תוצאות
אחרונות
תוצאות אחרונות
לתוצאות נוספות

פטור מס למדליסטים? לא על חשבוננו

ג'רבי. לא מעל החוק |
אם העם לא יודע את ההבדל בין ג'ודו לג'יוג'יטסו, אז למה שהוא ישלם על המדליות של ג'רבי וששון? עמיקם מתפלא
השבוע, כשמדורת השבט הפכה להיות מדורת ההבלים והתקשורת הארצית איבדה פרופורציות, החליטה שרת הספורט שלנו כי בהיעדר יכולת לקפוץ על הפודיום האולימפי, היא תקפוץ על הפודיום הפרטי שלנו ותעשוק אותנו לטובת הספורט הישראלי. 
 
 
לא די בכך שאנחנו נאבקים בכובד המסים, בחסכנות המעסיקים וביוקר המחייה, הודיעה מירי רגב שהיא הולכת לבדוק את העניין השערורייתי הזה, כפי שעלה מדבריה, שלפיו ממענק המדליה של ירדן ג'רבי יופרש נטל מס. רגב, שניסתה להביא מומחה כדורגל ספרדי ללא מכרז, מבקשת לפטור את ג'רבי – שראויה לכל מחמאה, אבל הבונוס זה לא העיקר בשבילה – מחובת המס. 
 
 
עזבו רגע את העובדה כי רגב היא לא מעל לחוק, למרות שלפעמים נדמה לנו שכן, מה בכלל הקטע הזה שפתאום חלק נכבד מהעם, זה שעד לפני כמה ימים לא ידע בכלל מה ההבדל בין ג'ודו לג'יוג'יטסו, חושב שצריך לכלכל את הספורטאים האלה, שמשקיעים כל דקה מחייהם כדי להביא מדליה לעם הסובל בציון? ובוודאי על חשבון ה"כדורגלנים הכושלים והטפילים שמקבלים הון".
 
 
נדמה לי שצריך לעשות סדר ולשנות את דפוסי המחשבה לפחות של חלק מהציבור. המדינה לא צריכה להקציב טונות של כסף מתקציבה לטובת הספורט הישראלי. בשביל זה יש לה חברה כלכלית בשם מועצת ההימורים, זו ששר האוצר רוצה לקצץ בכנפיה. מועצת ההימורים אולי מפעילה הימורים במדינת ישראל חולת הז'אנר, אבל מתעלת חלק מההכנסות לטובת הספורט הישראלי, בין אם למתקנים ובין אם בהקצבות ישירות לאיגודים השונים. אף ספורטאי לא אמור לקבל ישירות כסף, כמו שאף שחקן כדורגל לא מקבל ישירות כסף. מי שמחליט איך הולך הכסף ולאן הם האיגודים והאגודות. 
 
 
צריך להבין: גם אם יש ענפי ספורט שדורשים שעות אימון רבות, לא רק ביחס ליכולת של גוף האדם אלא גם ביחס לשעות הפנאי שלו, הם לא מקצוענים. אין בהם ליגה מסודרת, אין בהם טורנירים נושאי פרסים כספיים. קשה מאוד לעבוד בזה, בעצם בלתי אפשרי. המדינה לא יכולה לממן ספורטאים רק כי הם יכולים להביא מדליות. ומה יקרה אם הם לא יביאו מדליה, המדינה תפטר אותם?
 
 
 
דודי סלע בריו: סיים בשלב מוקדם (gettyimages)
 
 
לכן צריך לעשות הבדלה. המדינה, באמצעות החברה הכלכלית שלה, צריכה להמשיך ולממן תשתיות לספורטאים: מתקנים, תחרויות, אימונים, אנשי מקצוע - במסגרת המגבלות. וכמו בשאר תחומי החיים, על אקסטרות צריך לשלם לבד. וכדי לשלם לבד צריך הספורטאי למצוא לעצמו ספונסר, אבל גם הספונסרים צריכים למצוא אותם. נדמה שחברות ענק מרוויחות די כסף כדי לכלכל – ברמה של קצבה חודשית – ספורטאים מצטיינים בדרך שתגרום להם להמשיך להתאמן בראש שקט, אבל גם למצוא אנשי מקצוע נוספים שישדרגו אותם מעבר לסטנדרטי.
 
 
ראיתי כבר השבוע מודעות ברכה של "כאל" ושל "תדיראן" לירדן ג'רבי ושגיא מוקי. כלומר, יש ספונסרים, אבל זה לא מספיק. האיגודים צריכים לקחת את הכסף הציבורי שהם מקבלים ולמצוא, לצד מאמנים, גם אנשי שיווק שיצליחו לשדרג את היכולות הכלכליות של כל איגוד, ואולי להביא לכדי חלוקת כספים פרטיים לטובת האינטרס הציבורי. 
 
 
 
תומרקין בבריכה בריו. כל הנבחרת אכזבה (אסף קליגר, ריו)
 
 
אפשר להרים פה טורניר טניס כמו טורניר ריקליס, ולהרים ליגה בינ"ל בג'ודו שתשודר ותכניס כספים מחסויות ומזכויות שידור ותביא לכאן את הג'ודאים הטובים בעולם. אם נבחרת הכדורעף הפכה למקצוענית כי קובי ריכטר מממן אותה, ונבחרת הכדורגל נהנית מספונסרשיפ של "אלטשולר שחם", יכולות גם נבחרות הג'ודו והשייט ליהנות מכך. ואז גם יהיה יותר כסף – לא על חשבון המדינה – לחלק לספורטאים שבאמת ראויים לתמיכה על המאמצים שלהם, אבל לא על חשבוננו.
מעריב
ברשתות החברתיות
כל הזכויות שמורות לצ'רלטון בע"מ