אנדרה שורלה היה אחד השחקנים האהובים מבחינת אוהדי צ'לסי. הוא הגיע מלברקוזן ביוני 2013, כרכש הראשון בקדנציה השניה של ז'וזה מוריניו בסטמפורד ברידג', ושבה לבבות עם חיוך כובש וסגנון משחק מהיר והרפתקני. "זה כבוד גדול עבורי לשחק עבור המועדון הענק הזה והאוהדים הנפלאים האלה", הצהיר הגרמני במסיבת העיתונאים הראשונה והצליח לרגש. הקיצוני הבלונדיני מעולם לא היה באנקר בהרכב, אבל הפוטנציאל שלו היה ברור, וכאשר זכה במונדיאל בברזיל הרגישו הכחולים גאווה.
הזכיה הזו היתה מיוחדת. אמנם שורלה שולב על ידי יואכים לב אך ורק כמחליף, אך תרומתו לתואר היתה עצומה ושמו נרשם באותיות זהב בספרי ההיסטוריה של הטורניר. היה זה שורלה שהבקיע את השער הקריטי בהארכה מול אלג'יריה בשמינית הגמר. בחצי הגמר המיתולוגי מול ברזיל הוא שולב במחצית השניה והספיק להבקיע צמד בדרך ל-1:7 המהדהד. לבסוף, בגמר עצמו מול ארגנטינה הוא בישל באמנות את השער הדרמטי של מריו גצה, כאשר דו קרב הפנדלים כבר היה קרוב. היה זה רגע השיא בחייו של שורלה, ואותו הוא קיווה למנף כדי להפוך לאחד השחקנים הבולטים בפרמייר-ליג.
זה לא קרה. חצי שנה בלבד אחרי גביע העולם, הוא כבר ארז את החפצים וחזר לגרמניה. וולפסבורג שילמה 32 מיליון יורו תמורת שירותיו. צ'לסי החליטה שזה היה מחיר מצוין עבור שחקן ספסל, אבל הבחירה החשובה היתה של שורלה עצמו. הוא העדיף לא להילחם על החלום אלא ללכת בדרך שנראתה נוחה וסלולה יותר. בדיעבד, הוא הצטער על כך מאוד. את אהבת הקהל שחש במערב לונדון, הוא לא קיבל במולדתו. ההבטחה הגדולה התאיידה. בעיני האוהדים של וולספבורג הוא היה לא יותר משכיר חרב, והתחושה הזו רק התעצמה כאשר עבר בקיץ 2016 לדורטמונד. האיחוד של גצה לא הועיל בלשון המעטה. בשלב זה, היו משוכנעים האוהדים והפרשנים ששורלה איבד את המוטיבציה.
שורלה עם מוריניו. הציפיות לא התממשו (Gettyimages)
הכסף הרס אותו. החיוך התמים נעלם כלא היה. פציעה בתחילת הקדנציה בדורטמונד לא סייעה לו, אבל היא לא היוותה את המכשול העיקרי, ושלושה שערי ליגה בשנתיים היו יבול עלוב עבור האיש שהפציץ בזמנו 15 שערים במיינץ בעונת הפריצה ב-2010/11. בהדרגה, שורלה הפסיק להיות רלוונטי. מבחינה תדמיתית, הוא היה סוג של שחקן עבר. ביציעי וסטפאלנשטדיון של בורוסיה היו שלעגו לו. "נפסיק לשתות כששורלה יבקיע", הם אמרו. הופעתו האחרונה במדים הלאומיים היתה לפני יותר משנה. סיכוייו להתברג בסגל לגביע העולם ברוסיה עמדו על אפס עגול. ואולי גצה ירד אף הוא מנכסיו, אבל ההתרסקות של שורלה היתה עצובה אפילו יותר. "עזבתי את צ'לסי מוקדם מדי", הוא אמר בצער והכיר בטעות.
בקיץ האחרון, היה ברור כשמש שאין לו עתיד בדורטמונד. המאמן החדש לוסיאן פאבר שם דגש על הצעירים, אשר הפגינו בכל מקרה כושר טוב הרבה יותר. כריסטיאן פולישיץ' האמריקאי וג'יידון סאנצ'ו האנגלי הם כוכבי על פוטנציאליים. מריוס וולף המבטיח נרכש מפרנקפורט (ובתזמון משעשע הבקיע אתמול את שער הבכורה מול האקסית). שורלה אמנם רק בן 27, אבל במונחי בורוסיה זה גיל מתקדם, והכסף שהושקע בו ירד לטמיון. שני הצדדים חיפשו פתרון, וזה לא היה טריוויאלי. "פולהאם היתה הקבוצה הראשונה שרצתה אותי באמת", הודה הגרמני כאשר הושאל לשנתיים בשלהי יולי. היו דיווחים גם על אברטון וקריסטל פאלאס, אבל לא ברור עד כמה מועדונים אלה היו רציניים. שורלה בחר באופציה הטובה ביותר, ואולי אף היחידה – ומצא את עצמו שוב במערב לונדון.
הפסיק להיות רלוונטי. שורלה במדי דורטמונד (Gettyimages)
המוניטין שלו התנפץ לרסיסים מאז עזב את צ'לסי, אבל החזרה לבירת אנגליה החזירה את הצבע ללחיים. "מרגש להיות כאן שוב", הוא סיפר, למרות שהצטרף לקבוצה אחרת. "אנחנו מאושרים עד הגג להחתים שחקן ברמתו של אנדרה", הצהיר הבעלים טוני חאן. מבחינת פולהאם, זה באמת לא דבר של מה בכך לקבל אלוף עולם לשעבר במחיר זניח, בתנאי השאלה נוחים לטווח ארוך. מבחינת שורלה עצמו, זו הזדמנות אדירה. נכון – מדובר בסך הכל בעולה החדשה לפרמייר-ליג, אבל יש לה שאיפות גדולות, והיא משחקת כדורגל התקפי בניצוחו של המאמן סלבישה יוקאנוביץ'. הסגנון החופשי הזה מתאים לשורלה, והאווירה באנגליה יכולה להדליק מחדש את הניצוץ. "השנים בדורטמונד היו קשות. האוהדים שם מלאי קנאה", הוא התלונן. בפולהאם קיבלו אותו בזרועות פתוחות. האהבה פורחת מחדש.
בינתיים, זה מתחיל לא רע בכלל. שורלה הבקיע את שערו הראשון בתיקו 2:2 בברייטון, והצטיין גם במחזור האחרון לפני פגרת הנבחרות כאשר פולהאם השיגה את נhצחונה הראשון העונה, 2:4 על ברנלי. כעת הוא מתכונן למפגש מול מנצ'סטר סיטי (17:00, ישיר בספורט2), ואי אפשר להתעלם מהזכרונות החיוביים. כי הרי את שערו הראשון בפרמייר-ליג במדי צ'לסי הבקיע הגרמני דווקא מול סיטי, בנצחון 1:2 בספטמבר 2013, אז גם קיבל שבחים מצידו של מוריניו. בביקורו האחרון באיצטדיון אתיהד, בספטמבר 2014, הוא מצא את הרשת וכמעט העניק לכחולים נצחון נוסף, אבל פרנק למפארד השווה אז מול האקסית המיתולוגית וגרף את כל הכותרות בתיקו 1:1.
כן, זה היה מזמן. למפארד כבר תלה את הנעליים ומתחיל את קריירת האימון בדרבי קאונטי, מוריניו כבר מזמן במנצ'סטר יונייטד, ושורלה כבר לא כשרון עולה. אבל זה לא משנה. אם יוקאנוביץ' יסמוך עליו היום, הוא יוכל לזהור שוב מול היריבה שהאירה לו פנים בעבר, ואולי להיות חתום על סנסציה שתחזיר אותו – ולו לרגע קט – לאור הזרקורים ביבשת כולה.
האהבה פורחת מחדש (Gettyimages)
מה דעתך על הכתבה?