תוצאות
אחרונות
תוצאות אחרונות
לתוצאות נוספות

הרגעים הבלתי נשכחים של הקברן

|
פורגס נבר בארכיון ושלף את הקרבות הבלתי נשכחים של "האנדרטייקר" ב-WWE

מאת: בן פורגס     צילום: ויקיפדיה

 

 

שנה עברה מאז ש-WWE בכלל ורסלמניה בפרט השתנו לנצח. שנה שלמה תהינו אם יש בכלל טעם לראות אותו שוב אחרי שהדבר שהכי מסמל אותו, הרצף ברסלמניה, נשבר במפתיע. אבל הלילה (שלישי) זה הוכרז רשמית: אנדרטייקר, הבחור הגבוה ההוא עם השיער הארוך שאוהב לחנוק אנשים, יהיה ברסלמניה 31 ויתמודד מול מי שנחשב כיורש שלו בצד האפל של החברה, בריי ווייאט. כן, מדובר באותו אנדרטייקר שבמהלך שנותיו בחברה נקבר חי, נשרף, שבר את הגב, הצלעות ובעצם אין חלק בגופו של עבר טראומה בזירה, בעלילה ובמציאות.

 

לרגל חזרתו הצפויה של "הדד-מן", נזכרנו בכל 22 הקרבות הקודמים של אנדרטייקר באירוע השיא של עולם ההיאבקות ובחרנו מתוכם את 5 הקרבות המשפיעים ביותר – על הגימיק של אנדרטייקר, על עולם ההיאבקות, על רסלמניה, ובאופן מסוים - על כולנו.

 

אנדרטייקר נגד ג'יאנט גונזאלס (רסלמניה 9)
רגע, לפני שאתם מתפרצים, נזכיר שוב כי לא מדובר ברשימת הקרבות הטובים ביותר של אנדרטייקר ברסלמניה. אם היא הייתה כזו, הקרב הזה היה כנראה אחד האחרונים שהיו נכנסים לרשימה. מדובר בקרבות שלדעתנו הניבו חשיבות למורשת של אנדרטייקר, וכן – אנחנו יודעים שלחבר את המילה "חשיבות" לבחור שלובש בגד גוף מלא זה די מוזר.

 

לאחר שני ניצחונות פשוטים בקרבות קצרים ולא משמעותיים בשתי הרסלמניות הראשונות שלו מול ג'ימי סנוקה וג'ייק רוברטס, ג'יאנט גונזאלס היה היריב האמיתי הראשון של אנדרטייקר. הענק הארגנטיני שהתנשא לגובה 2.31 מטרים הגיח לעולם ההיאבקות רק חודשיים קודם לכן כשהדיח במפתיע את טייקר מהרויאל ראמבל ובפעם הראשונה טייקר התמודד מול אדם גדול ממנו, חזק ממנו וחשוב מכל – מפחיד ממנו.

 

גם הקרב הזה, כמו כל הקרבות הראשונים של טייקר ברסלמניה, לא התעלה לאיכות גבוהה. גונזאלס ניסה להתיש את טייקר בדרכים קונבנציונליות וכשלא הצליח – ניסה להרדים אותו בשימוש במפית טבולה בכלורופורם. גונזאלס נפסל (הקרב היחיד ברסלמניה בו טייקר לא ניצח בספירה או כניעה), אנדרטייקר הצליח להתאושש בעזרת כד האפר המסתורי גם מחומרי הרדמה והבריח את הענק מהזירה. נשמע דבילי? אתם לא לבד, אבל באותם רגעים זה סייע בחיזוק תפקידו של טייקר כדמות מיסטית בלתי ניתנת לעצירה והכנעה.

 

 

אנדרטייקר נגד סיד (רסלמניה 13)
לראשונה ברסלמניה, אנדרטייקר מתאבק בקרב המרכזי של האירוע. לא שזה היה אמור לקרות: התוכנית המקורית הייתה שחזור המפגש בין ברט הארט לשון מייקלס שאירע שנה קודם לכן, אך שון מייקלס הודיע על פסק זמן בנאום "איבוד החיוך" המפורסם, החברה הייתה צריכה לחשוב על קרב אליפות עולם חדש, ולראשונה החליטה לשים את כל הצ'יפים על אנדרטייקר.

 

לא בטוח שזה השתלם לה. או לו. הקרב מול סייקו סיד היה כישלון ורסלמניה 13 כולה זכורה כאירוע בינוני והאירוע שגנב את ההצגה היה בכלל בין הכוכב העולה בזמנו, סטון קולד סטיב אוסטין, לברט הארט. אך עבור טייקר זו הייתה הצהרה – לאחר 6 שנים שבהן התמודד מול פריקים תורניים ונדחק בכל פעם לצד ברגע שדובר על אליפות העולם, סוף-סוף אנדרטייקר זכה שוב בתואר הנכסף ביותר. אמנם לקח 11 שנים נוספות עד שחזר למשבצת החשובה הזו (מול באטיסטה ברסלמניה 23), אך הרגע הזה סימן שאנדרטייקר נתפס לא רק כדמות גדולה מהחיים, אלא כאחד שיכול לסחוב את החברה כולה על גבו.

 

 

אנדרטייקר נגד רנדי אורטון (רסלמניה 21)
קופצים 8 רסלמניות קדימה. אנדרטייקר כבר אוחז במאזן מרשים של 12 ניצחונות רצופים ומישהו בחברה מכריז: "הלו, יש לנו משהו כאן". גם אם דיברנו על כך בקצרה בקרבות קודמים, הקרב מול רנדי אורטון היה הראשון בו "סיום הסטריק" היה האלמנט הכי מרכזי באירוע.

 

אורטון היה אז בגימיק של "מחסל האגדות". מתאבק צעיר ושחצן שזכה חודשים ספורים לפני כן באליפות עולם ראשונה והפך בכך לאלוף הצעיר ביותר בהיסטוריה של הארגון (שיא שהיה שייך לברוק לסנר). הוא יצא למסע חיסול אגדות וברסלמניה נתקל באחת הגדולות שבהן, אך הפעם האייקון לא היה המטרה העיקרית אלא מה שעמד מאחוריו – רצף הניצחונות האגדי ברסלמניה.

 

מיותר לציין שאורטון כשל במשימה ואנדרטייקר הוסיף ניצחון 13 למאזן, אך מאותו רגע כמעט כל פיוד של אנדרטייקר ברסלמניה היה סביב נושא אחד בלבד – הסטריק והרצון של היריב להיות האדם ששובר אותו.

 

 

 

אנדרטייקר נגד שון מייקלס (רסלמניה 26)
במידה ופספסתם ואתם מעוניינים להשלים חלק מהקרבות של אנדרטייקר ברסלמניה – אולי כדאי שתתחילו עם צמד המפגשים שלו מול שון מייקלס ברסלמניה 25 ו-26. שני קרבות ענקיים, שזכו לדירוג 5 כוכבים על ידי בכירי המבקרים בעולם ההיאבקות, נבחרו ברוב קולות לקרב הטוב של השנה ומיצבו את אנדרטייקר ככוכב הבלתי מעורער בהיסטוריה של רסלמניה לא רק בזכות הרצף, אלא גם בזכות העובדה שהוא נותן שנה אחר שנה קרבות מצוינים באירוע, וכבר לא מדובר באותו בחור בן 27 שערך בכורה בארגון ב-1990 אלא באדם בשנות ה-40 המתקדמות.

 

הקרב מול מייקלס ברסלמניה 25 הוא ככל הנראה הטוב מבין השניים. הוא היווה מפגש ראשון בין השניים לאחר שנים ארוכות ולכן היה טרי וחדשני יותר, היה ארוך יותר ונחשב לאיכותי יותר (יש אשר מגדירים אותו בתור הקרב הטוב ביותר בתולדות רסלמניה). אך בקרב ברסלמניה 26 העלילה הייתה מעניינת יותר: לראשונה, תמורת ההזדמנות לשבור את הסטריק, היריב היה צריך להעמיד הכל על הכף.

 

בכל הקרבות הקודמים טייקר שם את הרצף בסכנה ויריבו במקרה הרע לא סיכן דבר ובמקרה הטוב סיכן חגורת אליפות. ברסלמניה 26, כדי לשכנע את אנדרטייקר לתת לו הזדמנות נוספת לנצח אותו, שון מייקלס היה צריך לסכן את הקריירה שלו. הפסד – והוא פורש מעולם ההיאבקות. וזה מה שקרה.

 

טייקר השיג את הניצחון ה-18 שלו ברסלמניה ומייקלס תלה את המכנסיים לאחר 26 שנות קריירה. לאחר הקרב הזה, נראה היה שאם שון מייקלס, "מר רסלמניה", לא זכה בכבוד של סיום הסטריק – איש לא יעשה זאת.

 

 

אנדרטייקר נגד ברוק לסנר (רסלמניה 30)
\כשהכי לא מצפים לכך, החגיגה נגמרת. אם היה ויכוח גדול יותר באינטרנט מאשר מי המתאבק שצריך לשבור את רצף הניצחונות של אנדרטייקר, זה אם רצף הניצחונות של אנדרטייקר בכלל צריך להישבר. למרות שכולם יודעים שהיאבקות זה לא אמיתי והרצף יכול להיגמר בהחלטה של אדם אחד, המונח "הסטריק" גדל והתעצם עד כדי כך שהושווה לרצף הניצחונות של פלויד מייוות'ר באיגרוף ולאחד מהסממנים שמגדירים את רסלמניה. נראה היה שלא יכולה להיות רסלמניה מבלי שמישהו ינסה לשבור אותו – וייכשל. עד שלפתע מישהו הצליח.

 

ולא סתם מישהו: ברוק לסנר. בין השניים דווח לא פעם על מערכת יחסים לא תקנית במיוחד. ב-2002 דיברו על כך שטייקר לא היה מרוצה מהעובדה שהוא צריך לעזור לקדם את לסנר הצעיר וכשהנ"ל עזב ל-UFC, טייקר דאג להגיע עד לשם על אזרחי כדי ללעוג לו לאחר הפסד. אך מאז לסנר הלך וצמח, זכה באליפות ה-UFC וחזר ל-WWE בתור סופרסטאר ענק עם חוזה הופעות מצומצם ובלעדי. ובכל זאת, בשל העבר ביניהם, איש לא חשב שלסנר ינצח את אנדרטייקר, אפילו לא האנשים ב-WWE.

 

מתאבקים מגיבים לשבירת הסטריק
 

לאחר שנים שבהן גנב את ההצגה מבחינת איכות הקרבות, הפעם זה לא קרה. יכול להיות שזה הגיל (49), הפציעות, אולי גם העובדה שסבל מזעזוע מוח בשלב מוקדם של הקרב (שאילץ אותו להתאשפז בבית החולים אחריו). אבל כל זה לא משנה דבר. הדבר היחידי שהיה חשוב הוא התוצאה הסופית, הרגע הזה שברוק לסנר הנחית את אנדרטייקר על המזרן לאחר F5 שלישי והשופט של הקרב ספר לשלוש. זה לא עוד אירוע או הפסד בזירה, מדובר ברגע שבו רסלמניה השתנתה לנצח.

 

ההלם של הקהל בספירה השלישית עדיין גורם לעור ברווז. ההלם היה כל כך גדול שהמוזיקה של המנצח (לסנר) לא הושמעה בדקות הראשונות. המצלמות התרכזו רק בפרצופיהם ההמומים של האוהדים באולם, שלא האמינו למראה עיניהם. אנדרטייקר הפסיד ברסלמניה. הסטריק נגמר, ומעתה אמרו 1:21. ברוק לסנר הוא האחד.

 

סביר להניח שטייקר לא יפתח בסטריק חדש וסביר יותר להניח שלעולם לא ניתקל שוב ברצף ניצחונות דומה לשלו. אך כעת ההצגה חייבת להימשך, אנדרטייקר חוזר שוב, ומי יודע – אולי הוא מתכנן לנו עוד רגע אחד בלתי נשכח מול בריי ווייאט?

 

ונסיים עם אותו הרגע ששינה את רסלמניה לעד

מעריב
ברשתות החברתיות
כל הזכויות שמורות לצ'רלטון בע"מ