המהפך במשחק של מסי ורונאלדו

מסי וכריסטיאנו |
הפרעוש הפך לפליימייקר הטוב בעולם, הפורטוגלי מתבסס כחלוץ רחבה קטלני
בעונת 2015/16 הושלמו שני תהליכים: כריסטיאנו רונאלדו הפך למספר 9 קלאסי וליאו מסי הפך למספר 10 קלאסי.
 
בגמר גביע המלך מסי שיחק את תפקיד הקשר ההתקפי החופשי הקלאסי. כשבארסה תקפה, הוא שיחק בעיקר במרכז ובנה התקפות. כך מסי סידר שני בישולים במסירות עומק גאוניות והוסיף כדור עומק שסחט כרטיס אדום (נקודת המפנה במשחק). חוץ מזה, למסי היה משחק חלש. הוא לא עשה דבר חוץ מלהכריע את המשחק בהברקות של אמן. כל כך טיפוסי.
 
 
זו העונה בה מסי השלים עם העובדה שמשחק לצדו הסקורר הטוב בעולם כיום – לואיס סוארס, והתמקד בלהיות הפליימייקר. מסי שיחק העונה (ובמיוחד ככל שהיא התקדמה) במרכז השדה, מתחת לשני החלוצים סוארס וניימאר. הארגנטיני ירד הרבה לאחור כדי להתחיל התקפות, פתח את המשחק תוך שימוש נפלא בחלוצים ובמגנים התוקפים (אלבס ואלבה). וזה המקום להזכיר שמסי הוא לא רק הכובש ההיסטורי הטוב בהיסטוריה (לצד רונאלדו), הוא גם המוסר הטוב בעולם, וכנראה בהיסטוריה. הוא ניחן בטאצ' אלוהי, טיימינג מושלם, יכולת טכנית מושלמת, קריאת משחק טוטאלית וזיהוי שטחים פנויים.
 
עובדה שבנוסף להיותו מלך שערי לה ליגה בכל הזמנים, הוא גם מלך הבישולים בכל הזמנים. ואף אחד לא קרוב אליו. העונה, יותר מתמיד, מסי (מלך הבישולים של הליגה עם 16) ניפק בישולים גדולים במשחקים מכריעים, והסטטיסטיקה לא סופרת לו הרבה "חצאי-בישולים" נוספים.
מסי פיתח במהלך הקריירה כלי נשק חדש שנוסף לארסנל שלו: שערים בבעיטות חופשיות, כמו מספרי 10 גדולים (מראדונה, פלאטיני, ריקלמה). שבעה שערים במצבים נייחים כבש הפרעוש העונה – שיא אישי בעונה אחת. הוא הגיע ל-23 שערים בכדורים נייחים, שווה לשיא המועדון של ברצלונה בו החזיק רונאלד קומאן.
 

מסי, כבר לא ילד (gettyimages)
 
כזכור, מסי התחיל את הקריירה כקיצוני בשלישיה קדמית ומהר מאוד הפך לקיצוני שחודר למרכז. לאחר מכן הוא הפך ל-9 מזויף, לסקורר של בארסה שמשחק בחופשיות ומתגנב בהפתעה לעמדת החלוץ. כך כבש כזכור 73 גולים (!!!) בעונה המדהימה בהיסטוריה לכדורגלן (2011/12). בשנים האחרונות הוא קיבל תפקיד חופשי במגרש, כשעמדת המוצא ההגנתית שלו היא לרוב בכנף ימין. הוא נהג לחתוך כל הזמן מאגף ימין למרכז. בעונה האחרונה (מגמה שהתחילה כבר באמצע העונה שעברה), שיחק במרכז יותר מתמיד. 
 
לכן הדבר הכי מדהים ונשגב בשליטה של מסי בכדורגל העולמי בעשור האחרון הוא הרב-גוניות שלו, ההצטיינות שלו בכל תפקוד, ולצד שחקני התקפה מסוגים שונים מאוד. ההתפתחות שלו כשחקן, ההתאמות (adjustments בשפה המקצועית) שעשה לאורך הקריירה, הן תהליך טבעי מפני שמסי (בן 29 בחודש הבא) נתון תחת עומס עצום כבר עשור (70-80 משחקים בעונה, כולל משחקי נבחרת). לכן הוא שומר כוחות ורץ מעט מאוד (6-8 ק"מ למשחק, פחות מכל שחקן שדה בליגות הגדולות באירופה). ובשל צורת המשחק הנוכחית שלו, העמדה הכי מתאימה לו, מבחינת תפוקה ויעילות, היא "מספר 10" - באמצע. 
 
דבר אחד בטוח: לא היה שחקן בהיסטוריה שהתאמץ כל כך מעט ובכלל התקרב ליכולת, להישגים ולמספרים של מסי.
 

מסי, הפך לפליימייקר (gettyimages)
 
ובעוד מסי הפך לפליימייקר המושלם, כריסטיאנו רונאלדו הוא כיום חלוץ הרחבה המושלם. הפורטוגלי הפך לשחקן הראשון בהיסטוריה שכובש יותר מ-50 שערים במשך 6 עונות ברציפות. היו לו 51 העונה, ושימו לב לניתוח הנתונים: כ-90% מהגולים של רונאלדו הגיעו מתוך הרחבה – 36 ועוד 8 פנדלים. למעשה, רוב עצום מתוך השערים שלו נכבשים מתוך תיבת ה-5 או ממש סמוך אליה, כשהוא בשפיץ.
 
רונאלדו הצעיר של מנצ'סטר יונייטד תופקד כקיצוני קלאסי, הוא התפתח פיזית למפלצת והוסיף למשחק שלו אלמנטים נוספים. בריאל מדריד התפתח רונאלדו בהדרגה להיות שחקן כנף שנכנס יותר ויותר לאמצע. והעונה, כשהסופרסטאר כבר בן 31, הוא הבין שכדי להמשיך להפציץ שערים הוא לא יכול לשרוף שטחים בכנף ולתת הרבה הגנה, וגם דריבלים כבר פחות יעילים. לכן רונאלדו התרכז בשכלול האיום שלו על השער. זה רק מתבקש שכריסטיאנו השאיר את ראול מאחור והפך העונה למלך השערים של ריאל בכל הזמנים.
 
כשכרים בנזמה סבל מפציעות העונה, רונאלדו מילא את מקומו בשפיץ. כשהצרפתי היה כשיר, רונאלדו היה יותר מגוון – הוא שיחק כחלוץ שמגיע בעיקר מצד שמאל ובישל לא מעט שערים, אבל בהתקפות המסודרות של ריאל כריסטיאנו כמעט תמיד מגיע בתנועה למרכז הרחבה, ומשם כאמור הוא כובש את מרבית שעריו.
 

כריסטיאנו, עילוי אתלטי (gettyimages)
 
לרונאלדו יש את כל התכונות להיות החלוץ המושלם: בעיטת פצצה (והוא כבש כמה בומבות העונה גם מחוץ לרחבה), משחק ראש אדיר, אתלטיות נדירה והטעיות גוף, אבל מעל הכל: תנועה בלי כדור ויכולת סיום קטלנית בנגיעה אחת (רוב שעריו). יעילות זה שם המשחק.
 
הספורטאים הגדולים בהיסטוריה של הענפים הקבוצתיים הצליחו לשלוט בענף שלהם בזכות היכולת שלהם להתפתח טקטית וטכנית תוך כדי הקריירה ולסגל את יכולותיהם לגילם ולמצבם הפיזי. דייגו מראדונה ומייקל ג'ורדן הם שתי דוגמאות מושלמות לכך. וגם מסי ורונאלדו, אחרי עשור של דומיננטיות בכדורגל, התפתחו נפלא עם התבגרותם.
 
ולשאלה (המתבקשת) מי הכי טוב, אני מסכים לאמירה שרונאלדו הוא הכדורגלן הטוב שהיה מבני האנוש, אבל מסי אלוהי. כריסטיאנו הגיע להישגים במאמץ עצום וראוי להערצה, מסי הגיע אליהם בטבעיות, כשהוא בקושי רץ. בכל מקרה, דייויד בקהאם סיכם את הדיון היטב בשבוע שעבר כשאמר: "הוויכוח מי טוב יותר לא ממש מובן לי. שניהם ייחודיים, שחקנים של פעם בדור. נזכור שהיו לנו מסי ורונאלדו ביחד באותו הזמן. אף אחד אחר לא הגיע לרמה הזו ונשאר בה כל כך הרבה זמן".
 

ענקים, כל אחד בדרכו (gettyimages)
 
 
תוצאות
אחרונות
תוצאות אחרונות
מעריב
ברשתות החברתיות
כל הזכויות שמורות לצ'רלטון בע"מ