יפתח והחבר'ה: על חילופי הדורות בנבחרת ישראל

יפתח והחבר'ה: על חילופי הדורות בנבחרת ישראל יפתח זיו | עדי אבישי
בהיעדרם של גל מקל ותמיר בלאט, נתן עודד קטש ליפתח זיו הכמעט אלמוני להוליך את הנבחרת בשני משחקיה מול גרמניה וסרביה, והוא לקח את ההזדמנות בשתי ידיים. רוטהולץ משוכנע שהילדים האלה יודעים לעבוד

אחרי מספר דקות צפייה במשחק נבחרת ישראל בכדורסל הבנתי: צריך לעקוב אחרי מספר 99, אין לי מושג מיהו, לא זכור לי שראיתי אותו בעבר. יפתח זיו, השם נשמע מוכר, רק קשה לזכור מאיפה, לכן גם קשה להבין מה הוא עושה כאן. זיו הוא הרכז השלישי של הנבחרת, נגד גרמניה הוא פתח כי שני הרכזים שלפניו בהיררכיה, מקל ובלאט, לא היו זמינים. זיו קיבל את המפתחות, כמו שאומרים, ונראה שהוא ידע בדיוק מה לעשות בהם. נקרתה בדרכו סיטואציה, והוא ניגש אליה נכון: הוא מלא פאסון, מנהל את העניינים, מקבל החלטות, מבצע אותן, לוקח שלשות קריטיות ובקור רוח גם קולע.

ההופעה שלו צועקת נוכחות. עד עכשיו לא ידעתם מיהו, עכשיו תדעו. עד עכשיו שמעתם על בלאט, זוסמן ואבדיה, עכשיו תשמעו עליו. שחקנים אלמוניים כמהים להזדמנויות כאלה, אם ייפלו עליהם, לא יפילו אותן. אני מכיר כמה שעוקבים אחרי הכדורסל הישראלי, אם כי לא בצורה אינטימית, שעד השבוע לא שמעו על יפתח זיו או ששמעו עליו משהו, במעומעם. זיו הראה את עצמו. קיבל הזדמנות ולקח. זיו היה רכז מחליף בנבחרות הצעירות, בשנתונים שקדמו לנבחרות הצעירות שלקחו את אליפות אירופה בשנה שעברה, ואת הסגנות בשנה שקדמה לה. הצעירות הגדולות האלה הוציאו את בלאט וזוסמן. אותם כולם מכירים. 



זיו מעליהם, הוא בן 24, היינו אמורים כבר לשמוע עליו, לראות אותו, לדעת מה הוא שווה. אבל יפתח זיו הוא לא שחקן מיוחצן. אין מאחוריו צוות דוברים, הוא לא דני אבדיה. הוא גדל רחוק מכלי התקשורת והאורות במרכז, וסלל את דרכו במו ידיו דרך הקבוצות הקטנות עד שלקח פיקוד בעירוני נהריה. נאור שרון היה הרכז הפותח בנבחרות הצעירות של זיו. נאור שרון זה שם מוכר. להמון אנשים קוראים היום נאור שרון. יש אחד בהפועל חיפה מהליגה הלאומית.
 


שרון וזיו הם המודל של שחקן ישראלי טיפוסי. זה המסלול שלו עם סטיות קטנות לכאן או לשם; קריית אתא, מגידו-טבעון, בני הרצליה, אשדוד-באר טוביה, נהריה - במקרה של זיו. קבוצות תחתית בליגת העל או בליגה השנייה, יש שם פחות זרים ומתאזרחים, שם הוא משחק, שם הוא מתבטא ולכן לא רואים אותו ולא שומעים עליו ולא יודעים מיהו, ומופתעים מי זה הרכז הפותח נגד גרמניה וכמה ימים אחר כך גם נגד סרביה.


תהליך ההצערה של הנבחרת מתבצע באמצעות האלמוניים. המסומנים - בלאט, זוסמן, אבדיה - יובילו אבל האלמוניים הם הבסיס, הם הכדורסל הישראלי. כדי לדעת מי הם צריך לפתח סקרנות של עכבר כדורסל, כי את זיו ובני דורו שיובילו את הנבחרת לא תפגוש באירועים המרכזיים של הכדורסל הישראלי; במפגשים שבין הגדולות, במשחקי הליגות האירופיות הבכירות, במעמדי חצי הגמר והגמר של הפיינל פור או בשלבים הסופיים של גמר גביע המדינה. הם לא נמצאים שם, הם בפריפריה, שם המשחק שלהם משוחק, לשם הוא נדחק על ידי הזרים והמתאזרחים שהציפו את הכדורסל הישראלי וכפו עליו קיום שולי.

התחזיות שרווחו במהלך השנים ייעדו לכדורסל שלנו עתיד של בעל חיים בסכנת כליה שצריך להגן עליו, כדי שייוותר ממנו משהו. הן התבדו. הוא חי, פעיל, נושם, מוציא מתוכו כמה נבחרים מסומנים ומקיים תשתית. יפתח זיו ודומיו הם התשתית. בין קמפיין אחד של הנבחרת לקמפיין אחר - שאליו יוזמנו או שלא, בהתאם למצבת המתאזרחים, שתמיד יקדמו להם - הם מקוששים פרנסה במקומות שבהם אף אחד לא רואה אותם. אף אחד במובן הרחב, במובן שבו פרפורמרים רוצים להימצא ולהיראות. איפה שבלאט, זוסמן ואבדיה נמצאים. 


דני אבדיה וגיל בני במדי הנבחרת (עדי אבישי)

שחקן ישראלי טיפוסי מייחל שמכבי ת"א או הפועל ירושלים "ישקלו לצרפו". הוא לא חושב על אלה שזכו וצורפו - הלפרין, אליהו ואוחיון, כי אלה היו הנבחרים, הזוסמנים והבלאטים של דורם. אבל אולי יקרה לו בר טימור, קצת יותר דקות אם אפשר. בר טימור זה חלום. כמה כמוהו יש בכדורסל הישראלי. להגיע ולהיות בר טימור זה יעד.

מכבי וירושלים מעבר להישג ידו, אם כן. גם חולון גדולה עליו. עם הזרים והמתאזרחים והאמביציות. חולון הולכת לאירופה, למה שתסתכל על ישראלי שנותן מספרים טובים בבאר טוביה. נס ציונה זה כמו נהריה. אילת זה רחוק. ראשון יכולה להיות יעד, ראשון זה יותר מנהריה. הפועל ת"א זה חלום. להיות לימונד בהפועל ת"א, יציב, קבוע, מזוהה, קהל, מסורת, קבוצת פריים טיים, לנצח דרבי בהיכל שלמה מול היציע האדום, זו פסגה עבור כדורסלן ישראלי טיפוסי. יפתח זיו לא היה פוסל את זה.


קטש על הקווים מול גרמניה. הצעיר את הנבחרת (עדי אבישי)

שני משחקים של הנבחרת בסמיכות כזו זה לזה יכולים להיות נקודת התחלה טובה כדי לתאם ציפיות עם הדור שנכנס. נאמר שבהמשך יהיה יותר טוב, פצועים יחזרו, דברים יסתדרו. אבל יתאים לקהילת הכדורסל להמשיך לקדם את הגישה הספקנית שכל כך מאפיינת אותה ברבות השנים ולא לנפח את המוצר שמתהווה. המוצר שמתהווה, בשום שלב של ההתהוות שלו, לא ינצח את סרביה במשחק שקובע מי תעלה, למונדובסקט או לכל מפעל אחר. גם אם יש סיכויים תיאורטיים, אין סיכויים, כי אחרת הענף הופך להיות כדורגל.

נגד גרמניה, הישראלי בליגה שלו. בשביל הליגה שלו הוא מהחומר הנכון. הוא מאומן, ממושמע, יודע מה מקומו, יש לו פאסון, הוא עומד על רגליו. כל עוד הוא בליגה שלו, הוא יכול לפתח ציפיות ולהציב יעדים.

סרביה זאת לא הליגה שלו. הסרבים הם "הזרים" שמולם הוא מתמודד על מקומו כל חייו הבוגרים, הם אלה שלקחו ממנו את הג'ובים הנחשקים ושלחו אותו לקושש קריירות בקריית אתא. הישראלי הטיפוסי הוא טוב יותר מכפי שחושבים אלה שמפחיתים בערכו, ויותר עמיד מכפי שחושבים הבאים לגונן עליו ולבקש דקות עבורו. גולן גוט שווה רק את הדקות שהוא מקבל, איפה שזה לא יהיה. יותר דקות לא יהפכו אותו ליותר טוב. יש לו תקרה.


אבדיה במדי נבחרת ישראל. כשרון ענק (FIBA)

תמיר בלאט ויובל זוסמן הם מובילי הדור הבא. הם הנבחרים, הם אלה שסומנו, הוא בנוי סביבם. אבדיה נוסף עליהם. אף אחד מהם לא משקף את הכדורסלן הטיפוסי שגדל ונוצר כאן. זוסמן זה פנומן חד־פעמי, כולו תוצרת ישראל. פה ושם גדלים כאלה בכל מיני תחומים. לתמיר בלאט יש נקודת פתיחה שאין לאף אחד אחר. במיטבו ראינו כמוהו, לא כולל התחת. דני אבדיה, ישראלי ככל שיהיה, אני לא מטיל בישראליותו ספק אלא בגנים,

הוא הילד של זופי, אני מניח בזהירות המתבקשת שאת הגנים שלו למשחק הוא ירש מזופי. מעבר לגנטיקה, מה שדני קיבל מזופי אף אחד אחר לא קיבל. בלאט, זוסמן, אבדיה, יגיעו לאן שיגיעו. הישראלי הטיפוסי יישאר כאן, יקושש דקות בקבוצה שתיתן לו חוזה. רצוי בליגת העל. הוא ייקח מה שייתנו. תראו את רפי מנקו, החזיק את החלום ביד, לקחו לו אותו, חתכו אותו בשביל זר, לא היה מספיק טוב בשביל הפועל ת"א.
תוצאות
אחרונות
תוצאות אחרונות
מעריב
ברשתות החברתיות
כל הזכויות שמורות לצ'רלטון בע"מ