על הרכש של מכבי ת"א, חיפה ובית"ר

כל אחד והסיפור שלו. קרויף |
הצהובים מעדיפים ליגיונרים, בכרמל מנמיכים ציפיות ובירושלים מתעמתים
מכבי תל אביב: נגיעה מאירופה
יש משהו מוזר מאוד במדיניות הרכש של ג'ורדי קרויף. הוא מתעקש ללכת על ליגיונרים, גם לשעבר. כל שפת הגוף הגולדהארית מונחלת לעובדיו הזרים. שפת גוף של סלידה מרוח המקום, מתרבות הספורט שבו, משיטות האימון, מהמאמנים, מהעסקנים. גם מהשחקנים סולדים שם, ולכן לוקחים את אלה שנגעה בהם אירופה. לא משנה בכלל אם רוב השחקנים – לא כולם – מבלים חלק ניכר ממשחקי קבוצותיהם האירופאיות תחת שמיכת הפליז הקבוצתית כשרוח הקוטב הצפוני עוקצת את פניהם.
 
עכשיו הוא הולך על תומר חמד. הסכומים שרצים בתקשורת נעים בין מיליון למיליון וחצי דולר לעונה, סכום שערן זהבי הרוויח כאן. קודם הוא הלך על אלירן עטר, אבל דמי ההעברה היו גבוהים. והלך על ורמוט בשעתו כי היו לו נגיעות קלות בגנט, קייזרסלאוטרן ודה חראפשאפ, אז הוא בטח שחקן אירופי די מוכח. שחקנים שעוברים בין קבוצות ישראליות פחות מעניינים ואם כן – שלומי אזולאי למשל – הם מהר מאוד מועברים לקבוצות אחרות מבלי שקיבלו צ'אנס אמיתי.
 
 
אם יש כסף, ויש 8 מיליון דולר סיניים, אז אפשר להביא חלוצים זרים. באמת זרים. לא כאלה שחוזרים לחממה הישראלית ומתבהמים, אלא כאלה שבאים לעבוד. או שמשקיעים פחות מ-100 אלף דולר ביונתן כהן, שהוא חלוץ ישראלי מרבה שערים שטופח במחלקת הנוער והושאל לקבוצת הבת מרמלה, ועכשיו יתחיל להסתובב במקומות שאי אפשר לצבור בהם ניסיון אירופאי ויכולת עמידה בלחצים. 
 

קרויף מתעקש על ליגיונרים (gettyimages)
 
לא פלא ששוטה ארבלדזה כעס אחרי צמד המשחקים מול גוריצה. מכבי ת"א משחקת ברמה של צמרת ליגה סלובנית ולא ברמה של שלב הבתים בליגה האירופית. היא לא התחזקה די – עדיין אותה בעיית בלמים איטיים – ואין לה מספיק מוציאים אל הפועל, כי חצי מהם מתים לעזוב או כבר עזבו. מכבי הולכת לפגוש קבוצה שלא הפסידה כבר 15 משחקים ברציפות, שניצחה 13 מהם, שעלתה מהמקום השביעי לשני ודפקה חמישייה לקבוצה מאלבניה, שכבשה 45 שערים בפרק הזמן הזה (3 למשחק) וקבוצה שמשחקים בה אנדריי ארשאבין, מסי הרוסי, וחלוץ מחוף השנהב שכבש 14 שערים בחודשיים האחרונים. 
 
איך לא יכעס? יהיה לו מאוד קשה לעבור קבוצה מאלמאטי. אלמאטי!
 

ארבלדזה, לא פלא שהוא כעוס (דני מרון)
 
מכבי חיפה: הנמכת ציפיות
להרבה בוסים בכדורגל הישראלי יש נטיה להיפטר משחקנים שמביעים רצון לעזוב וקבוצות רבות מכרכרות סביבן. "הוא לא רוצה לשחק אצלי? לא צריך שחקנים כאלה. לשחק אצלנו זה כבוד".
 
שטויות, אפשר להגיד על יענקל'ה שחר הרבה דברים – ולצערנו חלק מהקהל של מכבי חיפה אפילו צועק את זה – אבל הוא לא טירון בכדורגל. מכבי ת"א רצתה את אלירן עטר? אין בעיה, שתשלם 2.2 מיליון יורו. אם הוא רוצה ללכת והיא רוצה אותו, שתשלם. שחר אומר לעצמו: "לא הבאתי את עטר כדי שהוא יילך מתי שבא לו. אם יילך, לפחות שישתלם לי, אבל אף אחד לא ישלם עליו סכומים כאלה, והוא יישאר".
 

טירון הוא לא. שחר (ערן לוף)
 
וזה בדיוק מה שקרה. אז עטר יהיה ממורמצ'יק שבוע, שבועיים, בסוף ייתן גול וירוץ לקהל. כדורגלנים ישראלים הם הכי פחות נאמנים לקבוצות שמתאמצות בשבילם, והם הכי אוהבים את עצמם. מי שמתקפל בפניהם, שיעבור ליציע, שם הסנטימנטים שולטים. שלא יישב מאחרי מכתבה וינהל קבוצה. 
 
הזכיה של מכבי חיפה בגביע נתנה לה עוד שבועיים של הכנה, בעיקר בגזרת הרכש, לגביע אירופה. היא מדורגת עד לפלייאוף, לא יותר, והיא תעבור את הקבוצה האסטונית כי היא פשוט טובה ממנה. העניין הוא שהיא לא התחזקה מספיק כדי לזכות באליפות, גם אם הביאה שחקן מאורוגוואי עם אקצנט גרמני ששיחק בליגה השניה בגרמניה. להזכירכם, יש בבונדסליגה שני ישראלים, אחד מהם הגיע ממכבי חיפה. אז זו כבר לא כזו חוכמה. 
 
כדי להתמודד על האליפות – לא לסיים מקום שלישי בפער ניכר – וממש להתמודד, חיפה צריכה להתאמץ קצת יותר מאשר לשפר את השכר של אלירן עטר. 
 

עטר, עם כל הכבוד, לא יספיק בשביל להתמודד על אליפות (ערן לוף)
 
בית"ר ירושלים: מזומנים על חשבון יציבות
אם דיברנו על ההצעה של מכבי ת"א לעטר, צריך לדבר על הטרנד החדש: הסוכנים ששולטים בכדורגל הישראלי. אם פעם עבר שחקן מקבוצה לקבוצה פעמיים בקריירה שלו, היום אם הוא לא עובר 6-7 פעמים, זו לא קריירה. זה קורה כי לסוכן הישראלי אכפת מהקופון ופחות מאיך יסתכם הרקורד של הלקוח שלו. כמובן שהוא לא אשם: אשמים אלה שבסופו של דבר משלמים, או מקבלים, או נהנים מהמשכורת שלהם. כשמדברים על הידרדרות הכדורגל הישראלי, צריך להוסיף גם את זה: הכדורגלן הישראלי לא יציב. הוא פחות משחק ויותר מסתגל למקומות חדשים. לחוזים אין ערך, לחוקים אין בשר, והרגולטורים לא מקצועיים. 
 
כל מי שעיניו בראשו ראה שעומר אצילי היה ההבדל בין בית"ר ירושלים לטוזלה. איך הוא ישחק עם הקבוצה שלו מול אומוניה כשהוא יושב מולה במשרד של עו"ד חנוך קינן? 
 
הנטיה הטבעית היא לגונן על הילד מפני אלי טביב. שנים של עבירות כאלה ואחרות הביאו אותנו למצב של הגנה מיידית, אבל הסיפור פה הוא לא רק התעמרות בילד. יש כאן סיפור על שחקן, מוכשר ככל שיהיה, שחתום על חוזה. וגם אם החוזה מעשיר אותו בכסף שקטן על מידותיו, זה חוזה. וחוזה צריך לכבד, משני הצדדים. 
 

עכשיו אצילי על הכוונת שלו. טביב
 
הרצון להעביר את אצילי ולהתחיל לסחור בו לפעמים יותר חשוב מהרצון לתת לו להראות את סגולותיו. הבוררות הזו היא כל כך תלושה ממה שראינו מאצילי במשחקים מול טוזלה, שאנחנו, כאוהדי כדורגל, יכולים להשתגע.
 
בשורה התחתונה: אצילי לא רוצה להישאר? שהבורר יקבע מה גובה הפיצוי, ושטביב יבין שהוא הגיע לקומה ה-37 בבניין המשולש של עזריאלי כי הוא מתייחס לשחקנים כאל צ'קים פרוסים ולא כאל בני אדם. 
 
הדבר היחיד שעומד לזכותה של בית"ר לקראת המשחק מול אומוניה בטדי המתקלף והמיושן זה שרן בן שמעון מכיר את הכדורגל הקפריסאי ואת המנטליות שבו. כל סיפורי הקהלים מתגמדים מול הזכרון הקולקטיבי. אחרי הכל, לפני תשעה חודשים בלבד ניצחה קפריסין בטדי.
 

איך הוא אמור לתפקד בסיטואציה הזאת? אצילי (דני מרון)
תוצאות
אחרונות
תוצאות אחרונות
מעריב
ברשתות החברתיות
כל הזכויות שמורות לצ'רלטון בע"מ