1. כל קבוצה צריכה שיהיה לה מנהיג, אחד שיכול לסחוב את החברים ולשדר שהוא לוקח את האחריות. גם בקבוצה המאוזנת (והאפורה) שנבנתה העונה במכבי תל אביב, יש אחד כזה. קוראים לו נוריס קול.
אם בתחילת העונה נראה היה שפייר ג'קסון יהיה האיש הבולט בקבוצה, ככל שעובר הזמן מבינים שקול הביא איתו גינונים חיוביים מה-NBA, גינונים שעוזרים לו להיות השחקן המוביל של הצהובים.
לפני המפגש בשבוע שעבר מול אנדרו גאודלוק ומילאנו, ג'קסון חימם והצהיר: "יש לנו את הקו האחורי הטוב ביורוליג". בעוד שג'קסון דיבר (יותר מדי), אלוף ה-NBA לשעבר עשה (10 נקודות, 8 אסיסטים ו-14 נק' מדד). גם בהגנה אפשר לראות שהחבר של לברון מאתגר את עצמו ומעביר מסר של נחישות גם לחבריו לקבוצה.
נוריס קול. המנהיג האולטימטיבי (עדי אבישי)
ההבדל בין שני הגארדים המובילים של מכבי ת"א הוא שבעוד שכדי להצטיין ג'קסון צריך להתפוצץ (כמו המחצית השנייה האדירה בבאמברג), קול רק צריך שיתנו לו את המפתחות (ומספיק דקות משחק) והוא כבר יעשה את העבודה. את ההבדלים בין השניים אפשר גם לראות במספרים – ג'קסון פחות אוהב "להתלכלך" ועד כה זרק ביורוליג 24 פעמים ל-3, לעומת 29 ל-2. קול הגיע הרבה יותר פעמים לטבעת – 50 זריקות ל-2, לעומת תשע בלבד ל-3.
הערב מחכה לו לוקה דונצ'יץ', הלהיט של היבשת, מלך הסלים של המפעל (21.6 נק') והשחקן המצטיין עד כה (29.4 נק' מדד). איך זה ייגמר הפעם?
לוקה דונצ'יץ'. קול סימן אותו (ריאל מדריד, האתר הרשמי)
2. המקרה של ליאור אליהו מציף שוב את הבעייתיות של החוק הרוסי, שלא קידם את השחקן הישראלי (תשאלו את ארז אדלשטיין), אלא בעיקר העלה את השכר של השחקנים הצברים "הבכירים" ללא קשר לתפוקה המקצועית שלהם ובעקיפין פגע ביכולת. למה צריך להתאמץ כשבכל מקרה השכר ודקות המשחק (לפחות בליגה) מובטחים?
ברור שאנחנו לא רוצים שתהיה הצפת זרים ושהשחקן המקומי לא יקבל דקות, אבל הדרכים לכך צריכות להיות אחרות. כמו הגבלת מספר הזרים בקבוצות, תמריצים לקבוצות שישתפו שחקנים ישראלים, העלאת רמת האימונים במחלקות הנוער ועוד. אילוץ המאמנים להעניק דקות ללא קשר ליכולת הוא ממש לא הדרך הנכונה לקידום ולשיפור השחקן הישראלי.
ליאור אליהו. הבעיה היא לא במאמנים (עדי אבישי)
ובחזרה לסוגיה הבוערת בהפועל ירושלים. הכוונה של ראשי המועדון הייתה לאפשר לאליהו לסיים את חוזהו בתום העונה הנוכחית, ולהיפרד ממנו בצורה יפה כיאה לשחקן שתרם לא מעט לקבוצה, ובעונה הבאה להשקיע סכום כסף משמעותי בזר בכיר לעמדה 4 ובתור מחליף להביא שחקן ישראלי רענן ורעב (עוז בלייזר הוא האופציה המועדפת).
במציאות התכנונים השתנו בעקבות חוסר התקשורת בין אליהו למאמן פוטיס קציקאריס. הבעלים אורי אלון אף הודיע כי "שחקן שיעשה פרצופים לא יהיה בקבוצה", וכולם הבינו למי הוא מתכוון. אבל גם קציקאריס לא יוצא נקי. סביר להניח שבתור מאמן רציני הוא למד היטב את הקבוצה וגם קיבל את כל המידע הדרוש מאנשי המועדון (אם אחד מהדברים הללו לא התרחש מדובר בבעיה לא קטנה), ואם הוא החליט להשאיר את אליהו עכשיו הוא צריך למצוא את הדרך להוציא ממנו את המיטב.
וכמה מילים לליאור אליהו. אם מאמנים אירופים בכירים כמו צביקה שרף, דושקו איבנוביץ', דייויד בלאט וסימונה פיאניג'אני לא בדיוק הסתדרו איתך, כנראה שהבעיה לא נמצאת אצל מאמן יווני שלא היה פה אתמול וגם לא יהיה פה בעוד שנה או שנתיים. טוב, כנראה מאוחר מדי לחשבון נפש בנושא.
3. במספר לא מבוטל מהקבוצות ב-NBA האווירה לא תחרותית ותחושת ה'גם-ככה-אין-לי-סיכוי' גורמת להתנהלות שפוגעת בשחקנים ובספורטיביות של הליגה הטובה בעולם.
בראיון ל"ספורטס אילוסטרייטד" לפני פתיחת העונה סיפר עומרי כספי: "יש ב-NBA הרבה שחקנים טובים שמשחקים בקבוצות רעות ולא מקבלים מספיק קרדיט. הרגשתי בסקרמנטו שהיו לנו שנים רעות מבחינה קבוצתית, שגרמו לזה שאנחנו בתור אינדיבידואלים לא הוערכנו כראוי". כאמור, ההתנהלות הבעייתית בחלק מהקבוצות פוגעת בשחקנים הצעירים והמוכשרים שמגיעים אליהן.
לוקה דונצ'יץ'. הזדמנות פז לראות אותו בתל אביב (AFP)
ניקח את דווין בוקר כדוגמה. באחד המשחקים האחרונים של פיניקס שחקני היריבה קלעו מספר התקפות ברציפות על הראש של הגארד המוכשר, שלא טרח לבצע עבירה או לנסות להפריע להם. המשחק המרושל של השחקן בן ה-21 מתבטא גם ביחס האסיסטים-איבודים (אסיסט אחד לעומת ארבעה איבודים בממוצע למשחק) ובעוד פרמטרים שונים. אם שחקן מלא בכישרון כמו בוקר היה מגיע לארגון אחר, והיה משחק תחת מאמנים טובים יותר ולצד שחקנים תחרותיים הוא היה נראה אחרת. הליגה וחובבי הענף מפסידים לא מעט שחקנים טובים.
לפי כל ההערכות בעונה הבאה, או לכל המאוחר בעונה שלאחריה, יגיע ל-NBA לוקה דונצ'יץ', אחד הכישרונות הגדולים בתולדות הכדורסל האירופי, ואולי הגדול שבהם. יש לקוות בשבילו, וגם בשבילנו, שהקבוצה שתבחר בו תהיה מסוגלת לתת לו את המסגרת המתאימה כדי שיוכל להתפתח ולהראות את כישוריו מול הגדולים באמת.
דווין בוקר. מה היה קורה אם הוא היה בגולדן סטייט? (AFP)
4. בשנים האחרונות מנהלת הליגה שיפרה את חוויית הצפייה. המגרשים החדשים מושכים קהל וממוצע הצופים, של חלק גדול מהקבוצות, עלה בצורה משמעותית. יש דבר אחד שעדיין לא טופל, השופטים. לעיתים האנשים והמשרוקיות הורסים את כל ההנאה מהמשחק, והגורמים האחראים חייבים לטפל בסוגיה הזו בדחיפות.
חלק מהשופטים מתנהגים ביהירות ובזלזול כלפי המאמנים והשחקנים. קטעי וידאו של שופטים שבכלל לא מוכנים לשמוע את תלונות המאמנים מסתובבים למכביר ברשת. תנועות של זלזול כלפי השחקנים והתנהלות בעייתית. אז נכון שחלק מהמאמנים מגזימים בבכיינות שלהם כלפי השיפוט (במשחקים באירופה הם מתנהלים בצורה אחרת לגמרי), אבל אפשר לטפל בכך בצורה הרבה יותר יעילה.
בראד גרינברג ודודי רומנו. חלק מהשופטים יעשו טוב אם ישנו את דרכם (לירון מולדובן)
חלק מהשופטים גם חכמים על חלשים. שחקנים ישראלים צעירים ואלמונים עולים למגרש כשהם חדורי מוטיבציה להצדיק את ההזדמנות (הנדירה) שקיבלו מהמאמן וכמעט על כל נגיעה נשרקת לחובתם עבירה. לא פעם יצא לי לראות שחקנים צעירים חסרי אונים מול התופעה המתסכלת. אין הפירוש הוא שצריך להקל איתם ולא לשרוק כשצריך, אבל במקום בו שחקן ותיק ומוכר לא היה מקבל שריקה, גם לשחקן צעיר ואלמוני אפשר לתת להמשיך לשחק.
ביום שני האחרון צוות השיפוט שכלל את עמית בלק, גיא שמואלי ואלעד לייבוביץ' הרחיק את סק הנרי ממכבי אשדוד אחרי עימות עם גולן גוט (לאיתי שכטר מהכדורגל יש מה ללמוד בהלכות צלילה). אני לא יודע האם אכן היה צריך להרחיק אותו או לא, אבל סביר להניח שאם היה מדובר באחד השחקנים הזרים של מכבי תל אביב או הפועל ירושלים, השופטים היו מסתפקים בעונש קל יותר. יותר מדי פעמים שחקנים פחות מוכרים מקבלים יחס לא מספיק מכבד מאנשי צוות השיפוט.
שופטים יקרים, האוהדים באים לראות את השחקנים, ובחלק מהמקרים גם את המאמנים, ולא את אף אחד אחר. בדיוק כמו המזכירות ובעלי תפקידים אחרים באולם, תפקידכם לדאוג שהמשחק יעבור בצורה חלקה ושקטה. כן להגן על בריאות השחקנים וכן לשמור על החוקים, אבל לא לגנוב את ההצגה. שיהיה בהצלחה.
מה דעתך על הכתבה?