחקני מכבי תל אביב | אריאל שלום
DSC_0967 DSC_0967 |
DSC_0954_1-1 DSC_0954_1-1 |

שתי אליפויות ללא הפסד, להוציא משחק לפרוטוקול: על ההישג המרשים

1. נדמה כי משלל הנתונים המדהימים שאספה מכבי ת”א בדרך לאליפות החמישית שלה בשמונה העונות האחרונות, בולט נתון אחד מוצנע: מכל העונה הזו, 2,970 דקות, לא כולל זמן פציעות, הייתה מכבי בפיגור שתי דקות בלבד, שתי דקות תמימות, בפתיחת הסיבוב השני מול סקציה נס ציונה.

וזה לא שנס ציונה, מהקבוצות החלשות בליגה, היתה יכולה לנצח את מכבי ת”א. אף אחת לא היתה מסוגלת, לא היתה קרובה, לא דגדגה אפילו. כמעט ולא זכורים מקרים שבו מכבי ת”א עמדה והתגוננה והעיפה כדורים. היא שיחקה תמיד אותו דבר, לפעמים לא טוב, בדרך כלל טוב, אבל אותו דבר. ולרוב גם ניצחה. ארבעה דרבים על האפס, שלושה ניצחונות במשחקי העונה מול מכבי חיפה. אז הפועל ב”ש ובית”ר ירושלים יכולות להתהדר בשתי תוצאות תיקו מתוך שלושה משחקים מול מכבי ת”א, אבל אלה לא היו משחקים לפנתאון. לא ישדרו אותם ביום העצמאות לצד התיקו של ישראל באוסטרליה.

בעונה שעברה זכתה מכבי ת”א באליפות בפער של 31 נקודות, שיא שספק אם יישבר אי פעם. על פער של 31 נקודות יש מי שיגיד – בהרבה צדק – שהליגה היתה חלשה. אבל דווקא העונה, כשמכבי הרשימה בעיקר בהגנה ובקישור, בשוער שכמעט ולא ספג; כשמכבי חיפה נותנת הצגות כדורגל ואת העונה הכי טובה שלה מאז האליפות האחרונה ב-2011; כשבית”ר ירושלים נותנת כמה הצגות כדורגל והפועל ב”ש מוליכה בתחילת העונה את הליגה; כשיש משחקים צמודים; גם בעונה כזו מכבי לוקחת אליפות, בהפרש ניכר, שלושה מחזורים לסיום.

וזה מרשים.

2. ולאדן איביץ’ הוא מסוג המאמנים שקודם מסמן טריטוריות, יוצר תדמית ומבצר אותה, אחר כך נותן לפרמטרים האלה להכתיב את הכדורגל שלו.

הנתונים של איביץ’ מטורפים, אין מאמן שאפילו התקרב אליהם. אברהם גרנט וברק בכר גירדו בתחילת הקריירה שלהם את 60 אחוזי ההצלחה, לאיביץ’ יש יותר מ-80. זה מדהים לקחת שתי אליפויות ללא הפסד, כי ההפסד היחיד שלו בליגה הגיע רק אחרי שהושגה האליפות הראשונה. מדהים יותר לקחת שתי אליפויות רצופות ללא הפסד.

WhatsApp-Image-2020-06-27-at-22.46.06 | ספורט1

ואיביץ’ לקח את האליפות השנייה למרות קיץ לא קל שעבר על המועדון, עם ההדחה המבישה מול קלוז’ באלופות וסודובה בליגה האירופית, עם שרשרת פציעות בלתי נגמרת שנגמרה אחרי טלטלה בצוות הרפואי, שהוא אחראי לה, כששני פצועים מהותיים, אייל גולסה ועומר אצילי, הם שניים מגיבורי האליפות הזו. וכל זאת כשברקע עדיין נוקשת מגבלת הפייר פליי.

איביץ’ ניצח את המשברים, את הקורונה, את פרשיית הקטינות, בלי מנכ”ל, כשנציג הבעלים (ג’ק אנגלידיס), יושב עם מיטש גולדהאר בקנדה, באמצע הקורונה, לצפות במשחק האליפות. אז נכון שג’ורדי קרויף בנה פה אימפריה, יצר דפוסי עבודה מנצחים, אבל איביץ’ יצר כאן מציאות חזקה יותר, כמעט לבד במערכה.

איביץ’. יחליט בקרוב על עתידו | אריאל שלום

3. מה שיפה באליפות של מכבי שקשה לנו לבחור שחקן עונה, כיוון שאף אחד משחקני מכבי ת”א לא היה דומיננטי כשחקני עונה קודמים. אין במכבי ערן זהבי, לא היה לה אפילו את דור מיכה (נוכח, אבל לא באמת היה), לא הופעה לאירופה כמו אבי כהן ז”ל או עונות אבי נמני. מכבי כבשה את מספר השערים הנמוך ביותר מכל האליפויות שלה, בהן שוחקו יותר מ-30 משחקים בעונה. מכבי לקחה אליפות עם דן גלזר ושוער שני.

אם רוצים להסביר את העוצמה של מכבי הולכים לשני החברים האלה. יש ימים שבהם דן גלזר מחסל לבד קישור של יריב. הוא פה, הוא שם, הוא עוצר, הוא גולש, לבד. ראו את זה במשחק העונה השלישי מול מכבי חיפה, ועוד מתעקשים לקרוא לזה משחק עונה. טננבאום לא רק שמחק את פיאסקו יאניוטיס, יש לא מעט מקרים שהתברר שהוא יכול גם להסתדר בלי הגנת הברזל שלו. אחד המקרים היה בדרבי אתמול. הפועל תקפה, בעטה הרבה יותר ממכבי לשער, אבל טננבאום סילק את רוב הרעשים האלה, לפעמים די בקלות.

במכבי נוהגים לסמן את שורה אובארוב כגדול השוערים שדרכו בישראל אי פעם, על גודלו הפיזי ובעיקר הכריזמה שלו. אז מלבד העובדה שוינסנט אניימה היה שוער טוב יותר, אין לטננבאום במה להתבייש. גם בלי ההגנה המצוינת שלו, בלי משחק הקישור האגרסיבי, בלי השליטה המוחלטת בקצב המשחק, טננבאום לכשעצמו שוער גדול.

דניאל טננבאום
דניאל טננבאום | דני מרון

4. מכבי זכתה באליפות חמישית ב-8 עונות, עם חלק מהשחקנים שהיו בה בעונת האליפות הראשונה מהחמש, עם אוסקר גרסיה, ב-2012/13: איתן טיבי, שרן ייני, דור מיכה, אפילו אלירן עטר חלק מהעונה. זו שושלת, גם אם קטועה. אם מכבי יכולה לקחת אליפויות מהסוג הזה, עם שתי אסכולות שונות, אבל עם חלק מאותם שחקנים, אלה עוצמות של שושלת. הפועל פ”ת נראתה ככה בין 1953 ל-1968, מכבי ת”א עצמה בין 1945 ל-1959, מכבי חיפה בין 1984 ל-כ1994 ואחר כך בין 2001 ל-2011.

ובגלל כל הדברים האלה צריך לדעת ולהעריך את מה שעשתה פה הפועל ב”ש במשך שלוש עונות רצופות. מול ערן זהבי בשיאו, מול הכסף הגדול של גולדהאר, מול העוצמות של המועדון הצהוב, הפועל ב”ש זכתה בשלוש אליפויות רצופות, עם סגל שבנתה, בלי שלקחה מיריבותיה שחקנים, ועם אסכולת אימון וניהול משלה. שלוש  אליפויות רצופות!

ולמרות זאת, מכבי נאבקה בה כמעט כל העת. בשנתיים האחרונות ב”ש אפילו לא נאבקה. זה מה שמבדיל בין תור זהב לבין שושלת, מה שמבדיל בין קבוצה גדולה למועדון גדול.   

שחקני מכבי תל אביב חוגגים | אריאל שלום

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי