גביע ווינר: העבודה מול שחקן כמו גלן רייס ג'וניור יכולה להיות החלום הוורוד כמו גם הסיוט הגדול ביותר של מאמן כדורסל. פעם בעשור נוחת במחוזותינו שחקן בעל יכולות מדהימות (לפחות בפן ההתקפי) כמו רייס, שמסוגל לייצר נקודות כמעט בכל דרך אפשרית ויודע אפילו להפעיל היטב במידת הצורך את חבריו.
מצד שני מדובר כידוע גם במקרה ראש לא פשוט, שמסוגל לשוחח בסלולארי בזמן שמאמנו מעביר את התדריך האחרון לפני המשחק, לצרוח על חבריו ומאמניו בדקות בהן המוזה לא נחה עליו, או להשליך שלשות מטווחים בלתי אפשריים אפילו עבור אביו. אבל בשורה התחתונה, "משוגעים" כמו רייס, דונטה סמית, ארל וויליאמס ודומיהם הם שחקנים שמנצחים משחקים ומביאים תארים.
בדקות הסיום של הדרמה אמש, כשהוא על אדי הדלק האחרונים( לאחר שלא זכה לשנייה מנוחה לאורך כל 40 הדקות) הצליח כוכבה של הפועל חולון לשמור את קבוצתו בתמונה ואף קינח עם סל ניצחון לפנתיאון. נדיר למצוא שחקן שהוא גם עילוי מבחינה מקצועית וגם בעל אופי נוח (אנתוני פארקר יש רק אחד). רוב רובם של כוכבי העל הם טיפוסים לא פשוטים שמאמנים רבים מעדיפים לא להתעסק אתם מתוך דאגה למצבם הנפשי ולעתים אף הפיזי. דן שמיר בחר ללכת העונה עד הסוף עם גלן רייס, וגם בגמר אמש הטיל עליו את כל יהבו, לא ספסל אותו לשנייה וידע כי זכייתו או אי זכייתו בגביע שלישי כמאמן ראשי תלויה רק באיש אחד. אקצנטרי, קפריזי, לא צפוי, אבל שחקן פשוט ענק.
גלן רייס ג'וניור. לא צפוי, אבל פשוט שחקן ענק (עדי אבישי)
חולוניה אימפריה: גלן רייס, גדול ככל שיהיה, איננו הסיפור כולו. זכייתה השנייה בהיסטוריה של הפועל חולון בגביע המדינה רשומה גם על שמם של כמה גיבורי משנה חשובים. גיא פניני למשל, שהוכיח שוב כי מדובר באחד מגדולי הווינרים של הכדורסל הישראלי בעשורים האחרונים, טו הולוואי שסיפק נקודות חשובות בדקות בהן רייס נח על הפרקט וג'ו אלכסנדר שנהנה לצלוף קליעות ניתור חשובות על חשבונה של האקסית.
היא רשומה גם על שמו של דן שמיר, שהוכיח כי הוא מסוגל להוליך קבוצה לניצחון גם מבלי להתבסס על תרגילים מבריקים או טקטיקה מפתיעה, אלא דווקא על אינטליגנציה רגשית ברמה גבוהה. חולון כקבוצה הוכיחה אופי יוצא דופן ברבע הרביעי, כשהצליחה להישאר קרובה למכבי ת"א שלהטה באותן דקות, למרות שמרבית שחקניה נותרו ללא אוויר בריאותיהם. לא ברור כיצד, אבל פעם אחר פעם הצליחו הסגולים לייצר סלים גדולים, להשיג עצירות קריטיות ולהכין את הבמה לפיניש הבלתי נשכח.
הפועל חולון שניצחה בפעם השנייה העונה את מכבי ת"א בהיכל מנורה מבטחים (כאשר אמש היא עושה זאת עם שלושה זרים בלבד) היא נכון להיום המועמדת מספר אחת להשיג גם את התואר הגדול באמת. בזכות כוכבה הגדול, הצוות המסייע המנוסה והמוכשר שלו, מאמנה המצוין והאופי של כל מרכיביה, אופי של מועדון מנצח.
גיבור משנה, אבל מהאחראים על צביעת הגביע בסגול (עדי אבישי)
מניה בצניחה: בעוד שמרבית הימוריו של דן שמיר (שימוש ברוטציה קצרה, שמירה כפולה על תומאס בצבע וכאמור ההתבססות המוחלטת על רייס) התבררו כמוצלחים, הרי שאלו שלקח נבן ספאחיה השתלמו לו הרבה פחות. הבחירה בהרכב נמוך ללא פראחובסקי ובעיקר בולדן (שהיה יכול אולי להצר במעט את צעדיו של כוכב חולון) הוציאה את העוקץ מיתרונה הבולט של מכבי ת"א על יריבתה, ולמעשה גררה את ההתמודדות למקומות הנוחים יותר ליריבה.
באופן כללי נראו הצהובים, וממש לא בפעם הראשונה העונה, יותר כמגיבים ופחות כיוזמים מבחינה טקטית, כששום שפן מפתיע לא נשלף מול קבוצת ההתקפה הכל כך מוכשרת שממול. גם ההרכב ההגנתי ששיחק לאורך מרבית דקות הרבע האחרון, רגעים בהם מכבי הייתה יכולה וצריכה לפתוח פער על פני יריבתה התשושה התברר כלא יעיל, כמו גם חזרתם המאוחרת למשחק (כשתי דקות לסיום) של רול, תומאס וגקסון שהגיעו קרים לרגעי ההכרעה. באופן כללי ניתן לומר שבניגוד למניית טבע שעלתה השבוע, זו של נבן ספאחיה נמצאת כרגע בירידה תלולה.
המאמן הקרואטי שזכה (בצדק גמור) למחמאות רבות על ייצובה של הספינה השוקעת העונה, איבד השבוע את שלוותו ( עם הרחקה בחצי הגמר והתעסקות מוגזמת עם השופטים אמש), את המאץ' אפ מול דן שמיר ובעיקר את התואר החשוב הראשון העונה. אובדן של תואר נוסף בסיומה ו/או הכרטיס לרבע גמר היורוליג עלול לעלות לו במשרתו. ימים לא קלים צפויים לצהובים כעת, בפתחה של תקופה מלאת משחקים קשים ביורוליג. ספאחיה וצוותו יטעו אם ישייכו את ההפסד אמש לטעויות השיפוט ולא לבעיות המלוות את משחק קבוצתם כבר תקופה ארוכה.
ספאחיה. המניה הקרואטית בצניחה אחרי הימורים שכשלו (עדי אבישי)
ערב (כמעט) ענק: אתמול פורסמה בספורט1 רשימת הגמרים הגדולים ביותר של גביע המדינה בכל הזמנים. המשחק אמש ראוי בהחלט לתפוס מקום גבוה באותה רשימה, משום שהיה בו כמעט הכל – רמה גבוהה, משחק צמוד רווי דרמות ומהפכים, סיפורים אישיים מאחורי הקלעים, שני מחנות אוהדים אדירים וסל ניצחון אה-לה עדי גורדון ב- 96 או טולברט ב-2009. אז למה רק כמעט הכל? משום שדבר אחד הרס (לי לפחות) מעט את החגיגה. מדובר בעובדה שרק שחקן אחד שילבש בשבוע הבא את מדי נבחרת ישראל קלע נקודות בגמר הגביע הישראלי אמש. ומדובר בשחקן בן 34. יש עתיד?
מה דעתך על הכתבה?