תוצאות
אחרונות
תוצאות אחרונות
לתוצאות נוספות

כמו דבר לא השתנה: גיא גודס שוב עם הגב אל הקיר

גודס. מחפש קצת שקט | צילום: אודי ציטיאט
למרות השינויים הרבים שנעשו בקיץ, כמו בעונה שעברה, מכבי ת"א חייבת ניצחון מול מלאגה. שילנג עם המפתחות לקצת שקט

ההיסטוריה חוזרת? חלפה שנה, ונדמה שלא הרבה השתנה. למשחק הראשון מול מלאגה אשתקד הגיעו גיא גודס וקבוצתו כשהם עם הגב אל הקיר, לאחר השבוע השחור במהלכו הובסו על ידי שלוש האדומות (ירושלים, צדביטה והפועל ת"א) בהפרש מצטבר של 60 נקודות. למשחק הערב (חמישי) מגיעה מכבי ת"א לאחר תבוסה אחת "בלבד", אבל לנוכח היכולת המדאיגה ומשחק הליגה ביום ראשון הקרוב מול האלופה, מד הלחץ ביד אליהו שוב מטפס לסקאלות הגבוהות.

 

את אותו משחק חוץ בספרד בעונה הקודמת ניצחה מכבי בשיניים ויצאה ממנו לתקופה הטובה ביותר שלה באותה עונה בעייתית, במהלכה ניצחה ב-10 מתוך 12 משחקי יורוליג. גודס יחתום בשתי ידיים על חזרתו של התסריט, ובשלב זה יסתפק גם בניצחון צנוע שיחזיר קצת את השקט למערכת. היריבה הערב היא קבוצה טובה אבל לא מצוינת, בדיוק מסוג הקבוצות אותן מנצחת מכבי בדרך כלל, בעיקר במשחקי הבית. השאלה היא עם מחזיקת הגביע בהרכבה הנוכחי היא עדיין אותה קבוצה מן הדרג האירופאי השני (מקומות 5-8), או שהליקויים הרבים שנחשפו בשבוע האחרון מעידים שהיא בדרך לעונה קשה מאד.

 

צרות גם בקו האחורי. לכאורה אין עדיין שום סיבה לפאניקה צהובה. הרי מה בסך הכל קרה? התבוסה השנתית לצסק"א היא כבר עניין של מסורת, במשחקי הליגה הקבוצה טרם נוצחה ובגביע ווינר אפילו זכתה. אבל היכולת מעוררת דאגה אמיתית. על חולשת הקו הקדמי כבר דובר רבות בשבוע שעבר וברור שללא חיזוק נוסף, בעיקר בשל היעדרותו המתמשכת של בראיין רנדל, הוא יישאר החוליה החלשה במערך של מכבי ת"א.

 

סמית'. נפגע מסגנון המשחק הנוכחי (עדי אבישי)

 

אבל מה לגבי הקו האחורי שהיה אמור לספק תצוגות יוצאות דופן, בעיקר בפן ההתקפי? גם כאן הדברים רחוקים מלהסתדר בינתיים, כששורש הבעיה נראה טמון ביכולתם של שני האסים, פראמר את רוצ'סטי. ג'ורדן פראמר הוא ללא ספק השחקן עם המפתחות, בעל הבית, ה-GO TO GUY  או איך שלא תקראו לזה במכבי. בשני המשחקים האחרונים (צסק"א והרצליה) הוא אומנם קלע 18 נקודות בממוצע למשחק, אבל הוסיף להם רק 2 אסיסטים לעומת 3 איבודי כדור, יחס רע מאד לרכז ברמתו.

 

יותר מזה - פראמר נראה עצבני ולא מחובר לחבריו. חוסר החיבור שלו פוגע בשחקן כמו דווין סמית הניזון מהמשחק הקבוצתי, וחוסר השקט (הלא אופייני) שלו מקרין על הקבוצה כולה. השאלה החשובה היא למה בעצם מצפה מכבי מהכוכב הגדול שלה? האם שיהיה רכז שקודם כל מפעיל את חבריו, תפקיד אותו מילא לא מעט פעמים בקריירת ה-NBA  שלו, או שהיא זקוקה בעיקר לסקורר שיספק נקודות.

 

נראה שלנוכח המחסור החמור בנקודות יעדיף גודס לפרקים את האופציה השנייה. אבל בכדי להימנע מעודף החזקת הכדור של פראמר ובכדי לנצל את שאר הכלים ההתקפיים שיש למכבי בקו האחורי, כדאי להסיט אותו לפרקים לעמדה 2, בה יתרכז ביכולות הסיום הגבוהות שלו וישאיר את מלאכת הובלת הכדור לאחרים. גם את טיילור רוצ'סטי כמו את חברו לקו האחורי ניתן להגדיר כשחקן בעמדה      1.5 - יותר סקורר מרכז ונמוך מדי לעמדה 2, בעיקר בפן ההגנתי.

 

פראמר. בעל הבית (אודי ציטיאט)

 

הבעיה לגביו היא קצת אחרת. הוא אומנם הגיע למכבי ת"א עם רזומה התקפי מרשים ביותר (מלך הסלים של היורוליג אשתקד, 50 אחוז לשלוש) אבל מבט קצר אל הקריירה שלו מלמד על נתון מעט מדאיג. את מרבית ההצלחות שלו קצר רוצ'סטי בקבוצות מן הדרג הבינוני (ניז'ני, לה מאן, ביילה) בעוד שהקדנציות שלו בקבוצות בכירות יותר (קאחה לבורל, סיינה) הסתיימו בצורה הרב פחות טובה.

 

הסיבה לכך היא שבקבוצות מן הסוג הראשון ניתן יותר להעלים עין מהחולשות הלא מעטות במשחקו של הגארד - ההגנה החלשה והנחיתות הגופנית, ולהתרכז ביד הנפץ שלו. מאמן צסק"א איטודיס דרש מחניכיו בשבוע שעבר לנצל את חולשת קו ההגנה האחורי של מכבי הכולל את רוצ'סטי ופראמר, ו-35 הנקודות הקלילות שצברו תאודוסיץ' ודה קולו ב-38 דקות משחק מוכיחות עד כמה צדק.

 

אז עם מה נשארנו? כרגיל, עם יוגב אוחיון. אותו שחקן שמדי קיץ נדמה שהפעם ידחק לתחתית הרוטציה ומדי סתיו חוזר לחמישייה. אותו שחקן בעל החסרונות הידועים - הקליעה הבינונית וההחלטות הבעייתיות במשחק המסודר, אך גם היתרונות - הגארד היחיד במכבי שחושב מסירה לפני קליעה והיחיד בעל יכולות הגנתיות טובות. אותו שחקן שאיתו מכבי מעולם לא הבריקה אבל תמיד הייתה טובה מספיק בכדי להעפיל לפחות לשלב ההצלבה.

 

אוחיון. היחיד שחושב על מסירה (עדי אבישי)

 

במצב הנוכחי, בעיקר לנוכח העובדה שהחיפוי ההגנתי בצבע כמעט לא קיים ושמבחינה התקפית השילוב בין פראמר לרוצ'סטי משאיר שלושה שחקנים בעמדת צפייה בלבד, זקוקה מכבי שוב לאוחיון ולדקות לא מעטות. אין זה אומר שלשני הגאנרים לא יהיו ערבים בהם יתפוצצו ויהיו בלתי ניתנים לעצירה, אך כרגע חשוב למנוע היווצרות מומנטום שלילי ולהחזיר מעט איזון לקבוצה.

 

לו היה לי הנדריקס. פתיחת העונה של מלאגה חיובית בהרבה מזו של יריבתה הערב. האנדלוסים צברו עד כה שני ניצחונות בליגה ואחד ביורוליג, ובחצי גמר טורניר הסופרקאפ הספרדי אף הביסו את ריאל מדריד (בגמר הובסו ע"י ברצלונה). הקבוצה איבדה אומנם הקיץ מספר שחקנים חשובים, בראשם הרכז ג'ייסון גריינג'ר, אבל חיזקה את הסגל שלה בלא מעט פנים חדשות. הגארדים נמניה נדוביץ, ג'מאר סמית ואדווין ג'קסון אינם שמות נוצצים אך בהחלט שחקנים יעילים, ואילו ריצ'ארד הנדריקס הוא שם המוכר לנו היטב.

 

הנדריקס. עדיף על הגבוהים הנוכחיים (gettyimages)

 

אוי, כמה טוב היה לו הנדריקס היה לובש הערב את המדים הצהובים, חושב לעצמו בוודאי גיא גודס. גבוה שהוא בבחינת מניה בטוחה, לא מבריק אבל מאד יעיל. נייד בהרבה מהגבוהים של מכבי, שומר, חוסם סביר ואפילו אחד שמצליח להחדיר את הכדור הכתום לטבעת בקליעות העונשין שלו. המאמן חואן פלאזה ממשיך להשתמש ברוטציה רחבה מאד - במשחק היורוליג מול באמברג בשבוע שעבר שתף 11 שחקנים, כשכולם משחקים 10 דקות ומעלה. הרוטציה הזו מאפשרת לספרדים להציג הגנה אגרסיבית לאורך דקות רבות (הקבוצה ספגה פחות מ-63 נקודות בממוצע במשחקיה הרשמיים העונה) אך היא גם פוגעת לא מעט פעמים בשטף ההתקפי. 

 

השחקן החשוב ביותר בקבוצה הוא הפורוורד הליטאי קוזמינסקאס, שלמאצ' אפ שלו מול דווין סמית תהיה חשיבות גדולה הערב. 17 שנים חלפו מאז הפעם האחרונה בה הפסידה מכבי ת"א את שני משחקיה הראשונים ביורוליג. נראה כי הפעם הרצף המרשים בסכנת שבירה, ובכדי למנוע זאת יזדקק גודס לאותה התפוצצות התקפית של הגארדים עליה הוא בונה, או לחליפין לתצוגה הגנתית מרשימה בהרבה מאלו שהציגה קבוצתו עד כה. 

מעריב
ברשתות החברתיות
כל הזכויות שמורות לצ'רלטון בע"מ