תוצאות
אחרונות
תוצאות אחרונות
לתוצאות נוספות

אופטימיות או פסימיות? במכבי ת"א יש קצת משתיהן

אדלשטיין. יש לו עוד המון עבודה | צילום: אודי ציטיאט
שילינג התלהב מהאופי של הצהובים, אבל נחרד מחוסר האגרסיביות

מקום לאופטימיות (זהירה)

 

בכדי לשרוד את אחת העונות הקשות המפרכות בתולדותיה תזדקק מכבי ת"א ללא מעט אופי. המשחק אמש, בסיומו כמעט והצליחה בפעם השנייה השבוע לשדוד ניצחון למרות נחיתות לאורך מרבית שלביו, עשוי להעיד כי לקבוצה המתחדשת יש לא מעט מן המצרך החשוב הזה. לקבוצה בסדר גודל של מכבי אין שום סיכוי להפגין יכולות גבוהות לכל אורך העונה, ולכן היא חייבת לדעת לגרד ניצחונות מן הגורן ומן היקב גם בימים קשים. אתמול היא כמעט עשתה זאת, עם חמישייה סוגרת שכללה את הוותיקים והמנוסים שבחבורה, עם ה"סנטר" גיא פניני, עם תצוגה מפלצתית של אנדרו גאודלוק ועם רצון ואמונה עד שניית הסיום. ברור שהיכולת עדיין רחוקה מאוד מלהשביע רצון, וקרוב לוודאי שבסוף השבוע הבא תרד הקבוצה למאזן של אפס משתיים. אך יתכן שהצירוף של אותו אופי חזק בתוספת לשיפור בפרמטרים הקבוצתיים שעוד יגיע יוליד חורף חם ונעים בהרבה משני קודמיו ליושבי מנורה מבטחים. בתנאי כמובן, שהפאניקה לא תגיע עוד לפניו.

 

  

מקום לפסימיות (ומעשים):

הפוטנציאל ההתקפי האדיר של הצהובים המתחדשים נחשף אמש שוב. אם זה מה שאנדרו גאודלוק מסוגל לייצר לאחר שניים וחצי אימונים מלאים עם הקבוצה, אפשר רק לדמיין מה צופן העתיד. שילוב שלו עם דווין סמית (רק שיישאר בריא) וסוני ווימס או לנדסברג (גאנר אדיר ולא מוערך מספיק) עשוי ליצור קו גארדים קטלני עמו  תתקשה להתמודד כל קבוצה באירופה. גם מאיק צירבס הוא לפחות מבחינה התקפית כוח משמעותי שייצר נקודות בכל פעם שיקבל את הכדור במקומות הנכונים, כך שאנו צפויים לעוד תצוגות של 90 נקודות פלוס מצד מכבי, גם מול יריבות אגרסיביות יותר ממילאנו. אבל מה עם חצי המגרש השני? משחק ההגנה של הקבוצה בשלב זה של העונה נע בין רע אל מתחת לכל ביקורת, והמדאיג יותר הוא שלא ברור אם התמונה הולכת להשתנות בקרוב.

 

מקל. הפך לרכז שלישי (אודי ציטיאט)

 

בשבע  הדקות הראשונות אמש ספגו הצהובים 20 נקודות, נתון לא ממש מפתיע לנוכח העובדה שהחמישייה הפותחת שלהם כוללת שומר טוב אחד (אוחיון), אחד בינוני (סמית) ושלושה חלשים (צירבס, ראד וכרגע גם גאודלוק). גם ההמשך, עם כניסת שחקני הספסל לתמונה, לא היה טוב בהרבה, כשלמעט כמה דקות ברבע השני לא הצליחו חניכיו של אדלשטיין לייצר רצף של דקות בהן עצרו את שטף המשחק של יריביהם. הקלות המרגיזה בה צברו גבוהי מילאנו נקודות מתחת לסל, והצורה הכמעט מעליבה בה נגמרו מהלכי הפיק אנד רול של הביתיים בסלים קלים המחישו עד כמה חמור כרגע המצב. מרגע שנסגר הסגל הנוכחי היה ברור שיחידת פייטרים אתלטית יהיה קשה עד בלתי אפשרי לייצר ממנו, בשל המחסור החמור ברגליים זריזות. אבל קבוצה חכמה יותר ומתואמת יותר בהחלט ניתן. זה יושג באופן חלקי עם הזמן שיחלוף, אך לא פחות מכך בעזרת מהלכים טקטיים בהם חייב הצוות המקצועי לנקוט. ההגנה השמרנית בה נקטה הקבוצה אמש פשוט לא מתאימה לאופיים של השחקנים. הגנות אזוריות, הגנות לוחצות ושמירות כפולות הן כולן שיטות הגנתיות המצריכות עבודה ותיאום וכן כאלה שטמון בהן סיכון לא קטן, אבל גרוע יותר מספיגת 99 נקודות מול קבוצה בינונית פלוס כמו מילאנו פשוט לא יכול להיות.

 

אדלשטיין. הקבוצה שלו לא מספיק חכמה ומתואמת (עדי אבישי)

 

התרגול של אותן שיטות צריך להתחיל במשחקי הליגה הקרובים, ולהתקדם במהירות גם למשחקי היורוליג. מיעוט העבירות שביצעו השחקנים אמש (רק צירבס וסמית עם יותר משתיים) וחוסר האגרסיביות שהפגינו מרביתם מעורר חששות, משום שרצון ונחישות הם חלק חשוב מכל הגנה, לצד יכולת חשיבה שגם אותה לא הפגינו מרביתם במידה מספקת. מדאיג לא פחות הוא מצב קו הגבוהים של מכבי. צירבס מבצע עבירות מטופשות ושומר נורא, ראד נראה אמש מבולבל לחלוטין וכמו מי שהמעמד מעט גדול עליו (אם כי ניתן לתת לו כמה ימי חסד נוספים), ואייברסון הוא שחקן התקפה למטה מבינוני. 33 הנקודות שצברו מצ'באן וראדוליצה ב-35 הדקות בהן שהו על הפרקט מעידות על חומרת הבעיה לא פחות. אין לאדלשטיין כרגע שום אופציה של משחק עם שני שחקנים בעלי נוכחות מתחת לסל יחדיו, בעיה בשני צדי המגרש, כשהמעבר לאופציית הסמול בול הופך שוב מגימיק לאופציה המרכזית.  נראה כי גם השנה לא יהיה מנוס מחיזוק קו הגבוהים בשחקן נוסף במהלך העונה, ורק שלא יתגלה כעוד חולייה בשרשרת הפלאניניצ'ים/זיזיצ'ים/אוניקוות הזכורים לרע.

 

גאודלוק. מפלצת התקפית (אודי ציטיאט)

  

מקום לדאגה

הפנים של גל מקל אמש על הספסל אמרו הכל. נכון שמדובר בעונה ארוכה בה יידעו מרבית השחקנים עליות ומורדות, אבל פתיחת העונה של הרכז בה הפך תוך חודש מבעל הבית לרכז שלישי לא מבשרת טובות. במחצית הראשונה אמש ניסה אדלשטיין ללכת איתו ולהעניק לו רצף של דקות. למרות טעויות רבות שביצע, אך במחצית השנייה העדיף לשחק עם גאודלוק או אוחיון כמובילי כדור. יכולת הקליעה של מקל בפרט והביטחון ההתקפי שלו בכלל נמצאים בשפל כרגע, ואין טעם מבחינתו ומבחינת מאמנו לעסוק בשאלת הביצה והתרנגולת, כלומר- האם יכולתו היא תוצאה של חוסר הגיבוי שהוא מקבל או להיפך. שני הצדדים חייבים לעשות הכל בכדי לשנות את המצב, מאחר ולא מדובר בעוד שחקן, לא עבור מכבי ולא עבור הכדורסל הישראלי. מקל חייב לגייס את יכולות העבודה הקשה המפורסמות שלו, ואדלשטיין חייב לשוחח איתו ולתמוך בו בכל דרך אפשרית, כולל הצבתו על המגרש ביום שני מול אילת במשך 25 דקות ומעלה. 

 

מעריב
ברשתות החברתיות
כל הזכויות שמורות לצ'רלטון בע"מ