תוצאות
אחרונות
תוצאות אחרונות
לתוצאות נוספות

הכוכב זה אתה: בוזגלו חתום על ההצלחה של באר שבע

הכוכב זה אתה: בוזגלו חתום על ההצלחה של באר שבע
אבא יעקב יכול לחייך: הילד כבר יותר מענק. וגם: מחיאות כפיים לגיא לוזון

1. שליש עונה חלפה (כמעט, אין צורך להיתפס לקטנות) ונראה שהשחקן המשמעותי ביותר של 2016/17 עד עכשיו הוא – כפיים – מאור בוזגלו. לפני דברי ההסבר, הקורא יעקב בוזגלו מתבקש להצית סיגריה, לשבת על הכסא ולהניח את הטלפון. אין סיבה להטריד את מנכ"ל ארסנל, אין טעם להציק לזינדין זידאן וכדאי גם לתת לסוכן העל פנחס זהבי להמשיך בשגרת יומו. תנשום, יעקב, תנשום.

 

השורה הסטטיסטית של בוזגלו בעונה שעברה הייתה כזו: 25 משחקים, בחמישה מהם נכנס כמחליף בכלל, 11 פעמים ראה את השופט הרביעי מניף שלט עם המספר שלו על הגב. זה הספיק לו לשישה שערים ולשבעה בישולים. שורה סטטיסטית סבירה, לא יותר. השנה, ב-11 משחקים, התכשיט של יעקב פתח בתשעה ונכנס פעמיים כמחליף, ירד מכר הדשא באמצע משחק רק פעם אחת (במצב של יתרון על בני יהודה שנכנעה ללא תנאי) ובעיקר – כבש שלושה ובישל שלושה. כלומר בפחות מחצי מכמות המשחקים של העונה שעברה, ניפק בוזגלו חצי מהתפוקה.

 

 

אם נעמיק במספרים עוד קצת, נגלה את הדבר הבא: בוזגלו השלים רק עשרה משחקים מלאים בעונה שעברה, כלומר מספיקות לו 90 דקות בשבת מול אשדוד כדי להשוות את הנתון הזה. העונה הוא היה על הדשא 846 דקות (כלומר, הוא אחראי לשער באמצעות כיבוש או בישול כל 141 דקות, כלומר כל משחק וחצי). לעומת זאת, בעונה שעברה הוא שיחק נטו 1831 דקות וסיפק נתון כמעט זהה – 140 דקות ו-50 שניות. ההבדל העיקרי, כמובן: בוזגלו שיחק העונה כבר 46 אחוז מכמות הדקות ששיחק בעונה שעברה – ואנחנו רק אחרי שליש מהעונה – כשב"ש עברה כבר 11 משחקים באירופה, עוד 5 בגביע הטוטו ועוד משחק אלוף האלופים אחד, כלומר כמות משחקים גבוהה בהרבה מזו ששיחקה בשלב המקביל של העונה שעברה.

 


וואחד קלף, בוזגלו עם שהר (דני מרון)

 

אבל אף אחד לא היה צריך את המספרים האלה כדי לדעת שמאור בוזגלו של העונה הוא קלף מנצח בב"ש. הילד, תכף בן 29, הצליח להתעלות על כל הקשיים האפשריים בעונה הזו – מהטירוף אליו נכנס (באשמתו או באשמת אביו) בקיץ, דרך הכעס העצום שהיה עליו בקרב אוהדי ב"ש (ובצדק) ועד העובדה הלא פשוטה להכלה עבור כוכב כדורגל, לפיה האליפות של הפועל ב"ש לא הייתה חתומה ישירות על שמו – מהפנדל שהחמיץ במאני טיים מול הפועל רעננה במחזור ה-27 ועד שני המשחקים בפלייאוף בהם כלל לא שותף. בוזגלו הוכיח שהוא לא רק יודע לעשות את העבודה על הדשא, וכבר ידוע – מקרית שלום ועד סן סירו – שהוא יודע, אלא הצליח להראות שהוא למד את העבודה ששחקן ברמתו ובמעמדו צריך לעשות אחרי שריקת הסיום. זו, לדעתי, הסיבה למספרים האלה ולהשפעה הגדולה שלו על הפועל ב"ש העונה.

 

2. אם מותר לדבר על הפועל ת"א בהקשרים של כדורגל, אפשר להחמיא לגיא לוזון על איך שייצב שם את השורות ואיך שהרגיע את המערכת. בששת המשחקים הרציניים שלו על הקווים (הדרבי מחוץ לתחום והאשמה בתוצאה כולה על אלי גוטמן) הצליח לוזון לגרוף שני ניצחונות, שלוש תוצאות תיקו ורק הפסד אחד – לאשדוד המשתפרת ובמגרש שהפועל תמיד מתקשה בו. בשלושה מהמשחקים הפועל לא ספגה. חמישה מהם היו מול יריבות לתחתית, ומלבד אשדוד, כאמור, הפועל לא הפסידה – במשחקים על שש נקודות.

 


שולט ביד רמה, לוזון (דני מרון)

 

אין ספק שהפנים של הפועל למעלה, וכעת, כשלוזון הצליח לסדר את העניינים ולשלוט במערכת מבחינה מקצועית, יכולים בוולפסון לפנטז על הפלייאוף העליון. המבחנים של הפועל לא יהיו מול בני יהודה ובני סכנין – אחת מגיעה שיכורת ניצחון אחרי 0-1 הזוי על מכבי ת"א בתחילת השבוע, השנייה תגיע למשחק חוץ קשה כשסערת אבוקסיס עוד ברקע. המבחנים שלה יגיעו בתחילת הסיבוב השני, כשמגיע רצף המשחקים הקשוח יותר: מכבי חיפה, ב"ש, הלוזונים, קרית שמונה בחוץ והדרבי. הפועל תהיה חייבת להגיע לרצף העצבני הזה עם מקסימום נקודות כדי לשמור לעצמה נקודת זינוק סבירה לפלייאוף העליון בתום הסיבוב השני. ניצחון מול בני יהודה יהיה צעד חשוב בדרך לשם.

מעריב
ברשתות החברתיות
כל הזכויות שמורות לצ'רלטון בע"מ