תוצאות
אחרונות
תוצאות אחרונות
לתוצאות נוספות

מיץ' גולדהאר במשחק מסוכן

החולצה של ריקן. לא מה שישדרג | צילום: מני בן ארי
בעלי מכבי ת"א לא פותח את הכיס כדי לשדרג באמת, רק מגדיל את המתניים

הנה מה שמכבי ת"א לא עושה – לא באמת: מכבי ת"א לא מתחזקת. כבר שלוש שנים שמכבי ת"א גדלה לרוחב, משמינה במותניים, בונה יופי של קבוצה שתתמודד על האליפות בישראל, אבל על כניסה לאירופה מתמודדת בעיקר במילים. אבי ריקן לא יישא על כפיו את מכבי ת"א לאירופה. גם לא דאבור, אם יגיע.

 

זה מיץ' גולדהאר אשם. קשה להביא לכאן שחקנים אירופיים טובים, אבל עוד מיליון יביא לפה את מי שצריך. וגולדהאר אולי החליט שהצעצוע יקר מדי, אולי בשרו צרוב ודואב עדיין מעונת הסופר-גלקטיקוס ולכן הוא לא משחרר את המיליון. לא כמו שעשה בשעתו ארקדי גאידמק – פתח את הארנק לרווחה והביא לפה את פבריס פרננדס. ריקן ודאבור הם לא הפבריס פרננדס של מכבי.

 

 

עד שמכבי לא תביא שניים-שלושה כאלה, היא תישאר מכבי ת"א של ישראל. לא יותר. יותר מזה: אם ברק בכר ישתלט על כמות הכישרון שלו, אם רוני לוי יצליח לאסוף די כשרון, יתרחש הבלתי נמנע. אולי השנה, אולי בשנה הבאה. מישהו מהם יצליח לגנוב ממכבי את האליפות.

 


גולדהאר. מגדיל לרוחב (ערן לוף)

 

גולדהאר משחק משחק מסוכן שבו עקומת ההישגים של מכבי חדלה לזנק למעלה ומתחילה להתיישר. כשבוחנים מהזווית הזו את התנהלות המועדון, הרכישה של ריקן ודאבור עושה הגיון. הם ריענון שורות. לא יותר מריענון שורות. אבל אירופה נשארת במרחק קבוע שגולדהאר לא רוצה לסגור. הענק הצהוב מנמנם וביער רואים את זה.

 

תועלת פוליטית

קבלת הפנים שערכה גילדת האמנים לשרה מירי רגב הייתה אנוכית והיסטרית ומתייפייפת. חשבתי שראוי שישפטו את רגב על פי עבודתה ולא על פי צרחותיה בימים של בחירות. טעיתי. רגב החזיקה חצי שעה בערך עד שהזכירה שהיא מירי רגב. הטריגר היה הזבוב על ישבן האומה הקרוי "לה פמיליה".

 

מפגש בין הזבוב לרגב הוא קטלני. רגב לא צריכה יותר מדקירה קטנה כדי להתחיל להתפרע. "'לה פמיליה' לא תומכים באלימות וגזענות", אמרה מפיקת המרגליות משולחן הממשלה, "יש שם שבעה אוהדים שמתפרעים. צריך לעבוד עם הארגון, לא להחרים אותו".

 


אוהדי בית"ר מול שרלרואה בגומלין. "צריך לעבוד איתם יחד" (עדי אבישי, למצולמים אין קשר לידיעה)

 

אתה בוהה במירי רגב ומנסה להבין מה מניע אותה. מאות פעמים הוקרנו הסרטים על המון יהודי תוקף עובדים ערביים בקניון מלחה. מאות פעמים הוקרנה ההתפרעות בשרלרואה. שבעה אנשים? כל שען חרש היה רואה שמדובר במאה, מאתיים, אם לא יותר. אז לעבוד איתם? כמו שאלי טביב ניסה? ואיך לעבוד איתם – ביצירה? חוגי בישול? כתיבה תמה? לנצל את ימי החופש הגדול למחרוזות חרוזים, בין שוקו ולחמניה?

 

מירי אחרת, נבו, אמרה בחדשות הספורט של"לה פמיליה" יש אג'נדה פוליטית. איזה אג'נדה ואיזה בטיח. אני בספק אם הם מסוגלים לחשוב מעבר לשיפוד הבא. הם מתפרעים כי הם יכולים. הם מתפרעים כי הם מתפרעים. כי איש לא באמת עוצר אותם. גם הימין רואה את ההרס שהם זורעים וסולד מהם. אז למה מירי רגב חוברת אליהם? הרי אין בכך לגביה איזו תועלת פוליטית. וקשה סתם ככה להתאהב בחמודים האלה. כמוהם, גם מירי רגב עושה דברים תמוהים, חסרי תוחלת. 

מעריב
ברשתות החברתיות
כל הזכויות שמורות לצ'רלטון בע"מ