תוצאות
אחרונות
תוצאות אחרונות
לתוצאות נוספות

מקום ראוי: מכבי ת"א שייכת לדרג השני ביורוליג

אלופת אירופה היוצאת | צילום: עדי אבישי
ההדחה על ידי פנר אולי הותירה תחושת החמצה, אך פערי הרמות ברורים

אוהדי מכבי ת"א ודאי מרגישים תחושה חמצמצה של אכזבה. אכזבה מסיום סדרת ההצלבה ב"סוויפ" חלק (ומכבי הייתה שווה ניצחון אחד בסדרה), אכזבה מהעובדה שאלופת אירופה מסיימת את העונה כבר בחודש אפריל וגם מאובדן התירוץ לטיול אביבי במדריד בחודש הבא. אבל במבט מפוכח יותר, ברור לרובם שקבוצתם סיימה את העונה במקום הראוי לה.

 

מאז תום עידן אנתוני פארקר משחקת מכבי כדורסל ברמה השייכת לדרג השני של אירופה, או במילים אחרות למקומות 5-8, אלו שמודחים בסדרת ההצלבה. העונה שיחקה מכבי לפרקים כדורסל נוראי, לפרקי זמן ארוכים יותר גם כדורסל ברמה גבוהה, אך רוב הזמן הייתה ראויה לציון בינוני פלוס. הצל הענק של עונת הניסים הקודמת שהאפיל על העונה הנוכחית נתן תחושה שזה יכול לקרות גם הפעם, ושהבינוניות תהפוך למצוינות בזמן הנכון ובמקום הנכון.

 

 

אך אובראדוביץ' ולהקתו הנחיתו את הצהובים לקרקע המציאות עם כדורסל לא מבריק אבל כן חכם ומאוד שיטתי ומאומן, שחשף חלק מן ההבדלים המפרידים בין מכבי של השנים האחרונות לבין הקבוצות הטובות באמת ביבשת, מלבד ההבדל המהותי שנעוץ כמובן בהבדלים התקציביים.

 

אובראדוביץ'. כדורסל לא מבריק אבל כן חכם ומאוד שיטתי ומאומן (עדי אבישי)

 

צמצום פערים

 

יחד עם זאת, צריך לזכור שגם בעשור שחלף מאז אותה תקופת זוהר הצליחה מכבי להעפיל לשלושה גמרי יורוליג. אז מדוע זה קרה באותן שנים, בהן התקציב לא היה גדול יותר, ולא קרה השנה? ארבעה אלמנטים יכולים לסייע לקבוצה לחפות (זמנית) על אותם פערי רמה משמעותיים.

 

הראשון הוא "בול פגיעה" עם שחקני הרכש הזרים, כמו למשל בעונת 2010/11. החתמת זרים יעילים וזולים יחסית רגע לפני פריצתם הגדולה היא תנאי הכרחי להצלחה, משום שהשגת שחקנים בקנה מידה של בייליצה, ווימס וטומיץ' פשוט אינה ריאלית בתנאים הנוכחיים. השנה נחלה מכבי הצלחה עם זר חדש אחד בלבד (רנדל), כישלון חרוץ עם שניים (היינס ומאריץ') וקיבלה תרומה זניחה יחסית משניים נוספים (לינהארט ואלכסנדר).

 

רנדל. החתמת זרים יעילים וזולים היא תנאי הכרחי להצלחה (עדי אבישי)

 

האלמנט השני הוא הפקת המקסימום מהסגל הקיים, על כל מגבלותיו, תוך הקניית ייחוד מסוים לקבוצה שיקנה לה יתרון על יריבותיה, כמו ההרכבים הנמוכים עם הפאוור פורוורד הקולע אשתקד. העונה ניסתה מכבי להתבסס על יכולות אתלטיות מרשימות שהתבררו כמספיקות מול קבוצות בינוניות ומטה. הקבוצה הייתה רחוקה מלהציג משחק חצי מגרש מתואם, בהגנה ובהתקפה, ומשחק המעבר היעיל שלה לא הספיק מול יריבות חכמות, בעיקר במשחקי החוץ.

 

האלמנט השלישי הוא הגעה לשיא היכולת בעיתוי המתאים, כמו בעונות 2007/8 ואשתקד, בהן גמגמה מכבי קשות בתחילת העונה אך שיחקה כדורסל טוב בהרבה בזמן הנכון. העונה הגיעה מכבי לשיאה בחודש ינואר תוך סחיטת כוחות מתמשכת של השחקנים הבולטים (תוצאה של ספסל חלש בעקבות הכישלון ברכש) ונראתה עייפה וכבויה במשחקים הקריטיים יותר.

 

והאלמנט הרביעי, שהיה חלק כל כך חשוב בזכייה בגביע בעונה הקודמת הוא כמובן המזל. רק צירוף מקרים נדיר ביותר הביא את הקבוצה של בלאט לעמדת זכייה אשתקד, ועל המזל כמובן שאסור להסתמך. העונה סבלה מכבי משרשרת של פציעות ובנוסף לכך נתקלה בהצלבה במיסטר אובראדוביץ', כך שנראה שמאמן קליבלנד רוקן את מאגרי המזל של הצהובים ולא השאיר דבר לגיא גודס.

 

גודס. בלאט רוקן את מאגרי המזל (עדי אבישי)

 

מבט קדימה

 

הדבר הקל והפופוליסטי ביותר לעשות הוא לבוא בדרישות אל הנהלת מכבי לפריצת גבולות התקציב שתאפשר חיזוק משמעותי לקראת העונה הבאה. אבל במדינה שממש לא משופעת בהצלחות ספורטיביות, בוודאי לא כאלה שמחזיקות מעמד לאורך זמן, צריך גם להעריך את היכולת שלה להשאיר את הקבוצה בטופ, גם אם לא בטופ של הטופ, כל כך הרבה שנים.

 

גם במסגרת התקציבית הנוכחית ניתן בהחלט לשפר ולחזק את הקבוצה בכמה מישורים. הראשון הוא כמובן הסגל הישראלי, שספג אומנם מכה קשה עקב פציעתו של גיא פניני אבל לא היה חזק דיו מלכתחילה בעקבות הפרידה הכפויה מדיויד בלו.

 

השוק לא משופע בשחקנים ישראלים ברמת יורוליג ולכן השמות החמים יישארו גל מקל, שהחתמתו קריטית אך לגמרי לא תלויה רק במכבי, ודיאור פישר במקרה שהמו"מ עם טיוס המצוברח לא יסתיים בצורה טובה. גם רביב לימונד, שנראה מאוד לא מרוצה ממעמדו בהפועל ת"א לאחרונה, עשוי להילקח בחשבון במקרה שמקל לא יגיע. בגזרת הצעירים נראה שהגיע זמנו של שון דאוסן, על כל חולשותיו, לעשות את המעבר הבלתי נמנע, מאחר ואין באופק ישראלי צעיר אחר עם פוטנציאל דומה לשלו.

 

דאוסן. איך עוד צעיר ישראלי עם כזה פוטנציאל (עדי אבישי)

 

מכבי חייבת לחזק את עמדת הסנטר שלה, שהפכה לחלשה ביותר בקבוצה העונה. סופו נראה כבר זמן רב בדרכו החוצה, ומכבי חייבת למלא את החלל בעזרת שני שחקני ציר. לפחות אחד מהם חייב להיות שחקן מטרה בצבע, כשלשני צריכות להיות איכויות הגנתיות ויכולת ריבאונד הגנה ראויה לשמה. קל יותר להגיד מאשר למצוא, אבל אסור לקבוצה להישאר שוב עם סנטר מחליף שאיננו שחקן ציר אמיתי ועם מחליף שני ברמתם של מאריץ'/ז'יזיץ'/פלאניניץ' ושות'.

 

אלמנט נוסף בו על מכבי להשתדרג הוא הצערת הקבוצה. הסגל הקיים נראה עייף ומעבר לשיאו, וכשבקבוצות אחרות משחקים דקות משמעותיות שחקנים כמו סיפהי ובוגדנוביץ' של פנר או הנזוניה ואברינאס של ברצלונה, כולם בני 23 ומטה, אין למכבי אף שחקן משמעותי מתחת לגיל 25.

 

ברור שההחלטה החשובה ביותר תהיה האם להמשיך עם ג'רמי פארגו כשחקן המוביל ולהחלטה זו השפעה גדולה גם על סגנון הקבוצה בעונה הבאה, שלא צפוי להפוך לשיטתי ומסודר יותר כל עוד המפתחות בידיים של הגארד המוכשר והלא יציב. בכל מקרה, לצידו של פארגו (או לצד מחליפו) חייב להיות מוחתם קומבו גארד ברמה גבוהה, וזוהי משימת המשימות של מחלקת הסקאוטינג שספגה הרבה אש (במידה לא מבוטלת של צדק) העונה.

 

פארגו. ההחלטה האם להמשיך איתו תשפיע על סגנון הקבוצה (עדי אבישי)

 

ובגזרת המאמנים

 

גיא גודס עבר בשלום את עונתו הראשונה כמאמן ראשי בסיר הלחץ הצהוב למרות תנאי פתיחה מאד לא פשוטים. המאמן, שהוכיח מנהיגות ויכולת עמידה בלחצים, ראוי לקרדיט ובוודאי להמשך העסקתו בעונה הבאה, אבל חייב לזכור שבכדורסל ובטח במכבי העניינים נזילים. השגת צלחת אליפות נוספת לא צפויה להיות קלה, והפסד התואר יכול לזעזע את המערכת. גם להמשך ציוותו של פיני גרשון כעוזר מאמן יש פוטנציאל גדול, אך הוא תלוי קודם כל ברמת המוטיבציה של גרשון להמשיך ולנגן כינור שני.

 

בעונה הבאה צפויים המאמנים יחד עם הנהלתם לצאת מהצל הגדול שהותירה העונה הקודמת, וטוב שכך. הצעד הראשון בדרך לעונה מוצלחת יותר הוא הפסקת ההסתמכות על מה שעבד באותה עונה, שרבים שוכחים שבמהלכה כמעט פוטר מאמנו הנוכחי של לברון ג'יימס ממשרתו. הצעד החיובי אותו התחילו לבצע במכבי של השארת הבסיס הבריא הקיים בתוספת לכמה שינויים קריטיים אך ברי ביצוע יכולים להוביל לכך שעונת 2015/16 תיראה טוב יותר.

מעריב
ברשתות החברתיות
כל הזכויות שמורות לצ'רלטון בע"מ