תוצאות
אחרונות
תוצאות אחרונות
לתוצאות נוספות

חידת בלומפילד: החדיש ביותר או עוד פיל לבן?

בלומפילד העתידי | צילום הדמיה באדיבות מנספלד קהת אדריכלים
אחרי שיפוץ ו-300 מיליון שקל יהיו 24 אלף מקומות. כמה קבוצות ישחקו בו?

אם לא יהיו עיכובים יוצאי דופן, יעלו בסוף יולי הדחפורים על אצטדיון בלומפילד ויכניסו את האצטדיון היפואי הוותיק לשיפוץ המסיבי, המשמעותי וכנראה האחרון שיעבור. כבר בתקופה הקרובה יחלו בפעולות פינוי של גורמים מעכבים כדי להכין את הקרקע לעבודות השיפוצים.

 

בלומפילד הוקם ב-1962 כאצטדיון חסר תקדים בנוף האורבני של מדינת ישראל, אצטדיון היקפי של 22 אלף מקומות ישיבה, אצטדיון שלא הוקם דומה לו עד שהושלמה בניית היציע הדרומי בטדי או הוקם אצטדיון סמי עופר. כשהוצבו בו מושבים בתחילת שנות ה-90, הצטמצמה תכולתו ל-18 אלף מושבים, וככל שהותאם האצטדיון לסטנדרטים המקובלים, הלך האצטדיון ואיבד מתכולתו עד כדי 14,000 מקומות ישיבה.

 

 

מבחינת הקבוצות המארחות, מכבי ת"א, הפועל ת"א ופחות בני יהודה, התכולה הזו לא אפשרה מתן מענה למכירת מנויים מסיבית או לקיום משחקים במסגרת שלב הבתים של ליגת האלופות. הפועל ת"א התעקשה ב-2010/11 על בלומפילד, אבל מכבי ת"א נדדה ב-2004/05 לאצטדיון ר"ג ובעונה החולפת לסמי עופר בחיפה.

 

תוכניות להרחבת ושיפוץ בלומפילד כבר נעשו בשנים האחרונות בעיקר מטעם חברת "היכלי הספורט", שמתחזקת את אצטדיון בלומפילד, אבל מטעמים תקציביים לא יצא הפרויקט אל הפועל.

 

 

בלומפילד המשופץ. עניין החנייה עוד לא נפתר (צילום הדמיה באדיבות מנספלד קהת אדריכלים)

 

הנדידה של מכבי ת"א לאצטדיון המפואר בחיפה, והעובדה כי ראשי הפועל ת"א הגישו הצעה למכרז הקמת אצטדיון ענק בבת ים, הביאה את קברניטי העירייה לכדי החלטה שכל עיכוב, או חלילה הליכה על פרוייקט בומבסטי במיקום אחר, תעכב את שיפור המתקנים הספורים בעיר ותגרום לכך שקבוצות תל אביביות לא תשחקנה בעירם.

 

ברמה הפוליטית, הרוח החיה מאחורי הפרויקט הוא מחזיק תיק הספורט בעירייה מזה שמונה שנים, אלון סולר (32), חבר סיעת "רוב העיר". סולר פועל מזה שנים להחזרת הקבוצות התל אביביות לעיר והשארתן בה, והוא האיש שלחץ על הפרויקט ויביא להוצאתו לפועל. ברגע האמת אישר משרד הפנים את ההוצאה הגדולה של העירייה, שעשויה להגיע ל-300 מיליון שקל.

 

הבעיה, כמו בכל פרוייקט שמתכונן במשך שנים ועובר אינספור שינויים, היא שבהיעדר נחישות, הוצאתו לפועל מלוות בהמון עיכובים והרבה ויתורים. תחילה אושר תקציב של 180 מיליון, הגיע ל-270 ובדרך ירדו מהתכנית הרבה פרמטרים.

 

אצטדיון המושבה. שני יציעים בלבד 

 

בתכנית המקורית היו שתי אופציות: הרחבה ל-18 אלף מושבים והרחבה ל-27 אלף. בפועל תוכננה הרחבה ל-24 אלף מושבים עם אופציה, תוך כדי עבודה, כי המספר יגדל ל-27 אלף, אבל הדבר רחוק מהבטחה.

 

"מבחינת הרחבה, לרבות התאמה לדרישות אופ"א, זו פעם ראשונה שיוצא לפועל דבר כזה", מרגיע סולר, "זה השדרוג המשמעותי ביותר שנעשה כאן. אנחנו כעירייה ביקשנו שני דברים: הרחבת תכולה ועמידה בדרישות אופ"א עד חצי גמר ליגת אלופות. אנחנו עומדים על כך ולא נרד מהדרישות הבינלאומיות: מינימום תוספת של עשרת אלפים מקומות. אנחנו אף בוחנים להרחיב מעבר לכך".

 

גורמים בעירייה הביעו תמיהה. אחרי הכל, כיוון שגוש דן הוא מיקשה של רשויות מקומיות אבל מוגדר "תל אביב רבתי", ניתן היה למצוא עתודה חלופית לבניית אצטדיון חדש, מודרני – שלא על תשתית בת 54 שנה – שיענה על כל הצרכים, המקומיים והבינלאומיים.

 

בלומפילד בטקס הפתיחה. רק 2,000 מקומות יותר מ-1962 (פריץ כהן, לע"מ)

 

כשבלומפילד הוקם, והתמלא, חיו במדינת ישראל 2.5 מיליון תושבים. היום חיים בה 8.5 מיליון ותכולתו תעמוד בסוף הפרויקט על 2,000 מושבים יותר מב-1962.

 

"בשטח המוניציפלי של תל אביב-יפו, אין לנו שטח אחר שהוא זמין לבנייה בטווח זמן קצר", מסביר סולר, "כששינינו את תכנית המתאר בעיר, הגדרנו את צומת חולון כמתחם שבו יוכל להיות בעתיד אצטדיון כדורגל גדול. כדי להוציא דבר כזה לפועל, בחלום הכי גדול וגיוס הכי משמעותי של הגורמים הרלוונטיים, זה יכול לקחת בין 10-15 שנה, ובפועל הרבה יותר. אני לא חושב שאנחנו צריכים לגרום לכל תושבי תל אביב לחכות כל כך הרבה. כולנו ראינו השנה קבוצה תל אביבית נוסעת לחיפה כדי לשחק בליגת האלופות".

 

שיפוץ בלומפילד עשוי לטרוף את התוכנית שהכין ניר פרצלינה, מנכ"ל "היכלי הספורט" בעבר ומי שעמד מאחורי הקמת ה'ארנה' בירושלים, לפיה יוקם אצטדיון בסמוך לחורבות אצטדיון רמת גן בגודל של בין 35 ל-40 אלף מקומות ישיבה ובעלות של 900 מיליון שקל. בפרויקט כזה היו אמורות עיריות תל אביב ורמת גן להשקיע 100 מיליון שקל כל אחת, מיץ' גולדהאר, הבעלים של מכבי תל אביב, היה משקיע 100 מיליון, קרן המתקנים של הטוטו עוד 100 מיליון והפשרת השטחים סביב אצטדיון רמת גן לבנייה, הייתה מכניסה עוד כחצי מיליארד שקל.

 

במקרה כזה היה בלומפילד עובר שיפוץ קל בעלות נמוכה ומוגדל ל-18 אלף מקומות, והיה יכול גם לשמש קבוצות נוספות בעיר. בכסף הנותר היה משופץ המתקן בקריית שלום והאצטדיון בשכונת התקווה, שלא עומד אפילו בסטנדרטים החדשים של הליגה הלאומית. "למיטב ידיעתי, לא הייתה שום הצעה משמעותית וממשית אחרת, לרבות אצטדיון ברמת גן. ושוב, אנחנו לא רוצים לחכות 10-15 שנה כדי שיהיה משהו", מבהיר סולר.

 

סמי עופר. התל אביביות לא יצטרכו לנסוע לחיפה

 

שיפוץ בלומפילד אמור להיערך שנתיים. פרוייקטים אחרים בעבר נמשכו זמן ממושך יותר, ולכן נוסיף חצי שנה כמקדם בטחון. האצטדיון הנוכחי אמור לשמור על השלד המקורי שלו כדי לשמור על האווירה שבו, ועליו להוסיף שורות נוספות. כל מה שיהיה מעל ומתחת – ייהרס. ייבנה גג חדש על היציע המערבי, אבל שאר השטחים יישארו חשופים. בתוכנית המקורית היה מתן מענה לגג ביציע המזרחי – החשוף לשמש – אבל זה לא יקרה בפרויקט הזה.

 

"לגג יש שתי מטרות: אקוסטיקה וגשם", מסביר סולר, "בתוך התכנית נכללת הגבהה אקוסטית שתחזיר קול ותייצר אקו. מטעמי תקציב אין בתכנית גג מעבר ליציע המערבי, ואם היה תקציב, היינו מוסיפים עוד 5,000 מושבים ומעדיפים אותם על פני גג".

 

בלומפילד אמור לתת מענה לכל הכשלים והתקלות שהיו באצטדיונים שנבנו לאחרונה. האצטדיון  בפתח תקווה ומקבילו בנתניה נבנו עם שני יציעים בלבד, ללא תשתית תחבורתית מתאימה; בנתניה נבנו עודף מתקנים לעומת צרכים, ובטרנר פחות מדי. בסמי עופר נרשמו ליקויים רבים מבחינת תאורה שדרדרו את רמת המשטח מחד, ומדך הוקצו שטחים רבים ללא שימוש שהביאו להוצאות אחזקה של 12 מיליון שקל בשנה.

 

התכנון הלקוי הביא בין השאר לכך שבאחד המגרשים – לא חשוב שמות – נבנו שטחים לקיום אירועים המוניים, אבל בלי תשתית למטבח. בחו"ל, לשם השוואה, מתקיימים באצטדיונים בסדרי גודל דומים 180 אירועים בשנה.

 

בלומפילד הישן. תמונה למזכרת (עדי אבישי)

 

בבלומפילד יש כוונה להקצות שטחי מסחר לטובת קיום פעילות בשאר ימות השבוע, אבל בלומפילד גם כך נמצא בתוך עיר ומוקף בשטחי מסחר רבים. בקרב יהפוך רחוב שלבים הסמוך – בין בית החולים וולפסון בחולון לרחוב אילת ביפו – לרחוב עסקים וקולינריה סואן, סטייל רחוב אבן גבירול.

 

את הפרויקט תלווה הרשות לפיתוח כלכלי שבנתה בין השאר את "היכל שלמה" במתחם הדרייב אין, ומשרד האדריכלים "מנפרד קהת", שתכנן את סמי עופר, תכנן את הפרויקט הזה. חברת "היכלי הספורט" תישאר מחוץ למשחק.

 

 סולר: "מי שצריך לנהל פרוייקט בנייה כזה מורכב, צריך להיות מאה אחוז בתוכו ולא לנהל עוד מתקנים. כל אחד צריך לבצע את מה שהוא יכול. בחרנו בכוונה את כל אנשי המקצוע שיש להם ניסיון בבניית אצטדיונים במדינת ישראל. אנחנו מכירים את הבעיות והכשלים של כל האצטדיונים".

 

בעיית הבעיות של בלומפילד הייתה ונשארה החניה סביבו. עיריית תל אביב לא מתכוונת להרוס את המוסכים סביב וגם לא לבנות חניונים מיוחדים, למעט חניוןVIP  במקום שבו עמד מגדל המים ההיסטורי ביפו. 14 אלף צופים הם לא 24 אלף, בטח לא 27.

 

"גם אם הייתה אפשרות לבנות שטחי חניה למתקן שכזה, זאת היתה טעות", מפתיע סולר, "חניה לא פותרת את בעיית הפקקים, ולכן הפתרון במאה ה-21 צריך להיות תחבורה ציבורית. תוואי הרכבת הקלה יעבור בשדרות ירושלים ביפו, ויהיה מערך של שאטלים. אנחנו מודעים שיש כרגע מגבלות של תחבורה ציבורית, אבל נדע לייצר פתרונות נקודתיות במשחקים בעייתיים מבחינת שעות".

 

פרויקט בלומפילד יוצא לדרך כאשר קיימת אי ודאות גדולה לגבי השימוש בו מצד הפועל ת"א, שנמצאת עמוק במכרז להקמת האצטדיון בבת ים. גם מכבי ת"א מחפשת כל הזמן עתודות קרקע משלה. פיל לבן? בעירייה משוכנעים כי הפועל ת"א תמשיך בבלומפילד בגלל לחץ הקהל, וגם כיוון שלא ברור אם האנשים שנמצאים כיום מאחורי יוזמת בת ים ימשיכו לנהל את המועדון, מה גם שהפרויקט שם צפוי להתגלגל במשך עשר שנים. 

 

"אני לא מאמין שבטווח זמן סביר יוכל להיות אצטדיון אחר לקבוצה אחרת", מודיע סולר, "תכנון במדינת ישראל לוקח לפחות 8-10 שנים. אם יקום אצטדיון אחר, רק אוכל לאחל להם בהצלחה. גם אם בסוף, בעוד עשר שנים, יהיו בבלומפילד המשופץ רק שתי קבוצות מליגת מעל, לא אחשוב שהשיפוץ לא היה ראוי. אני עושה כל מאמץ שהקבוצות התל אביביות יוכלו לשחק בעיר, גם כשאין את כל המתקנים הנדרשים.

 

ולסיום שאלת השאלות: האם השם בלומפילד יישמר?

"עוד לא נדרשנו לסוגיה הזו. יש את היסטוריית התרומות של משפחת בלומפילד וכבודה במקומה מונח, אבל טרם הגענו לזה".

 

מעריב
ברשתות החברתיות
כל הזכויות שמורות לצ'רלטון בע"מ