תוצאות
אחרונות
תוצאות אחרונות
לתוצאות נוספות

רק שינוי יציל את העונה של ירושלים

שחקני ירושלים. איפה האנרגיות? | צילום: דני מרון
האלופה לא נראית טוב, ורק החתמה של שחקן בכיר עשויה להשאיר את הצלחת

עכשיו גם ביום ראשון לא בא לה? לפני כמה שנים ישבתי בסמוך למאמן ידוע בליגת העל בעת שניהל משחק. הקבוצה שלו חטפה חזק בראש ובזמן אחת הריצות שביצעה היריבה, רץ לעברו עוזרו וזעק - "בוא ניקח טיים אאוט". המאמן השיב בצעקה משלו "אבל אין לי מה להגיד להם!".

 

דני פרנקו, איש שבדרך כלל יש לו הרבה מה לומר, הזכיר לי את אותו מאמן. מה כבר היה למאמן האלופה לחדש לחניכיו, שנראו חלקם חסרי ביטחון, חלקם חסרי מוטיבציה וכולם על גבול האפאטיות. הם הרי כולם נבונים, כולם חכמים ורובם מוכשרים מאד, אך ללא הניצוץ בעיניים, ללא הרצון שכל כך חיוני לספורטאי הם הוכו קשות בזירה האירופית והתקשו מאד גם בזירה המקומית.

 

 

פרנקו ניצב בפני דילמה שאופיינית למאמני קבוצות במשבר - האם להמשיך וללכת עם הכוכבים שממש לא מספקים את הסחורה, או אולי לתת צ'אנס למחליפים שיעלו קצת את רמות האנרגיה? לשתי הבחירות עלולות להיות תוצאות לא נעימות. השבתת הכוכבים תיצור אצלם התמרמרות מסוכנת, כשגם מנהלי הקבוצות לא תמיד שמחים לראות מאות אלפי דולרים מתייבשים על הספסל. לעומת זאת, הליכה איתם עד הסוף (בתחינה שיביאו תוצאות) גורמת לעתים לסוף של המאמן להיות מר במיוחד.

 

פרנקו. חייב להתחיל ליזום (דני מרון)

 

הבעיה של מאמן ירושלים מול נהריה הייתה גדולה עוד יותר. שחקניו הבכירים נראו נורא בפתיחת המשחק (כשבלטו לרעה רולנד שאפשר למייקל אומה לקלוע 13 נקודות בשש הדקות הראשונות, הלפרין שנראה מחוץ לעניינים מאז הפציעה, אליהו ששמר עוד פחות טוב מהרגיל ובעצם מי לא). אך אלה שעלו מהספסל במקומם ממש לא נראו טוב יותר, לא מבחינה מקצועית ולא מבחינה אנרגטית (איפה בר טימור של פתיחת העונה? איפה מאט ג'נינג ואיפה ברייסי רייט). הפועל ירושלים הצליחה בכל זאת לנצח במשחק משום שהתמודדה מול יריבה שסבלה מרוטציה קצרה (בהיעדרו של ברקוביץ' ועם דקות מעטות של בראון), ומשום שלכמה משחקניה יש בכל זאת כבוד עצמי, ופיגור 12 עמוק באמצע הרבע השלישי גרם להם לצאת איכשהו מהתרדמת.

 

כל זה ממש לא יספיק לאדומים בכדי להשיג את המטרה היחידה שעוד נותרה להם העונה - השמירה על הצלחת. בכדי לעמוד במטרה זו חייב פרנקו ליזום שינוי בסגל שלו, לפני שאחרים יזמו שינוי עבורו. צריך לזכור שאת העונות האחרונות של ליגת העל הכריעו שחקנים שהצטרפו אליה לאחר פתיחתה. בעונה שעברה היה זה דיון תומפסון של ירושלים, בעונה שלפניה סידרה חזרתו של דיויד בלו מפרישה טרבל לצהובים, ועונה אחת קודם סידר גל מקל לירוקים מחיפה אליפות היסטורית. מכבי ת"א כבר ביצעה את רכש אמצע העונה הגדול שלה לעונת 2015/6. האלופה עדיין לא.

 

נרדמים בשמירה: האווירה ביד אליהו הייתה עליזה הרבה יותר מזו ששררה בארנה בירושלים. 51 נקודות ברבע הראשון, 194 במשחק כולו, שלל מהלכים וירטואוזים ואחוזי קליעה גבוהים העלו חיוך על השפתיים של מרבית אנשי מכבי ת"א ואוהדיהם. לא על אלו של ז'אן טבק, שצפה בחניכיו מציגים שוב משחק הגנה רע עד מביך, לא מעט באשמתו.

 

טבק. היחיד שלא היה מרוצה? (עדי אבישי)

 

מביך למשל היה הטיפול של הגנת מכבי בדרל מונרו. נכון שמדבור באחד מהגבוהים הטובים בליגה, אם לא הטוב שבהם, אך הוא עדיין שחקן בגובה 2.02 מטר בסך הכל שלא אמור לצבור 28 נקודות מול הקבוצה העשירה בליגה. מביך היה גם לצפות בטיפול בפיק אנד רול שנועד לשחרר את מארק ליונס לזריקות מעבר לקשת בדקות הסיום. פעם אחר פעם מצא את עצמו הקלעי הטוב ביותר של ראשון חופשי לחלוטין לאחר חסימה פשוטה, ללא שום תגובה מצד ההגנה הצהובה.

 

הסיבות למבוכות הללו, ולעוד רבות אחרות, נעוצות כמובן בסגל הקבוצה המורכב כידוע מהרבה שומרים בינוניים ומטה, אך עדיין ניתן לצפות לתגובה מסוימת גם מכיוונו של המאמן. מונרו טוחן את הגבוהים של מכבי ת"א פעם אחר פעם? בוא נשלח אותו אל הקו או האמצע לעמדה בה יחכה שחקן בעמדת עזרה, במקום להתקיף אותו בשמירה כפולה, לעבור להגנה אזורית, או לעשות משהו מלבד לצפות בו משיג עוד ועוד נקודות קלילות.

 

ישנם מאמנים, בעיקר מאמני ה"OLD SCHOOL", שאינם דוגלים בשיטות הגנתיות שכאלה ודורשים משחקניהם לעצור את יריביהם בהגנת אחד על אחד בסיסית ללא התחכמויות. אך שיטה זו לעולם לא תעבוד עם שומרים כמו טיילר רוצ'סטי, וסילבן לנדסברג ,גיא פניני וחבריהם. מכבי ת"א הנוכחית חייבת לסגל לעצמה חוקים בהגנה ושיטה קבועה לשיבוש מהלכי היריבה. הבעיה היא שסגל הקבוצה נמצא בתנועה מתמדת, כשמדי שבוע מצטרפים אליו שחקנים חדשים ונגרעים ממנו אחרים. כעת, לאחר תום מועד ההעברות ביורוקאפ, חייב טבק להתחיל וליצור מחבורת השחקנים הסבירה שלו קבוצה.

 

שון דוסון. איזה מזל שנשאר בראשון (עדי אבישי)

 

נכון שהמומנטום נראה כרגע בצד הצהוב של הליגה, אך המאמן הקרואטי וצוותו רחוקים בוודאי מלהיות רגועים. יתכן שהם עוד יצליחו לסיים את העונה האיומה הזו עם תואר אליפות לנוכח חולשת היריבה הגדולה מהבירה. אך בכל מקרה, נראה שהשנה תוכתר אלופת הליגה החלשה ביותר בתולדות ליגת העל.

 

הענק, החדש והחכם: פחות משבועיים חלפו מאז חזרתו של גל מקל לכדורסל הישראלי, וכבר נראה שאין כמעט לאיש ספק שמדובר בכדורסלן המקומי הטוב ביותר בליגה. הרכז נראה כמו ענק הטורף את יריביו הזעירים בקלילות מדהימה, והבעיה היחידה היא שבמסגרת מסע הטרף שלו בלע גם את טיילר רוצ'סטי. שוב מוכיח המתאזרח של מכבי שהוא פשוט נעלם כשלצדו גארד דומיננטי, והמספרים שלו במשחקים מאז בואו של מקל ( 1.7 נקודות למשחק!) איומים.

 

לאלייז'ה מילסאפ הייתה בכורה סבירה פלוס, אך השאלה מה יגיע קודם- השילוב שלו במערך הקבוצתי או סיום העונה. שון דאוסן הוכיח שוב כי הוא יכול להתחרות בכל רמה, ויכול גם להשתייך לסגל של אחת משתי הגדולות. אבל כמה טוב שבמקום להתייבש במשך דקות רבות על הספסל הצהוב או האדום הוא בחר להישאר עונה נוספת בראשון לציון, וליהנות ממוצע של 30.3 דקות למשחק.

מעריב
ברשתות החברתיות
כל הזכויות שמורות לצ'רלטון בע"מ