ההצלחה עם העתודה, השינוי בגלבוע ודני אבדיה: בית הלחמי בראיון

אריאל בית הלחמי
אריאל בית הלחמי | עדי אבישי

הזכייה הכפולה באליפות אירופה, הקרדיט לחיים אוחיון ("הציל לי את הקריירה"), העבודה עם הכוכב הצעיר והפיטורים מהפועל תל אביב. המאמן פותח את הלב ומדבר על הכל

“גם בעוד 70 שנה, אף נבחרת ישראלית לא תשחזר את הזכייה של נבחרת העתודה באליפות אירופה”. כך אמר לפני שנתיים בגרמניה פיני גרשון, המנהל המקצועי של נבחרות ישראל, ומיד רץ לחבק את המאמן אריאל בית הלחמי לאחר ההישג ההיסטורי – זכייה ראשונה בתואר אירופי לנבחרת ישראלית אחרי ניצחון על קרואטיה בגמר אליפות אירופה עד גיל 20.

שנה בדיוק לאחר מכן, שוב עמד בית הלחמי בראש הפודיום עם שחקניו הצעירים, הפעם בהיכל ‘קבוצת שלמה’ בתל אביב, שם זכתה הנבחרת הצעירה באליפות בפעם השנייה ברציפות. הנבואה של גרשון לא התממשה, לשמחתו ולשמחתנו, אך דווקא אז הודיע בית הלחמי לאיגוד הכדורסל על סיום תפקידו בנבחרת העתודה – תפקיד שאותו מילא במקביל לאימון הפועל גלבוע/גליל, שגם אותה הוביל להצלחה.

האתגר הבא שנטל על עצמו המאמן הייתה הפועל תל אביב, אך לרוע מזלו הקדנציה שלו הסתיימה מוקדם מהצפוי ובחודש ינואר האחרון הודיע המועדון האדום על פיטוריו. “כשהגיעה ההצעה לבוא ולאמן את הפועל, לא היססתי”, משחזר בית הלחמי בראיון בלעדי לספורט1, “הגעתי לשם בלב שלם. לצערי, הדברים לא הסתדרו, וזה קורה. על הפועל תל אביב יש לי רק דברים טובים להגיד. אני מאחל להם הצלחה וכלל לא עוזב בתחושה רעה”.

“דברים לא הסתדרו”. בית הלחמי בהפועל תל אביב (עדי אבישי)

כמי שהיה עסוק 24/7 באימון, איך החיים עכשיו בצל הקורונה?

“כמו רוב האוכלוסייה, אני מנסה להעסיק את עצמי. זה לא קל, צריך להיות חזקים ולקוות שהסיפור הזה יחלוף כמה שיותר מהר. עשיתי ‘ריפרש’ על דברים שעשיתי בעבר, ואני גם רוצה ללמוד דברים חדשים. אני משתתף בהרבה השתלמויות מאמנים דרך האינטרנט, קורא הרבה חומר מקצועי ועושה קצת ספורט. בגדול אני ממושמע, נשאר בבית וממלא אחר ההוראות”.

הגעת לשיא עם נבחרת העתודה. לאן קיווית להגיע לאחר שתי זכיות רצופות באליפות אירופה?

“אכן מדובר בהיסטוריה. ההישג המשמעותי היה ששמנו את השחקן הישראלי בחזית. הצלחנו להבליט את הכישרון של הצעירים שלנו. מדובר בהישג שיהיה קשה לשחזר, משהו שילווה אותי לכל החיים”.

מה הסיבה שהחלטת לקחת פסק זמן מאימון נבחרות?

“רציתי לנוח. הייתה לי כוונה לחזור, אבל אתה יודע, מתכננים תוכניות ואלוהים למעלה מסתכל וצוחק. אחרי שנעבור את הקורונה, אני רוצה לחזור לאמן”.

יהיה ניתן לשחזר בעתיד את ההישג?

“עודד קטש עלה לגמר שנה לפני הזכייה הראשונה שלנו. כמה שנים קודם לכן אריק שיבק הגיע להישג דומה, וקודם לכן יורם חרוש. פיני אמר אחרי האליפות הראשונה שייקח 70 שנה לשחזר את ההישג”.

ואז רשמתם זכייה נוספת.

“עצם העובדה שהאליפות התקיימה כאן בארץ, לעיני האוהדים שלנו, הורידה מהלחץ. אני לא רוצה להשתמש בקלישאות, אבל זה בהחלט היה אירוע חריג. אני מאוד מקווה שמישהו יצליח לשחזר את ההישגים שעשינו, כי זה עושה טוב לכדורסל הישראלי. הייתי רוצה מאוד שההצלחה תימשך, כי זו תהיה תעודת כבוד להשקעה של המאמנים הישראלים”.

עם מדליית הזהב בקיץ האחרון. “אירוע חריג” (דני מרון)

עשית טעות שלא המשכת עוד שנה?

“הייתי מותש. קיץ לפני הזכייה הראשונה אימנתי את הנבחרת האולימפית, אחרי שלוש שנים של אימון בליגה. זה סחט אותי בעיקר מנטלית. לאמן אני יכול גם 13 חודשים בשנה. החלטתי לקחת מנוחה מקיץ אחד ועכשיו אני פנוי לחזור”.

דני אבדיה כיכב באליפות השנייה. הוא יצליח ב-NBA?

“אני לא מאלה שיגידו אם יצליח או לא. מבחינת כישרון, לא היה לכדורסל הישראלי דבר כזה. כל סקאוט שמגיע לכאן שואל אותי עליו. אני יכול להגיד לגבי דני שאם הוא לא ייבחר באחד מחמשת המקומות הראשונים בדראפט, אז האמריקאים לא רואים טוב. זו תהיה אחת מהטעויות הגדולות שהיו אי פעם בדראפט. ראיתי לא מעט שחקנים צעירים, גם בארצות הברית. מבחינת כישרון, יש שם אולי סנטר צעיר אחד שמגיע לרמות שלו. אגב, בארצות הברית מסתכלים על אבדיה כשחקן בעמדה מספר 4, וזו טעות. דני הוא גארד, את זה זיהיתי מזמן. שחקן בגודל שלו, עם האתלטיות שיש לו, חוכמת המשחק הנדירה והאופי המיוחד – זה מתכון להצלחה”.

אופי מיוחד?

“כיף להיות בסביבה שלו. הוא יודע מתי להיות רציני ומתי לצחוק. הוא מבין עניין. כל קבוצה תרצה אצלה אחד כמוהו. שילוב בין כריזמה וכישרון בלתי נגמר. אני חולה עליו”.

בכל זאת, יש הבדל בין הליגה הישראלית, ואפילו היורוליג, ל-NBA.

“לדעתי ב-NBA יהיה לו קל יותר לבוא לידי ביטוי. המשחק שם שונה, מותאם לדני. המגרשים שם גדולים יותר. מי שתיקח אותו תזכה ובגדול”.

יש לך לא מעט שעות אבדיה. מה תזכור ממנו?

“כשהיה בן 16 וחצי, פיני גרשון הצליח לסדר שישחק בנבחרת ישראל ולא בסרביה (אביו זופר מחזיק באזרחות סרבית). דני השתייך לנבחרת הנוער והחלטנו לזמן אותו לאימון של העתודה. הוא חשב שהוא יהיה השחקן ה-11/12 בנבחרת, אבל כבר באימון הראשון שלו אמרתי לו: ‘תיכנס’. דני אמר ‘אני לא מכיר אף תרגיל’. עניתי לו ‘תתחיל ונראה’. הוא נכנס וכולנו נשארנו פעורי פה. לא ידענו מאיפה זה בא לנו”.

דני לא לבד. נדמה שמזמן לא היה לנו דור צעיר כל כך מוכשר.

“ליובל זוסמן הייתה אליפות מטורפת בגרמניה. הוא קומבו-גארד, מוביל כדור, שחקן הגנה נהדר שיכול לשמור על כל שחקן יריב, כולל פורוורד/סנטר. לדעתי, עם קצת מזל גם הוא עוד יגיע ל-NBA, אם יבינו שם שמדובר בכישרון שרק משתבח עם הזמן”.

מה לגבי ים מדר?

“להבדיל מדני ויובל הבשלים, ים מגיע עם גוף פחות מוכן לרמות הגבוהות. מההיכרות שלי איתו, הוא יחזק אותו. ים מוכשר בטירוף. חתול עם כדור. הוא עדיין בתחילת הדרך ויש לו את היכולות להגיע לטופ”.

“אם לא ייבחר בין חמשת הראשונים, האמריקאים לא רואים טוב” (דני מרון)

בית הלחמי יודע שאת ההצלחות שלו הוא חייב לאדם אחד: חיים אוחיון, הבעלים של גלבוע/גליל. “חיים הציל לי את הקריירה”, הוא נזכר, “ברגע שנפגשנו, החיים שלי השתנו. חיים שינה את האופי שלי. אומרים שכשהגעתי לגלבוע עברתי שינוי לא רק כמאמן, אלא בעיקר כאדם. הקרדיט הוא לחיים. החזון שלו הוא לקדם שחקנים ישראלים וזרים. כל צעיר שרוצה להתפתח חייב להגיע לגלבוע, כי כל המעטפת שם מתאימה לרעיון הזה. מדובר במקום מיוחד. משפחה שהעניקה לי בית ואני רק יכול להיות אסיר תודה על התקופה שלי שם, שהחזירה לי את הכיף לאמן. הכדורסל שם הפתיע את כל הליגה. שיחקנו שונה, לא חששנו להיכשל ולבסוף הסבלנות השתלמה”.

יצא לך להגיע למגרשים מאז שעזבת את הפועל תל אביב?
“לא. זה לא הכי אתי להגיע למשחקים של קבוצות אחרות. מאמנים יכולים לראות אותי ביציע ולחשוב שבאתי לקחת להם את המקום. זה לא לויאלי וזה לא אני”.

איך אתה רואה את השתלטות המאמנים הזרים על הליגה?
“הכדורסל הוא גלובלי. אי אפשר לעצור מאמנים זרים מלאמן בארץ, אך לדעתי אם באים מאמנים זרים, הם צריכים להיות פיגורות. כדי שמאמן זר יגיע לכאן, הוא צריך להיות מישהו שעשה משהו, ולא בגלל שסוכן כזה או אחר חפץ ביקרו. אנחנו מדינה קטנה וצריך לסמוך על הכדורסלן הישראלי – אבל גם על המאמן. חמישה מאמנים זרים מ-12 נראה קצת צורם”.

ריאלי לדעתך לחדש את העונה שהופסקה?
“יש למדינה הנהגה שהחליטה להשאיר את תושביה בחיים. אי אפשר לזלזל בכך וצריך לקוות שהצעדים שעושים נכונים. מצד שני, ספורט ותרבות יכולים לשפר את מצב הרוח. לדעתי, ההצעה של אוחיון שעלתה במנהלת הליגה, לקיים טורניר במקום כמו אילת, כאשר השחקנים וכל המעטפת שמסביב יהיו מנותקים, הייתה יכולה להצליח. אם זה היה יוצא לפועל, גם עיר כמו אילת שסובלת ממגיפת הקורונה הייתה נשכרת. לדעתי הרעיון לא נבחן מספיק לעומק וחבל. אני מקווה שמישהו, לאו דווקא מישראל, ימצא את הדרך לחדש את המשחקים, למרות שמדובר באופרציה לא פשוטה”.

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי