קריירה שנייה: בן רייס מככב בליגת הנכים

קריירה שנייה: בן רייס מככב בליגת הנכים רייס זורק לסל מעמדה פחות מוכרת. | צילום: משה רייס
שלוש פגיעות חמורות בברך הובילו את הכדורסלן לככב על כיסא גלגלים
ב-13 בינואר 2014 נבחר שחקנה של מכבי חיפה, בן רייס, לכוכב המחזור ה-15 של ליגת העל לאחר שקלע 25 נק' וקטף שישה ריבאונדים במשחק הניצחון של הירוקים על האקסית שלו, בני הרצליה.


הכדורסלן בן ה-25 עשה זאת לאחר שהחלים מקרע ברצועה הצולבת, עוד כששיחק במדי בני הרצליה. היכולת המצוינת של רייס במדים הירוקים גרמה לכולם, כולל בן עצמו, לחשוב שמכאן - רק השמים הם הגבול.


לרוע מזלו, לפני תחילת עונת 2014/15 קרע שוב את אותה רצועה ברגל שמאל ונזקק לשיקום שנמשך כשנה. רייס, בנו של שחקן העבר משה רייס, שכיכב במדי הפועל חולון, קיווה לסגור את המעגל שהחל אביו וחתם בתחילת העונה הנוכחית אצל הסגולים, אך לגורל יש תכניות משלו: הוא היכה בברכו של רייס בפעם השלישית. במשחק אימון של טרום העונה בנהריה נחת רייס לא טוב על הרגל הסוררת, ושוב נקבע - קרע ברצועה הצולבת. פעם שלישית בשלוש שנים. טרגדיה.


רייס לא התנתק מהכדורסל, להיפך. הוא ממשיך להתרוצץ היום על הפרקט. לא על הרגליים, אלא על כיסא גלגלים. רייס הפך לאחד מכוכבי אלופת ליגת כדורסל הנכים, בית הלוחם ת"א, וחלומו - לא תאמינו – הוא לשחק עם בית הלוחם בליגת האלופות ובמדי נבחרת ישראל.


"אני משחק בבית הלוחם ת"א במסגרת הליגה. לכל קבוצה מותר שחקן חריג בפציעה. יש לי דרוג של נכה, ובמצבי זה נחמד לי מאוד. שיחקתי בשני משחקים שניצחנו והייתי ממש טוב. אני לומד לאט את העסק, קולע שלשות ועושה הכל. זה ברור. במשחק הראשון שלי קלעתי 14 נקודות ובשני 18", אמר רייס בראיון ל"מעריב-השבוע".


איך הגעת לכדורסל הנכים?


"בזכות הפסיכולוגית שלי, מיכלי אהרון, שטיפלה בי מאז הפציעה השנייה. הגעתי אליה ואמרתי לה שאין מצב שאני עובר את התהליך שעברתי בפעם הראשונה. מיכלי הציעה לי לשחק כדורסל נכים".


וזרמת איתה.


"לא הספקתי. מיכלי התקשרה מיד למורן סמואל, החותרת המצטיינת בעולם, שחקנית כדורסל, ספורטאית ענקית ואישיות מדהימה, שלימדה אותי לשחק כדורסל על עגלה. עבדתי עם מורן כחודשיים וחצי, אך החלטתי לחזור להתאמן בכדורסל רגיל. אחרי הפעם השלישית שנפצעתי, זה היה הכי טבעי שאצטרף לנכים".


ומה מצאת שם?


"עולם חדש ומרתק. צריך להעריך את החבר'ה שמשחקים כדורסל על כיסאות גלגלים. זה מצריך כוח בידיים וכושר גופני מטורף. לאחר מאמץ פיזי אדיר צריך לזרוק את הכדור ברכות. האתלטיות לא משחקת כאן תפקיד, הכל כאן טקטי. מדובר במשחק עם המון חשיבה".


יצא לך לעוף מהעגלה?


"לא ממש, אבל אני בטוח שזה יקרה מתישהו".



הצטיין בשורות הירוקים. רייס בחיפה (מנהלת הליגה)


משחקי כדורסל הנכים נערכים בדרך כלל בימי רביעי או חמישי. בנוסף, מתאמנת הקבוצה שלוש פעמים, ורייס מחכה בקוצר רוח לעל אימון ומשחק.


נבחרת ישראל מחכה לך?


"אם אקבל ניקוד מתאים, אצטרף לנבחרת ישראל. אין סיבה שלא אקבל את זה".


מה בנוגע לאולימפיאדה?


"המטרה שלי כרגע היא לשחק עם בית הלוחם בליגת האלופות. בחודש מרץ יש לנו משחק חשוב בגרמניה. נעבור שלב אחר שלב".


לא ככה קיווית שתסתיים הקריירה שלך ככדורסלן.


"לאחר מה שקרה לי במשחק האימון עם חולון בנהריה בכיתי, הייתי מפורק. בדרך מהאולם לבית החולים רציתי לנסוע הביתה. ידעתי בדיוק מה קרה לי. לא רציתי צילום, לא רציתי לראות רופאים, רציתי רק להגיע הביתה. באותו ערב באוטו ידעתי שזה הסוף. אני מכיר את הברך שלי כל כך טוב וידעתי שכלום לא יעזור. הברך התפרקה, יצאה מהמקום".


לאחר הפציעה השלישית התנתקת מהעולם הזה. לא רצית לחשוב על כדורסל.


"לגמרי. לא רציתי לחשוב על כלום. לקח לי המון זמן להתאושש ממה שקרה לי. מה שעברתי הספיק לי".


ואתה שלם עם מה שקורה איתך עכשיו?


"כמה שאפשר. הייתי מעדיף להיות על הרגליים ולשחק בליגת העל. היום אני עושה הרבה דברים בנוסף לכדורסל, לומד ממשל וקיימות בבין תחומי בהרצליה. לא יודע מה יצא ממני, באתי ללמוד כי זה מעניין אותי. כרגע אני שם בשביל המסגרת ובשביל הלמידה. אני גם רוכב המון על אופניים".


עוקב אחר הליגה?


"רק בזמן האחרון התחלתי לעקוב אחרי מה שקורה בליגה והפועל חולון. חודש לא ראיתי כדורסל בכלל, לא הייתי מסוגל להסתכל. עכשיו זה מדגדג לי, אבל אני יודע שאני לא יכול לעשות מה שהראש רוצה. הרגליים לא נותנות לי לעשות את זה".


אתה מרגיש חסר להפועל חולון?


"אני בטוח בזה, אבל סומך על השחקנים בקבוצה. בכדורסל אין ואקום, יהיה מי שימלא את מקומי".


איך המשפחה קיבלה את מה שחווית?


"ההורים רצו שאפרוש כבר לאחר הפציעה השנייה. הם ידעו בדיוק מה צריך לעשות ולעבור כדי לחזור להיות שחקן בליגת העל. אמרתי שאין מצב שאני לא אתן לעצמי צ'אנס, אבל לאחר הפציעה השלישית אני שלם עם ההחלטה. עברתי שיקום לא רגיל. עברתי זיהומים וכאבי תופת. היו לי שלוש שנים מסויטות. רציתי להיות גיבור ולהוכיח שאפשר לחזור לשחק למרות שלוש קריעות של הרצועה בברך. חזרתי, אבל דרשתי מעצמי לחזור בכל הכח וזה לא קרה".


ומה המסקנה העיקרית?


"שלכל שחקן נגמרת הקריירה בגיל מסוים. רוב החיים הם אחרי הכדורסל. עכשיו אני בקריירה השנייה שלי וחווה דברים חדשים בכל יום. אני מת לחזור לכדורסל הרגיל, אבל טוטאלי לגמרי בכל מה שאני עושה עכשיו ויודע למצות את הטוב מהחיים".

תוצאות
אחרונות
תוצאות אחרונות
  • אמיין
    2
    גנגאן
    1
    Live
  • אנז'ה
    1
    סט. אטיין
    1
    Live
  • קאן
    0
    בורדו
    1
    Live
  • דיז'ון
    2
    טולוז
    1
    Live
  • מרסיי
    1
    מונפלייה
    0
    Live
  • נאנט
    0
    שטרסבורג
    1
    Live
  • ניס
    2
    מונאקו
    0
    Live
  • נים
    2
    ליון
    3
    Live
  • ריימס
    3
    פ.ס.ז'.
    1
    Live
  • ראן
    3
    ליל
    1
    Live
מעריב
ברשתות החברתיות
כל הזכויות שמורות לצ'רלטון בע"מ