דור שלם גדל לתוך מציאות אחרת

דור שלם גדל לתוך מציאות אחרת גודס מחפש פתרונות. פדרמן יביע אמון? | צילום: עדי אבישי
אובדן האליפות של מכבי ת"א כבר לא ממש מפתיע. ברגר מסכם
20 שניות לסיום משחק ההדחה של של מכבי תל אביב על ידי הפועל גליל עליון לפני 22 שנים, כשהיה ברור שהצהובים לא יהיו אלופים לראשונה מאז 1969, אמר הפרשן דאז וחבר הכנסת דהיום עופר שלח: "דור שלם של אנשים גדל כאן ולא יודע איך זה לקום בבוקר כשמכבי תל אביב לא אלופה. הם יקומו מחר בבוקר ויגלו שהשמש עדיין זורחת מהמזרח".


מה שהתרחש בכדורסל הישראלי בעשור האחרון שונה לחלוטין. דור שלם של אוהדים גדל כאן והוא כבר מתרגל לזה שבכדורסל הישראלי יש תחלופת אלופות שכמעט לא קיימת בשום מדינת כדורסל נחשבת. בטח לא בליגות הבולטות בעולם. ליגת העל של ישראל הפכה להיות בשנים האחרונות הכי לא צפויה באירופה.


וכך, למרות שתירוץ הפיינל פור לא קיים עוד עבור הצהובים. השיטה כבר בוטלה (והוחזרה), ומכבי הודחה בכלל בסדרה. לראשונה אי פעם היא הפסידה משחק מכריע בסדרה אצלה בבית. למרות זאת -  זו לא רעידת אדמה. סנסציה? - כן. לא ארמגדון. לא אסון ולא סדר ספורטיבי חדש. מה לעשות שהתרגלנו.



לינהארט ורנדל מעכלים. אנחנו התרגלנו (עדי אבישי)


נתחיל, מהכבוד, דווקא להפועל אילת. חמישה משחקים היו בסדרה. בארבעה מהם אילת שיחקה טוב עד מצוין. מה שלא ברור הוא מה התרחש במשחק מספר 2. אם הייתי בעלים של חברת חקירות, הייתי מתחיל את החקירה במשחק הזה. כנגד כל הסיכויים מכבי עשתה לאילת בית ספר במשחק השני ושחקניו של אריק שיבק כבר החלו לברר מתי יוצא המטוס הראשון אל מעבר לאוקיינוס ותיאמו שולחן עם ערן זהבי ועומרי בן הרוש.


אלא שלשיבק היו תוכניות אחרות לקראת המשחק השלישי. שיבק פשוט הפך את המשחק של אילת להגנה נגד איש אחד -  ג'רמי פארגו. בלי דווין סמית' הפצוע, למכבי יש בחוץ רק את פארגו ולעיתים - כמו במחצית הראשונה אתמול - גם את יוגב אוחיון. כשאין את הקפטן, צריך להסתמך עוד על פארגו וכשאין ברירה, שיבק ידע שהכדור יילך במכבי, איך לא - לפארגו. בזה אחר זה שחקני אילת התלבשו על הרכז שהיה עסוק בחודשיים האחרונים בסידור מחודש של לוח המשחקים. בתוספת אפיק ניסים, עמית שמחון ואדריאן יוטר בכושר שיא, הגיעו באילת עד הגמר עם ירושלים.



סופו. לא תרם דבר העונה (עדי אבישי)


מצבו של גיא גודס לא מעודד. במכבי נבנתה דווקא קבוצה לא רעה העונה, אבל בלי גיא פניני, סילבן לנדסברג וסמית' עדיף היה לגודס לא להיפגש עם ירושלים. גודס לא אשם בפציעות של שלושה משבעת השחקנים הבכירים שלו. אלא שבהפסדים לאילת ובכלל למבחר תצוגות העונה, לגודס יש חלק גדול. לגודס יש חלק, למשל, ביכולת הקטסטרופלית שהציגו העונה אלכס טיוס וסופו. הוא כן אשם בכך שמכבי התקשתה הגנתית אפילו מול נס ציונה ואם לא הנס בחצי גמר הגביע מול מכבי חיפה, גודס היה מסיים את העונה לא רק שבלי תואר, אלא גם בלי גמר ישראלי.


לגודס היו חמישה משחקים לבנות שיטה הגנתית שתעצור את ניסים ושמחון. בארבעה מתוך חמישה מהמשחקים בסדרה, אילת הגיעה לטווח של 80 נקודות ב-40 דקות. כאן תירוץ הפציעות פחות רלוונטי.



גודס. תלוי בחסדיהם של אחרים (עדי אבישי)


זו היתה עונה לא טובה של מכבי תל אביב. היינס, לינהארט, טיוס וסופו לא תרמו כמעט דבר משמעותי. אלכסנדר וג'ק כהן עשו את המינימום הנדרש. אוחיון סבל יותר מדי מעליות וירידות ומכבי נאלצה להתבסס על פארגו, סמית' ולנדסברג. זה הספיק כדי לעבור את אלבה ברלין. זה בקושי הספיק מול הקבוצות הישראליות, בטח עם החוק הרוסי.


עד לפני כמה שנים, לראשי הצהובים היה כלל - מאמן שעובד עונה שלמה ולא מגיע לפיינל פור האירופי במהלכה, עוזב. רבים וטובים זכו באליפות, אבל עזבו. 20 שנים המשוואה הזו החזיקה מעמד עד שדייויד בלאט המשיך לאמן למרות שלא הגיע לפיינל פור והחזיר למכבי בענק. לגודס יסלחו על הנפילה מול פנרבחצ'ה-אולקר, אבל על הנפילה מול אילת כנראה שלא. המאמן קיבל העונה את הזדמנות חייו וכשל. עכשיו הוא נתון לחסדיהם של פדרמן, רקנאטי ומזרחי. יש לו חוזה לעוד עונה ולשמחתו, אין מאמן ישראלי בכיר פנוי, אבל סביר שבמכבי יבדקו שוב את האפשרות להביא לכאן מאמן זר.


שנות ה-80 חלפו מזמן. מזרחי כבר לא אותו מזרחי. מיקי ברקוביץ' בכלל חוגג עם היריבה. הכדורסל הישראלי אולי לא ברמה הכי גבוהה, אבל שאיש לא יתפלא אם גם בעונה הבאה האלופה לא תגיע מאזור המרכז. מסתבר, כאמור, שזו הליגה הפתוחה בעולם. כי כמו שציינתי - דור שלם של אוהדים גדל כאן למציאות אחרת בכדורסל הישראלי. מציאות ספורטיבית.



שחקני אילת חוגגים. הליגה הפתוחה בעולם? (עדי אבישי)

תוצאות
אחרונות
תוצאות אחרונות
  • מכבי חיפה
    0
    הפועל באר שבע
    1
    Live
מעריב
ברשתות החברתיות
כל הזכויות שמורות לצ'רלטון בע"מ