הפרעת חרדה: מכבי ת"א סובלת מלחץ

אימפריה צהובה או נמר של נייר? |
מי זה אורלנדו סה ומי בנה על יצחקי כסופרסאב? זכריה על איבוד הפסגה

היה משהו נוגע ללב אמש (ראשון) במכבי חיפה. ב-0:0 שסחטה בגבורה מול מכבי תל אביב. הכי קל לומר שהירוקים ממש רצו, אבל לא ממש יכלו – אבל זה פשטני מדי. כי כמו שזה נראה  הם רצו וגם יכלו – והשיגו את המקסימום שאפשר היה להוציא מול האימפריה הקטלנית בצהוב, שלא ברור אם היא באמת מפחידה או פשוט עושה רעשים של כזו (ותכף ניגע בזה).


כך או כך, מי שהבינו יותר מכולם את גודלה האמיתי של מכבי חיפה, את מצבה ואת הפער (שקיים או שלא) בין "רוצה" לבין "יכולה", היו אוהדי מכבי חיפה, שבדקות הסיום החלו לשיר "באר שבע! באר שבע!", והזכירו אוהדים של קבוצות תחתית חלשות מעונת 1999/00, שנהגו לשיר "בית שאן! בית שאן!" במשחקים מול הפועל ת"א – בניסיון נואש ואחרון למנוע מהאדומים את הדאבל.


מעבר לעובדה המשמחת שמכבי חיפה סוף סוף חוזרת לפרופורציות הראויות לה, אפשר לדון קצת במכבי תל אביב ולשאול איך היא הגיעה למחזור ה-31 כשהחלוץ שהיא מכניסה במצב של 0:0 קשוח מול קבוצה קטנה שמסתגרת הוא ברק יצחקי, לא בדיוק סופר סאב שיכול להביא ניצחון.


כמה דקות לסיום קיבל יצחקי הזדמנות להפריך את המשפט הקודם, אבל הוא בעט החוצה ממצב ששלל שחקנים פחות מגניבים ממנו היו הופכים לשער די בקלות. עוד שאלות מעניינות הן מי זה אורלנדו סה ומה תרומתו לצהובים מלבד להרביץ לבלמי היריבה ומי ייקח אחריות במידה שמכבי תל אביב לא תזכה בתואר בגלל שאלה שניים מהשחקנים שאמורים לייצר שערים שכשערן זהבי מחליט לא להטריל את זלאטן איברהימוביץ' בקרב על נעל הזהב?



זהבי. לא רוצה להטריל את זלאטן (ערן לוף)


ואם נצא מהמיקרו אל המאקרו - בחודשים האחרונים נהנו בקריית שלום מהדיון הבלתי נגמר במידת הלחץ אצל הפועל באר שבע. האדומים מהנגב עשו את הדבר הכי גרוע בעולם ושיחקו אותה רגועים בזמן שרעדו להם הביצים, ובסופו של דבר (גם) זה הוביל אותם לאיבוד של פער מבטיח שאחזו בו מול הצהובים.


היום אפשר לשאול – בזהירות כמובן, כי בכל זאת זו מכבי ת"א – יכול להיות שהאלופה בשלוש השנים האחרונות סובלת גם היא מהלחץ? אגב, אם התשובה היא חיובית, זה דווקא מחמיא למכבי. בכל זאת, אחרי זלילת תארים אינטנסיבית כזו אפשר היה לצפות לשנה אחת של התנהגות שבעה, וקבוצה שבעה לא אמורה להיכנס ללחץ אם היא מבינה שיש סיכוי שלא תזכה באליפות.


באר שבע היתה המנצחת הגדולה מהמשחק בסמי עופר וקיבלה שוב את הפסגה, חמישה מחזורים לסיום (ועוד תפגוש את מכבי חיפה נטולת הכושר בגביע בעוד יומיים). השחקנים של ברק בכר צריכים להודות בפני עצמם שכן, הם בלחץ, וכן, לעמוד במרחק נגיעה מאליפות ראשונה אחרי 40 שנה זה מלחיץ – בטח כשהמאבק על האליפות הזו הוא מול יריבה אדירה כמו אלופת שלוש העונות האחרונות.



שחקני באר שבע חוגגים. עוד טעות, עוד מצמוץ לא במקום ומכבי ת"א תתפנל על המקום הראשון (דני מרון)


אם בדרום יעמדו מול המראה ויתמודדו עם המצב הזה, יתעלו אותו למקומות הנכונים וינצלו את הסיטואציה בה הם נמצאים בחמשת המחזורים הקרובים – שלושה משחקי חוץ, מאור מליקסון חזר, ברדה עוד ייצא מהתקופה הקשה, מאור בוזגלו רעב להוכיח וכו' – הם ייקחו את התואר. דבר אחד בטוח: עוד טעות אחת, עוד מצמוץ אחד לא במקום, עוד היסוס קטנטן – ומכבי תל אביב תתנפל בלי רחמים על המקום הראשון.


השורה התחתונה היא שאין שורה תחתונה. בטח לא באמצע אפריל, כשבשני במאי באר שבע תתארח אצל הצהובים. כדי לזכות באליפות, צריכה כל אחת משתי הקבוצות ארבעה ניצחונות מחמשת המשחקים שנותרו – במידה שאחד הניצחונות יהיה ב-2 במאי. זה, כמובן, מגדיל את הסיכויים לתיקו במשחק הזה, אבל כמובן שהכל תלוי בתוצאות של המחזור הבא.


לשתי הקבוצות מצפים משחקי חוץ מוזרים – באר שבע תשחק שוב באצטדיון בנתניה, הפעם מול הפועל רעננה הקשוחה ומכבי תל אביב תפגוש בפעם השנייה ברצף את בני סכנין – מלכודת שאסור לזלזל בה, כי לא פשוט לנצח את אותה קבוצה פעמיים ברצף.


דבר אחד בטוח: זו אחת העונות הכי כיפיות ומותחות ב-20 השנים האחרונות, וצפויים לנו חמישה שבועות מעולים (חוץ מאוהדי הקבוצה שתסיים שנייה בסיום העונה).

תוצאות
אחרונות
תוצאות אחרונות
מעריב
ברשתות החברתיות
כל הזכויות שמורות לצ'רלטון בע"מ