הראתה לה שהיא לא שייכת

הראתה לה שהיא לא שייכת שלושה ימים | צילום: ערן לוף
את מה שמכבי ת"א עשתה למכבי חיפה, דינמו קייב עשתה לה שלושה ימים אחרי. רוטהולץ מסכם שבוע צהוב
שתי גיחות תוך שלושה ימים לסמי עופר מלמדות אותי דבר אחד: אנחנו תקועים. לכאן אנחנו לא שייכים, אבל שם אין לנו מה לחפש. זו עמדה בעייתית להימצא בא. אסביר למה – זה משעמם.


אם אתה אוהד מכבי ת"א אז אתה רשאי להתענג על הפערים שהיא פותחת בארץ מיריבותיה. 0:2 קומפקטי וצנוע בשבת על מכבי חיפה רק הדגיש את הפערים בין שני המועדונים. לא צריך לתת למישהו 0:10 כדי לשים אותו במקומו, לפעמים 0:2 זה מספיק.


אין כמו משחק נגד מכבי חיפה, אצלה בבית, כדי לבדוק איזה מרחק מכבי ת"א תפסה מהכדורגל הישראלי בשנים האחרונות, רגע לפני שהיא הולכת לבדוק מה היא שווה באמת – בליגת האלופות. היו ב-0:2 של מוצאי שבת את המרכיבים של יריבות מרה וממושכת שהסתיימה בהכרעה חד-משמעית - עד להתפתחות חדשה שמי יודע מתי תגיע, אם תגיע.


זה נראה שמכבי חיפה, היריבה היחידה של מכבי בכדורגל המקומי, הרימה ידיים, ויתרה. כך ה-0:2 הזה נראה. אם זו הגישה של חיפה, וזה מה שצפוי לנו כאן בשנים הקרובות - בהנחה שגולדהאר לא הולך לשום מקום וגם שחר לא - אז זה הולך להיות משעמם. משעמם כמו שבכדורסל זה משעמם. וצריך להביא בחשבון שגם אנשים שמאוד אוהבים לנצח, אוהבים לחוש את הטעם בפה. לניצחון שהושג בעמל, שאיננו צפוי ומובן מאליו, יש טעם אחר. את הטעם הזה הם רוצים להרגיש.



"מכבי חיפה הרימה ידיים". הולך להיות משעמם? (ערן לוף)


אני כותב את הדברים האלה כי לאורך זמן הפוזיציה של מכבי היא בעייתית. אי אפשר להיראות כל כך משכנע נגד יריבות פחותות וכל כך אימפוטנט כשאתה פוגש את הדבר האמיתי. שלושה ימים אחרי חיפה באה קייב לאותו מקום ועשתה למכבי בדיוק את מה שמכבי עשתה לחיפה - הראתה לה שהיא לא שייכת.  


*************


הטיול האחרון שמכבי עשתה בשלב הבתים של ליגת האלופות היה לפני 11 שנה. מכבי שיחקה אז ברמת גן שהיה איצטדיון ריק גם כשהתקבצו בו 40 אלף בני אדם. למשחקים של מכבי אז הגיעו לא 40 אלף אלא 20 אלף כי הקבוצה ההיא לא עניינה אף אחד. מההרכב שהיא העלתה נגד באיירן, אייאקס ויובה אני זוכר רק את ברוך דגו. אני לא זוכר עוד שחקן אחד נוסף ששיחק שם. נדמה לי שתמיר כהן שיחק שם, הוא היה אז מה שדור פרץ היום, אבל שום דבר לא קרה עם תמיר כהן, כפי ששום דבר לא קרה עם מכבי ההיא.


דינמו קייב היום היא לא קבוצה יותר טובה מבאיירן, יובה ואייאקס של אז. מכבי של היום אמורה להיות הרבה יותר טובה ממכבי ההיא, אז למה יחסי הכוחות נראים לי כל כך דומים?



דור פרץ. עתידו יהיה זהה לזה של כהן? (עדי אבישי)


אני רואה את הגישה של קייב למשחק, אני רואה איך הוא נפתח, איך הוא מתנהל בהמשך, ותוהה איך זה יכול להיות ששום דבר לא השתנה. אותם יחסי כוחות. מכבי קידמה  את עצמה בשיניים לשלב הבתים והמשחקים שלה בשלב הזה נגמרים כבר בדקה השלישית.


******


ראיקוביץ' בן 19, יליד 95'. אני מכיר כמה בחורים בגיל הזה, 20-19, שמסתובבים אצלי בבית. אני לא רואה שמישהו ביניהם עומס על עצמו את מה שמונח על הכתפיים של הסרבי הזה. קודם כל נסיבות הגעתו והעיתוי שלה - רגע לפני פתיחת שלב הבתים, במקומו של שוער מזדקן, חואן פבלו.


במוצאי שבת ראיקוביץ' ראה מולו את סטויקוביץ', השוער הסרבי הבכיר, זה שראיקוביץ' יירש את מקומו בבוא היום. לא במכבי חיפה, בנבחרת סרביה. אני לא מתרשם שלראיקוביץ' יש כוונות להגיע למכבי חיפה בגיל 32. בגיל 32 ראיקוביץ' מתכנן להיות על גג העולם: איפה שצ'ך היה בגיל הזה, איפה שבופון, איפה שנוייר יהיה. לשם ראיקוביץ' מייעד את עצמו.



"ראיקוביץ' מייעד את עצמו לטופ העולמי" (אודי ציטיאט)


כולם אומרים לו שזה תלוי רק בו, הוא צריך להמשיך לעבוד קשה – זה מה ששחקני כדורגל עושים בכל מקום בעולם - ולמצוא לעצמו את הקבוצות המתאימות. את כל היתר יעשה הכישרון שלו.


ביום שלישי הוא רואה מהצד השני של המגרש את שובקובסקי, והאחרון זה חתיכת מוסד. הוא בן 40 ומוביל קבוצה בליגת האלופות. אני חושב שראיקוביץ' מסתכל גם מעבר לשובקובסקי. עליו, על ראיקוביץ', מדברים היום כפי שדיברו בזמנו על בופון, על צ'ך ועל נוייר. בגילו של ראיקוביץ', בופון היה השוער הראשון של פארמה וסומן על ידי יובה. המסלול של בופון היה ברור: פארמה-יובה-נבחרת איטליה, השאר היסטוריה.


צ'ך עשה מסלול די דומה בקבוצות אחרות. בגיל 19 היה השוער הראשון של ספרטה פראג, הקבוצה הצ'כית הבכירה, הוביל אותה לשלב הבתים במו ידיו. הוא עצר בצרפת לתקופה קצרה ונקטף על ידי מוריניו. לא כדי להוכיח את עצמו בצ'לסי ואחר כך נראה, כדי להוביל את צ'לסי מהרגע הראשון.


צ'ך היה אז בן 22. נוייר, בגיל 19, המתין על הספסל של שאלקה כדי שהתפקיד שם יתפנה. נוייר היה כל כך טוב בגיל שלו שהשאלה אם התפקיד יתפנה לא עמדה על הפרק. זה היה ברור שבגיל 20 נוייר יהיה השוער הראשון של שאלקה, וששאלקה תוכל ליהנות משירותיו עד שבאיירן תבוא ותיקח אותו כשתמצא לנכון. אני חושב שזה המסלול שראיקוביץ' מייעד לעצמו.



פטר צ'ך. ראיקוביץ' עובר מסלול דומה לשלו (Gettyimages)


ראיקוביץ' משחק במכבי רק מסיבה אחת – היא בשלב הבתים של ליגת האלופות. שלב הבתים זה היריד הגדול של הכדורגל העולמי, כולם מתעדכנים מה קורה שם, כולם רואים, כולם מסמנים כישרונות או שמוחקים אותם.


ליגת האלופות יכולה להרים קריירות אבל אני מניח שהיא יכולה למוטט אותן באותה מידה. אם אתה חלק מקבוצה שהמשחקים שלה מסתיימים בדקה השלישית - וזה מה שראיקוביץ' צריך לחשוב עליו בהקשר של הקבוצה שלו - אז אתה יכול לגמור את הקריירה לא כמו נוייר אלא כמו חואן פבלו.


*******


מאמני כדורגל לא מאבדים את סמכותם מול השחקנים שלהם בגלל נימוסים והליכות. יוקאנוביץ' צודק במובן הזה. הוא רשאי לטנף את שחקניו אחרי שהוא מקבל מהם את מה שקיבל נגד רעננה רק כדי לקבל מהם בהמשך את מה שהם נתנו לו מול חיפה.


קיימת נטייה להיזהר בכבודם של שחקני כדורגל כי הם נפשות פריכות. ובכן, את זה לא תמכרו ליוקאנוביץ'. הוא, בכלל, רואה את הדברים בפשטות. הוא יכניס למגרש בדקה ה-82 את עדן בן בסט כי הוא רואה שיש התרחשויות ברחבה של היריבה וזה מה שבן בסט אמור לדעת לעשות. זה מה שאמרו ליוקאנוביץ' על בן בסט - הוא חלוץ רחבה, אז כשיש הזדמנויות ברחבה הוא מכניס אותו כדי שיעשה את מה שהוא יודע לעשות. וכשבן בסט עושה בדיוק את זה, אז מבחינתו של יוקאנוביץ' הוא עשה את מה שהוא משולם עבורו. זה עד כדי כך פשוט.


אז לא מערכת היחסים של יוקאנוביץ' עם שחקניו היא שתקבע את מעמדו כלפיהם. הוא אמר כבר יותר מפעם אחת: אני לא חבר של אף אחד, באתי לעשות את מה שנכון עבור מכבי.



יוקאנוביץ'. "לא חבר של אף אחד" (אודי ציטיאט)


מה שכן יקבע את מעמדו כלפיהם זה האם הוא יכול לקחת אותם לאנשהו. עד עכשיו זה מה שיוקאנוביץ' הראה לשחקנים שלו. הוא הביא אותם לשלב הבתים. עכשיו הוא יצטרך להראות להם שגם בשלב הבתים הוא יכול לקחת אותם לאנשהו. אפשר אולי להתחיל בזה שהמשחקים שלהם לא יסתיימו בדקה השלישית.

תוצאות
אחרונות
תוצאות אחרונות
מעריב
ברשתות החברתיות
כל הזכויות שמורות לצ'רלטון בע"מ