מעצור בחשק: הפועל ת"א בבעיה

מעצור בחשק: הפועל ת"א בבעיה
איכות השחקנים של גוטמן לא מוטלת בספק, אך הקבוצה איבדה את הזהות
1. מחצית משחקני הפועל תל אביב ששותפו במשחק האחרון מול מכבי פ"ת לא נולדו בישראל. מעבר לזרים מרקו סימיץ', דמיר שובשיץ', נמניה ניקוליץ', דולי מנגה וקלאודיו בומבה, הרי שגם ארון שוינפלד ושמואל שיימן לא צמחו מתוך המנטליות וההוויה המקומית. אפשר לומר שבמידה מסוימת, הפועל משחקת עם שבעה זרים בהרכב. 
 
יתרה מכך, אף אחד מתוך ה-14 הללו (הרכב פותח ומחליפים) לא צמח במחלקת הנוער בגבעת עלייה של אז, או וולפסון של העשור האחרון. אין פלא, אם כך, שהפועל ת"א היא קבוצה ללא זהות.
 
 
לחץ וחילוצי כדור הם בדרך כלל תוצר של אהבת המקום. שחקנים זרים בכדורגל הישראלי, וזו עובדה, משקיעים בדרך כלל פחות באספקטים הללו. ישנה איזו אווירה של טיול במזרח התיכון, וכאן גם רובם נופלים.
 
יותר מדי זרים במקום אחד (עדי אבישי)
 
כשמגיעים שחקנים אנרגטיים ופשוטים עם מנטליות דומה, כמו פישונט, ג'ובאני רוסו וגוסטבו בוקולי, הם משתלבים ומצליחים גם מבלי שרשמו הצלחה מסחררת קודם לכן מחוץ לישראל. ההקרבה הזו, שלרוב אינה קיימת אצל שחקניה הזרים של הפועל, הייתה מביאה הצלחה גם במשחק ההתקפה.
 
למכבי פ"ת, לשם השוואה, יש אמנם שני בלמים זרים, אך גם שני מגנים מקומיים - דור אלו ונאור פסר. את הפועל ת"א עצרה פ"ת עוד בהתלהבות שבמרכז השדה, כשלירוי צעירי וגידי קאניוק לחצו את אביחי ידין וניקוליץ'. האחרון אף זכה לביקורות על שלא עצר אף הוא את קשרי היריב, וקאניוק כבש לו צמד שערים "על הראש". זהות מול חוסר זהות.
 

שני שערים על הראש שלו. ניקוליץ' (עדי אבישי)
 
2. בדבר אחד הכדורגל הישראלי דווקא כן למד והתקדם: בסגירה. בקו ההגנה. הקבוצות היום מתורגלות הרבה יותר מבעבר.
 
באירופה, פפ, מוריניו, קלופ ואנצלוטי כבר מזמן עסוקים בחיפוש אחר פתרונות התקפיים. תנועה לעומק, לשטח וללא כדור הם תנאי הכרחי לפתרונות הללו. גם מסי וניימאר, הגדולים מכולם בטיפול בכדור, הבינו זאת מזמן: תנועה תשחרר אותם משמירה ביעילות רבה הרבה יותר מאשר דריבל, ושער גדול השבוע ניפקו השניים מתנועות בלי כדור לתוך הרחבה.
 
להפועל ת"א שחקני חלק קדמי שכולם שחקני רגל - ובעיקר על הקו. חן עזרא ובומבה ירצו להרחיק עד קו שמאל, עמרי אלטמן עד קו ימין, וגם שובשיץ' החל את משחקיו הראשונים אצל גוטמן בקו ימין. היחיד שמושך קדימה הוא שוינפלד, אך גם הוא איש של 194 ס"מ ו-88 ק"ג, שבאופן טבעי ישחק במרכז, עם הגב להגנת היריב. בטח לא שחקן שרץ לשטח.
 
הקבוצה שלו איבדה זהות. גוטמן (עדי אבישי)
 
זו הסיבה העיקרית לכך שהפועל ת"א כה צפויה וסטטית. כל מאמן יריב יידע שאת עזרא יקבל המגן הימני, את אלטמן השמאלי, שני הבלמים יסגרו על שוינפלד והקשר האחורי יתנפל על שובשיץ' הקרואטי. הפועל תקועה, ושניים בלבד יכולים לפרום את עניבת החנק, והם השניים היחידים שנחשבים למהירים ופניהם קדימה, לשטח: וויאם עמאשה ודודו ביטון. 
 
שניהם לא במיטבם, אך לפחות אחד מהם על המגרש ייתן להפועל את מה שהיא כה זקוקה לו - איזון. משמעות התנועה לעומק אינה בהכרח לקבל את הכדור, אלא לעתים באה במטרה "לסחוב" את הגנת היריב לאחור ולפתוח שטח במרכז השדה. וויאם או דודו יוכלו לתרום בכך לגוטמן.
 

יכול לעזור לאדומים. עמאשה (עדי אבישי)
 
3. לאורך כל שנותיו בקרואטיה כבש שובשיץ' 18 שערי ליגה בלבד - חלק לא מבוטל מהם מהנקודה הלבנה. במערך הסקאוטינג בהפועל ת"א לקחו בחשבון שכמות כיבושים מסחררת הם לא יקבלו ממנו.
 
בית"ר ירושלים היא דוגמה לקבוצה בסדר גודל של הפועל ת"א, ואולי עם תקציב נמוך משל האדומים. עכשיו בואו ניקח את תפוקת השערים של רביעית השחקנים הקדמיים של בית"ר בשלוש השנים הקודמות בכל המסגרות, אל מול התפוקה של החברים מוולפסון.
 
שמעון אבוחצירה כבש שישה שערים אחרי שלא שיחק במשך שנה, לידור כהן הבקיע 20 שערים, איתי שכטר כבש 20, לעידן ורד 17 הבקעות - בסך הכל 60 שערים. בהפועל ת"א לאלטמן עשרה שערים, לשוינפלד 15, שובשיץ' הבקיע עשרה שערים, חן עזרא 23, ובסך הכל 58. 
 
המאזן בין הקבוצות כמעט זהה, כך שאיכות השחקנים היא לא הבעיה של הפועל ת"א. עובדה: בית"ר ירושלים כבר עם שישה שערי זכות בשלושה משחקי ליגה. כך שנותרנו עם שני הגורמים האחרים שכה חסרים בהפועל ת"א, ובהם עסקנו: זהות ואיזון.
 

הבעיה, תאמינו או לא, היא לא באיכות השחקנים (עדי אבישי)
תוצאות
אחרונות
תוצאות אחרונות
מעריב
ברשתות החברתיות
כל הזכויות שמורות לצ'רלטון בע"מ