במקום לסלק את וויצ'יץ', עדיף להעיף את כל השאר

במקום לסלק את וויצ'יץ', עדיף להעיף את כל השאר וויצ'יץ'. עדיין לא הגשים את החזון שלו | צילום: אודי ציטיאט
מכבי ת"א תצליח רק אם תדבק בחזונו והתנהלותו של המנהל המקצועי
רגע לפני שאנחנו מאמצים את ההמלצה שהועלתה השבוע ובועטים אותו מחיינו, כדאי אולי לזכור במי אנחנו בועטים ואת מי אנחנו מסלקים. לבעוט תמיד אפשר, זה אף פעם לא מאוחר מדי.


ניקולה וויצ'יץ' רכש את הכדורסל שלו בספליט ושם גם סיים את דרכו. ספליט שגדל בה עוד זכרה את קוקוץ' וראדג'ה. זו שסיים בה את דרכו הייתה בנויה כולה סביבו, הוא שימש בה שחקן ומנהל מקצועי. הבחירה לסיים שם את דרכו מעידה שוויצ'יץ' יודע להוקיר ולגמול למועדונים שהיטיבו איתו בעבר. הוא מבין מצוין מה פירוש הדבר "לתת בחזרה". זו תכונה שצריך להעריך, כי היא די נדירה.


כשמונה לקפטן של הנבחרת הקרואטית ב-2005, נאמר עליו שהמינוי התבקש משום יכולותיו המקצועיות ואישיותו המופתית. הוא היה מקובל על הכל ומכל האספקטים האפשריים. וויצ'יץ' שיחק רק על הבמות המרכזיות, רק במעמדים המשמעותיים. הוא זכה בכל תואר אפשרי, אישי וקבוצתי, הוא הוכר כאחד הסנטרים הטובים ביבשת שבה בחר לקיים את הקריירה שלו.


הוא היה יכול לשחק גם בכל יבשת אחרת, כי לוויצ'יץ' לא היו אומרים "לא, אתה לא מתאים". הוא אולי לא היה יכול לקפוץ, אבל גם סאבוניס לא היה יכול לקפוץ. לשניהם - וכאן יש מקום להשוואה ביניהם – היה מוח כדורסל אחר, משוכלל. כינו אותו "גאון כדורסל", "פילוסוף של המשחק", הגדירו אותו כמי שחי ונושם כדורסל כל שנייה מחייו. אני מצטט כאן את אלה שעכשיו מציגים אותו כפוליטיקאי קטן, נכלולי ומאחז עיניים, חוככים בדעתם אם לבעוט בו כבר, כדי להבריא את המערכת באופן  מידי, או שאולי לתת לו הזדמנות נוספת.



סמית'. חוזה ארוך טווח (עדי אבישי)


אני חושב שמכבי תל אביב, מנופחת מחשיבות עצמית, יכולה רק להתהדר בכך שוויצ'יץ' בחר לשחק בה ולתרום לה מיכולותיו המקצועיות אחרי פרישתו. הכדורסל הישראלי יכול להמשיך ולטפח את עודד ואת ארז, את אפי ואת אבריימי, אבל כשהוא נדרש לוויצ'יץ', אז בנימוס ובצניעות המתבקשים.  


***


לאורך השנים היו למכבי קבוצות טובות יותר ופחות, היו לה כמה קבוצות מחורבנות – יותר מזו הנוכחית – שכמה מהן נבנו בימים הטובים ההם ששום דבר לא דלף מהמערכת, ימים שלפתע נזכרים בהם בערגה. אבל היו למכבי רק שתי קבוצות מיתולוגיות שכל האתוס שלה נבנה סביבן: זו של  ברודי-ברקוביץ'-ארואסטי-סילבר-פרי בוטרייט בסוף שנות ה-70 של המאה הקודמת, וזו של שאראס–פארקר-וויצ'יץ' מהעשור הראשון של המאה הנוכחית.


ביוני 2013, כשמונה לתפקיד המנהל המקצועי של מכבי, וויצ'יץ' נתן ראיון מקיף  ושטח את החזון שלו. הוא דיבר על אופיים של השחקנים שאותם היה רוצה לראות בקבוצה שלו, שחקנים כמו היקמן, כמו דווין סמית', כמו שון ג'יימס שהחוזים שלהם הוארכו באותו קיץ, בהשראתו או שלא. וויצ'יץ' שרטט דיוקן של שחקן שצריך לשחק בקבוצה כמו מכבי, שחקן שמבין מה המשמעות של להיות חלק מהארגון הזה ולמה הוא מחויב בתוקף השתייכותו.


הוא היה הראשון ששמעתי אותו אומר את זה בגלוי: לא כל מי שהמספרים שלו מתאימים למכבי בהכרח מתאים למכבי. זה תלוי באישיות שלו לא פחות מכפי שזה תלוי במספרים שלו. אם זה החזון שלו, אז אחד כמו קרלוס ארויו בחיים לא היה משחק בקבוצה של וויצ'יץ'. ואת אריאל מקדונלד הוא היה משבט לו רק התאפשר לו.  


מכבי נותנת להבין במהלך השנים האחרונות שכסף זו בעיה עבורה, שהיא לא יכולה להרשות לעצמה, שהיא מתמודדת מול קבוצות שיש להן יותר ושהיא חייבת למצוא דרך לסגור את הפערים האלה. וויצ'יץ' מציע דרך. הוא נזכר איך ומאיפה הביאו את אנתוני פארקר ואותו בעצמו - לא כשהם כבר פרצו, לפני שהם פרצו. שאראס, הוא אומר שם, היה השם הגדול היחיד  שהובא לקבוצה ההיא, וגם אותו הביאו רק אחרי שהגיש לבודירוגה מגבות בברצלונה. מכבי, הוא אומר, לא מביאה כוכבים, היא מייצרת אותם. ואלה - גם על עצמו הוא מדבר - מעולם לא הצליחו לשחזר בקבוצות האחרות אליהן עברו תמורת הכסף הגדול את היכולות שלהם במכבי.



וויצ'יץ' עם בנדר. גם הטיפול בכישרון הקרואטי באחריות שלו (אודי ציטיאט)


הוא מדבר שם גם על גילוי וטיפוח של כישרונות צעירים. הוא גדל בספליט, יש לו ממה לקחת ועל מה להישען. צעירים, הוא אומר, צריכים להיות מסוגלים לתרום לקבוצה הבוגרת כבר שהם עולים מקבוצת הנוער. הוא עצמו היה כזה אבל עזבו אותו, קחו את דראזן פטרוביץ', קוקוץ' וראדג'ה. הם היו מה שהם כבר בגיל 20, לא היה צורך להמתין כמה שנים עד שיתבשלו אצל מישהו כמו אורן אהרוני.


וויצ'יץ' מפרט איזה סוג של אנשי מקצוע הוא רוצה לראות סביבו ולצדו במנגנון: אנשים שאין להם דבר בחייהם חוץ מכדורסל. חושבים, אוכלים, שותים וישנים את המשחק. זו התרבות שבה גדלו טיפוסים מסוגם של קוקוץ', ראדג'ה ודראזן. התמסרות טוטאלית, בלי בולשיט, בלי קיצורי דרך, זה מה שנדרש.


ברור גם שהוא מבין את הפוליטיקה הארגונית. יודע מי הם "הזקנים" ומה חייבים להם. הוא יודע גם שהצעירים הם אלה שמקבלים את ההחלטות, הם אלה שהביאו אותו, להם הוא מחויב לתת דין וחשבון, הוא משייך את עצמו אליהם. ברור שוויצ'יץ' לא רואה רק את הכדור ואת הטבעת. הוא יודע להתהלך בארגון, הוא מסתכל סביבו וממקם את עצמו, מנווט לעמדה שבה יוכל לבטא את כישרונותיו.


זה מה שאני הבנתי מהראיון שנתן, ולרגע לא חשבתי שמדובר בקומבינטור.


                                                         


***


זו השנה השלישית שלו במכבי וטביעת האצבע של וויצ'יץ' לא ניכרת בה. אני לא מוצא שם שום תרגום מעשי לחזון ששרטט באותו ראיון. מכבי השנה נראית כמו קבוצה שנבנתה על ידי קוראים בקפה, לא אנשי מקצוע. ממה שנשפך השבוע בתקשורת נראה שמדובר באסיפת חברים בקיבוץ שעוסקת בשאלה "פנינו לאן?".


אם זו סביבת העבודה, אז אני יכול להבין למה טביעת האצבע שלו לא ניכרת. את וויצ'יץ' לא מביאים כדי שישתלב במנגנון הקיים, כדי שגם דעתו תישמע, אחר כך נקיים הצבעה ונחליט.


וויציץ' לא אמור להיאבק על מקומו, לבצר לעצמו נישה. הוא לא מונה כדי למצוא דרך להסתדר עם גודס וקובלסקי ואלון שטיין. גם לא עם פיני גרשון, להבדיל מהם. את וויצ'יץ' מביאים כדי שיחליט אם כל אלה צריכים למלא תפקידים בארגון שאת חזונו הוא פירט. מוסרים לידיו את קבלת ההחלטות ושופטים אותו על סמך התוצאות שהשיג.


בקבוצות ספורט מקצועניות נמצא בראש המערכת אדם שמקבל לידיו סמכויות של דיקטטור. הוא לא חייב להתנהג כמו דיקטטור אבל אלו הן הסמכויות שיש בידיו. הוא פועל במסגרת תקציב ומחליט איך להשתמש בו: איזה כדורסל הקבוצה תשחק, מי יהיה המאמן, מי יהיו עוזריו, מי יעמוד בראש מערכת הסקאוטינג, מי בראש הצוות הרפואי, איך תתנהל האקדמיה, כמה דקות בדיוק בנדר יקבל אצל אורן אהרוני בקבוצת הבת, או מתי בנדר ייפרד מאהרוני ויועלה לקבוצה הבוגרת, ואיך הוא יטופל בקבוצה הבוגרת על ידי גיא גודס. הכל זה החלטות שלו. הכל נקבע על ידי אדם אחד. רק חליל אחד משמיע צלילים. הוא עצמו יחליט עם מי לחלוק בנטל. נדמה שלי שהספרס הוקמו כך.



מזרחי. מכבי של השנה נראית כאילו נבנתה על ידי קוראים בקפה (עדי אבישי)


הוסבר לי השבוע שמודל כזה לא קיים בכדורסל האירופי. מכבי יכולה להיות הראשונה שמחליטה שיש, אם זה יצליח כולם ילכו בעקבותיה. הרי כל הרעיון בהבאתו של וויצ'יץ' בא מהמקום הזה: מכבי לא יכולה להתנהל כמו ריאל מדריד, צסק"א וברצלונה, גם לא כמו שתי היווניות והטורקיות – כי אין לה את המשאבים. אבל מה לעשות ואיתן היא צריכה להתמודד? אז בנסיבות האלה, לקחת את המודל המקצועי הקרואטי ולצקת לתוכו את המשאבים שכן עומדים לרשותה של מכבי זה נשמע כמו רעיון לא רע בכלל.


בטח שאפשר לגמד את וויצ'יץ' או לסלק אותו. אבל יש גם עוד אפשרות: לסלק את כל היתר ולהשאיר רק אותו. 

תוצאות
אחרונות
תוצאות אחרונות
  • אסטון וילה
    2
    אברטון
    0
    Live
  • קלן
    1
    בורוסיה דורטמונד
    3
    Live
  • גרנאדה
    0
    סביליה
    1
    Live
  • לבאנטה
    2
    ויאריאל
    1
    Live
מעריב
ברשתות החברתיות
כל הזכויות שמורות לצ'רלטון בע"מ