תוצאות
אחרונות
תוצאות אחרונות
לתוצאות נוספות

מואנס דאבור בדרך הבטוחה לפסגה הבאה

דאבור. המנייה הכי חמה בכדורגל שלנו | צילום: הפייסבוק של גראסהופרס
מאמנו מפרגן ("קשה להוציא לו כדור") וגרייב מוסיף: "שווייץ קטנה עליו"

השקעה הכי טובה בימים אלה היא לא במניות או במטבע זר, אלא במואנס דאבור, חלוץ נבחרת ישראל שמשחק בקבוצת גראסהופרס השווייצרית. תעשו בעצמכם את החשבון: בתחילת 2014 הוא נמכר לשווייצרים על ידי מכבי תל אביב תמורת 425 אלף דולר. בקיץ האחרון, שנה וחצי אחרי, דיברו על תג מחיר של שלושה מיליון יורו, אולי אפילו ארבעה. וזה עוד לפני השער המדהים שהבקיע השבוע.

 

ועוד איזה שער הבקיע. לא סתם אחד, אלא היישר לפנתיאון. זה היה במשחק נגד סיון, בליגה השווייצרית. דאבור קיבל כדור ברחבה, ועל מרחב זעיר, בגודל בלטה, סבסב ארבעה שחקני הגנה ושחרר בעיטה לרשת.

 

 

"זה שער מדהים, אבל אותי הוא לא הפתיע", סיפר אחיו הגדול פרנאס, רואה חשבון במקצועו. "אני מכיר אותו מגיל 12, מהיום שהתחלתי ללכת למשחקים. ידעתי תמיד מה יש לו ברגליים, וסוף סוף גם הוא הבין. דיברתי איתו במשך חצי שעה. הוא היה מבסוט מהגול, אבל מבואס מההפסד במשחק".

 


"הגול לא הפתיע". דאבור בפעולה (Gettyimages)

 

נקודת פתיחה

דאבור נולד לפני 23 שנים בנצרת, בנם של קאסם ומנאל, אחד מחמישה אחים. הוא לא היה סתם תלמיד טוב, מספר פרנאס, אלא מהמצטיינים בכיתה. תמיד בשורה הראשונה. אבל מה לעשות, בכדור ידע לטפל יותר טוב מכולם, בחצר שליד הבית ואחר כך במגרש הישן של אחי נצרת, זה שמשמש כיום חניון ציבורי.

 

האב קאסם ליווה את בנו לכל אימון ומשחק. לסביבה הקרובה היה ברור שדאבור ואחיו אנס יהיו שחקנים גדולים, אבל לפני שש שנים אירעה טרגדיה במשפחה, והאב נהרג בתאונת דרכים, לא רחוק מעפולה.

 

"בהתחלה המוות השפיע עליו מאוד", מספר פרנאס. "משהו היה חסר בפזל, אבל מואנס חזק מנטלית והמשיך. עד היום, אחרי כל שער הוא מפנה את האצבעות לשמיים ומקדיש לאבא את ההצלחה. על אנס הטרגדיה משפיעה עד היום. הוא אמנם משחק בהפועל חיפה, אבל כשהיו ילדים, הוא היה לא פחות מוכשר".

 


דאבור זוכר את אבא אחרי שער בנבחרת (ערן לוף)

 

האב לא זכה לראות את חלומו מתגשם, ולא ליווה את בנו כשעשה את הצעד החשוב והגיע ב־2010 לקבוצת הפאר הישראלית, מכבי תל אביב. "זה הצעד הכי נכון שמואנס עשה בקריירה", משוכנע פרנאס.

 

דאבור נחת בעיר הגדולה במחלקת הנוער של מכבי תל אביב. לא מעט קבוצות לטשו עיניים לעבר הכישרון מנצרת, אבל בתל אביב היו מספיק זריזים להנחית אותו.

 

מי שעקב אחריו מרחוק היה נג'ואן גרייב, שגדל גם הוא בנצרת ומשם עבר למכבי חיפה, נבחרת ישראל, ובסוף לאסטון וילה מהליגה האנגלית. "במכבי תל אביב היו אז כל הכוכבים, אבל כשדיברו איתי אמרתי שמואנס יהיה מספר אחת", מספר שחקן העבר. "כשהתחילו לצחוק עלי, עניתי 'רק תנו לו צ'אנס ותראו'. ראיתי את מואנס עוד כנער בנצרת עושה בית ספר לשחקנים בליגת העל. יש לו אופי, חוצפה חיובית לא נורמלית. הוא לא מתבייש, לא עושה חשבון. מחצי מצב הוא מבקיע".

 


דאבור בין שחקנים. "קשה להוציא לו את הכדור" (Gettyimages)

 

דאבור אכן הבקיע בצרורות, המרשית המצטיין בקבוצת הנוער. המהלך הבא היה ברור לכולם: עלייה לקבוצה הבוגרת, חלומו של כל שחקן צעיר. רק שמכבי היא מועדון מקצועני, תחרותי. על כל עמדה ב־11 השחקנים שפותחים בהרכב, יש שניים או שלושה מתחרים.

 

דאבור מצא את עצמו מתמודד עם כוכבים מנוסים ועם שחקני חיזוק זרים, שהובאו בהרבה כסף. הוא נדחק לא פעם לקצה הספסל. "כשהוא לא שיחק, השתגעתי", מספר גרייב. "אימנתי אז את אום אל פחם מליגה א', ובאתי לסבא של מואנס ולדוד שלו ואמרתי שאם הוא לא משחק, שיבוא אלי, אני אתן לו. אז במכבי תל אביב נתנו לו צ'אנס ראשון, והוא הבקיע ונשאר שם".

 

במכבי תל אביב נתנו הזדמנות, אך לא הבטיחו לשחקן מקום בהרכב. רצו להשאיר אותו, כי ידעו שהוא אמור להיות כוכב העתיד. כבר דיברו על חתימת חוזה ארוך טווח, אבל בינואר 2014 הגיע אל מואנס סוכנו, אבי נמני, עם הצעה מפתה משווייץ. דאבור עמד לסיים באותו קיץ את החוזה במכבי תל אביב. אם לא היה מאריך אותו, היה הופך לשחקן חופשי והיה יכול לעבור לכל קבוצה ללא תמורה. בתחילת השנה הוא היה עדיין תחת חוזה שבו צוין סעיף דמי השחרור, סכום פעוט בשוק שמגלגל בקלות עשרות מיליונים. מכבי תל אביב עוד ניסתה לשכנע את השחקן להישאר, אך דאבור תמיד חלם לשחק באירופה, בליגות הגדולות, וגראסהופרס מציריך הוא נקודת פתיחה מצוינת.

 


דאבור. סעיף שחרור שלא יורד (עדי אבישי)

 

הוריקן על המגרש

גראסהופרס הוא מועדון גדול במונחים שווייצריים - 27 פעמים אליפות המדינה ו־19 פעמים מחזיקת הגביע. המאמן באותם ימים, מיכאל סקיבה, התלבט באיזה שחקן לבחור.

 

בחורף נפתח חלון העברות בשוק השחקנים האירופי, זו האפשרות מבחינת הקבוצות לחזק את הסגל ולפתור בעיות. סקיבה התלבט בין שמות של חלוצים מנוסים שהוצעו לו, אבל נזכר איך נפל שנה קודם לכן. בסוף אמר, "למה לא ניתן צ'אנס לבחור צעיר?".

 

דאבור הגיע לציריך מלווה באחד מאחיו. צעיר, צנוע, שקט מאוד. בציריך מדברים גרמנית, ולו הייתה אנגלית בסיסית בלבד. מהר מאוד הוא הסתחבק עם קאיו הברזילאי, שהגיע שנה לפני כן. מאז הוא כמו הוריקן על המגרש.

 


דאבור חוגג אחד מיני רבים (Gettyimages)

 

"דאבור התחזק מאוד מיום שהגיע", סיפר לא מזמן מאמנו הנוכחי, פיירלואיג'י תמי. "הוא טכני, תחרותי, נלחם. מסוגל לעבור שני שחקנים בלי שייתנו לו מקום. קשה מאוד לקחת ממנו את הכדור".

 

זקני גראסהופרס פשפשו עמוק בזיכרון והשוו את הקליטה המהירה של דאבור בקבוצה לזו של מטס גרן, שחקן שבדי שהגיע לציריך ב־1985 ועזב רק אחרי 15 שנה.

 

זה לא היה קל. ארץ חדשה, מנטליות שונה. דאבור שכר דירה בפרברי ציריך. אמו לימדה אותו בישול בסיסי, וכשהוא חוזר הביתה מאימון, הוא מכין פסטה. הגעגועים למשפחה לא מרפים ממנו, וכל יום הוא צמוד לסקייפ. "אנחנו חמישה אחים ואמא, אז פחות או יותר כל חודש או חודשיים, יש מישהו שמגיע כדי להיות איתו", מספר פרנאס. "אחד האחים הוא רופא עיניים, שגר בשטרסבורג שבצרפת, אז כל סוף שבוע הוא אצלו".

 


ונגר. מחכה לדאבור? (Gettyimages)

 

נראה שהתמיכה ההדוקה עוזרת. קצב ההבקעה של דאבור מדהים. הוא מבקיע בממוצע שער בכל משחק שני בליגה, וזה לא נעלם מעיני אנשי המקצוע. מכבי תל אביב, שנאלצה להיפרד ממנו, עשתה הקיץ מאמצים עילאיים להחזיר אותו אליה. הייתה מוכנה לשלם 1.5 מיליון יורו, אבל השווייצרים לא רצו לשמוע.

 

ואז נכנסה לתמונה פאלרמו האיטלקית. דאבור מאוד רצה. עם כל הכבוד לליגה השווייצרית, הליגה האיטלקית היא הדבר האמיתי. זה היה משא ומתן קשוח, אך גם שם השווייצרים סירבו למצמץ, ולא היו מוכנים להיפרד מהמציאה תמורת סכום שירד משלושה מיליון יורו.

 

"אנחנו יודעים שהשחקן מעוניין לעבור", אמר אז מנכ"ל הקבוצה, מנואל הובר. "אנחנו רק לא קרובים להסכמה. לכל דבר יש גבול, ואנחנו נמכור את דאבור רק כשהסכום יהיה מתאים".

 


דאבור בפעולה. "יימכר רק בסכום המתאים" (הפייסבוק של גראסהופרס)

 

לאכזבתו של דאבור העסקה נפלה, אבל כדורגלנים מקצוענים נושכים את השפה וממתינים להזדמנות הבאה. "אני אף פעם לא אשכח מה הקבוצה הזאת נתנה לי, ובטוח ב־200 אחוז בחברים שלי ובמועדון", אמר. גם המאמן, תמי, הודיע שדאבור ימשיך להנהיג את המועדון. הוא מוערך על ידי חבריו ורואים על פניו שהוא נהנה.

 

דאבור בסך הכל בן 23, כל עתידו לפניו, ואין ספק שמדובר כעת רק בתחנה זמנית בדרך לפסגה הבאה. "הוא לא כמו אחרים, הוא חזק, יודע מה הוא רוצה מעצמו", מספר אחיו. "הלוואי ויגיע לקבוצה שהוא חולם עליה מילדות - ארסנל האנגלית, אבל הדרך לשם עוד ארוכה".

 

גם גרייב משוכנע שזאת לא המילה האחרונה של דאבור. גרייב אמנם עשה קריירה מכובדת, אבל לדעתו החלוץ הצעיר יעבור אותו: "הוא יגיע יותר רחוק ממני. כשהיו דיבורים שאולי יחזור לארץ והייתה ההצעה של פאלרמו, אמרתי לדוד שלו שלא יהיו פראיירים ויחכו בסבלנות. הוא יימכר לקבוצה יותר גדולה. אמנם הוא מלך כרגע בשווייץ, אבל הליגה השווייצרית זו לא הליגה האנגלית". 

מעריב
ברשתות החברתיות
כל הזכויות שמורות לצ'רלטון בע"מ