תוצאות
אחרונות
תוצאות אחרונות
לתוצאות נוספות

שר הבטחון: מולר מנהיג את גרמניה

שר הבטחון: מולר מנהיג את גרמניה
התפוקה האישית נמוכה מהצפוי, אבל כוכב באיירן מתרכז בדבר אחד: גביע
אז מתי בעצם התחיל המשבר של תומאס מולר? קל לספר שהוא מצטיין במונדיאלים, אבל לא פוגע באליפויות אירופה, כי הרי את יורו 2012 סיים הכוכב הגרמני ללא שער אחד לרפואה. אלא שאמירה מסוג זה היא בסך הכל סטטיסטיקה משעשעת. צירוף מקרים טהור, ותו לא. לחלוטין לא משנה שמולר לא מצא את הרשת לפני 4 שנים, מה גם שהוא הפגין אז יכולת טובה. מעניין הרבה יותר להבין מה קורה לו בטורניר הנוכחי ועד כמה זה משמעותי.
 
ראשית, יש לומר כי מולר הרגיל את האוהדים ליציבות. מעטים השחקנים ברחבי תבל שמפגינים כושר טוב ואחיד במשך רוב הקריירה, ללא נפילות מיוחדות. הסגנון שלו שונה, ואין לו תפקיד מוגדר באמת. לפחות אין תפקיד אופטימלי בו הוא מעדיף לשחק. האם מולר הוא חלוץ, קשר התקפי או שחקן אגף? אין תשובה ברורה - הוא קצת מכל דבר. וכך הוא רגיל לעשות קצת מכל דבר בכל המשחקים. כפי שהוא עצמו הגדיר זאת, הוא מאתר שטחים פנויים, עבורו ועבור חבריו. הוא לא בולט, אבל חושים מחודדים מאפשרים לו להיות במקום הנכון בזמן הנכון. וכאשר המקום הזה הוא מול השער, יש לו גם אחוז גבוה יחסית של ניצול מצבים. מאמנים לא יכולים לוותר על שחקן כזה, כי תרומתו עשויה להיות כבירה בכל רגע נתון.
 
 
אבל רגע - זה הרי לא תמיד נכון. עובדה היא כי פפ גווארדיולה בחר לספסל את מולר במשחק הגדול במדריד מול אתלטיקו בחצי גמר ליגת האלופות. באיירן מינכן הפסידה, המאמן הקטלוני ספג ביקורת נוקבת, אבל שם, פחות או יותר, החלה התקופה הבעייתית של הכוכב. במשחק הגומלין הוא החמיץ פנדל גורלי ביותר, וזה היה ממש לא אופייני. מאז, הוא לא פוגע. אף שער במשחק רשמי אין למולר כבר מאז תחילת מאי. בגמר הגביע הגרמני מול דורטמונד, למשל, הוא הטיס כדור למשקוף כבר בפתיחה, והקרב הסתיים בתיקו מאופס. באיירן ניצחה בפנדלים, ומולר דייק בבעיטה שלו, אבל משהו בבטחון העצמי נפגע.
 

כאן התחיל המשבר. הפנדל המוחמץ מול אתלטיקו (gettyimages)
 
הבטחון העצמי הזה הוא מצרך חשוב ביותר. למעשה, זה הנכס הגדול ביותר של כל שחקן - קל וחומר אצל מולר. הוא הרי משחק לפי תחושה, וחייב להאמין בתחושות האלה כדי למקסם את הפוטנציאל. אם יתעורר אצלו ספק ביכולתו לקבל אינסטינקטיבית את ההחלטות הנכונות, והוא יחשוב קצת יותר מדי, חלק ניכר מהקסם ילך לאיבוד. הבטחון העצמי חשוב גם בניצול הזדמנויות. הסיכוי להחמיץ גבוה הרבה יותר כאשר אתה מפחד להחמיץ, או כאשר אתה סבור שהמזל נגדך. מולר לא יכול להתעלם ממחשבות כאלה, במיוחד אחרי המשחק מול צפון אירלנד בו לא הצליח לשים את הכדור ברשת על אף שהגיע ל-4 מצבי כיבוש. ומה עם האוהדים והפרשנים? הם משוכנעים שמדובר במכונה. מולר בעצמו הרגיל אותם לכך. מה הפלא שמדברים על המשבר עמוק כאשר יש נסיגה מסוימת?
 

הדגיש כי לא יבעט יותר פנדל. מולר בדו-קרב מול איטליה (gettyimages)
 
האמת פשוטה - מולר הוא לא מכונה, וגם לו מותר להיקלע לתקופות פחות טובות. גם לו מותר להתעייף אחרי עונה מפרכת. זה אפילו מחמיא שהדבר מושך תשומת לב ציבורית כה נרחבת בעוד נבחרתו מצליחה ומעפילה לחצי הגמר. מולר אמנם לא הבריק נגד איטליה, וגם החטיא ברשלנות את הפנדל בדו-קרב, אך בשורה התחתונה מדובר בהישג גרמני, והשחקן מנצל אותו היטב על מנת לחזור לעצמו. הוא נוקט בגישה הנכונה, מדבר על קבוצתיות, ואצל מולר זו לא צביעות. הוא לא מעמיד פנים. הוא באמת הכוכב הכי קבוצתי שיש.
 
"אין בעיה אם אסיים את הטורניר כאלוף אירופה ולא אבקיע אפילו שער אחד. התואר הוא המטרה, ולא משנה אם אראה קצת פחות טוב בעיני התקשורת", קובע מולר בכנות מוחלטת. כריסטיאנו רונאלדו לא מסוגל לחשוב במונחים כאלה, אבל הגרמני בהחלט כן. הוא גם מבצע עבודה שחורה מרובה, עוזר בהגנה, מפנה שטחים ומתאים את עצמו למערך הטקטי של יואכים לב. התפוקה, נכון לעכשיו, נמוכה מהצפוי, אבל זה בסדר כל עוד הנבחרת לא מודחת. דרושה מודעות עצמית גבוהה כדי להבין את ההשפעה על הבטחון העצמי ולהוריד חלק מהנטל. "לא אתנדב יותר לבעוט פנדלים", אמר מולר אחרי רבע הגמר. הוא לא צריך את זה כרגע.
 
והוא גם סוג של מנהיג, לראשונה בחייו. עד המונדיאל בברזיל, היה מולר אחד השחקנים הצעירים בסגל. היום הוא כבר אחד המבוגרים בהרכב, במיוחד כאשר סמי ח'דירה ומריו גומז לא בהרכב. חלוץ בשיקטאש סיים את הטורניר, והמעמסה על כתפיו של מולר תהיה גדולה במיוחד מבחינת כיבוש שערים בחצי הגמר מול צרפת הערב. הוא יהיה מאושר אם הנבחרת תעלה לגמר מבלי שימצא את הרשת, אך ייתכן מאוד שיהיה צורך לשבור את הבצורת הארוכה כדי להגשים את החלום. אם וכאשר זה יקרה, כל הדיבורים על משבר יישכחו במהרה.
 

ישבור בצורת מול צרפת? (gettyimages)
מעריב
ברשתות החברתיות
כל הזכויות שמורות לצ'רלטון בע"מ