רמי כהן: “נתקענו במצב שאני הכי שונא – בינוניות”

רמי כהן | ספורט1

עזיבת רפפורט ("מאמין שכדורסל זה דיקטטורה") ולימונד (״לא מתאים לתפקיד מקצועי״), מדר ("יותר מוכשר מאבדיה"), מכבי ת"א ("לא מאמינים לאיומים של עצמם"), תומר גינת והניסנובים. יו״ר הפועל ת"א מדבר על הכל

קבוצות: הפועל תל אביב

רק ביום שלישי האחרון נבחר רמי כהן לחזור לכהן כיו”ר עמותת הפועל תל אביב ולהיות שוב האיש החזק במועדון. זו תהיה העונה ה-14 שלו בעמותה, כאשר מלבד השנתיים הראשונות, לאורך כל התקופה הוא מכהן כיו”ר. רגע לאחר בחירתו, הוא התייצב לראיון מיוחד לספורט1 בו דיבר על הכל: הביקורות, הבינוניות שמייחסים לקבוצתו, השינוי במבנה הניהולי, ים מדר וכמובן היריבה המושבעת מכבי ת”א.

רמי, לא נמאס לך?

“האמת שלא. אני פה בהתנדבות ואם לא היה לי טוב, הייתי הולך. הרבה פעמים שאלו אותי מה אני צריך את זה, אבל זה לא משנה לי. אם בתפיסה שלך אתה לא אחד שחסין מפני ביקורות, אתה לא יכול להיות במקום כזה דקה. הביקורות הן לגיטימיות. במציאות של היום כל אחד שופך את הרוע שלו דרך הפייסבוק וזה לא משנה אם זה בפוליטיקה, בתרבות וכו’. המשפחה שלי נולדה לזה, הבן הקטן שלי נולד כשהתחלתי. הוא לא מכיר משהו אחר. אירית, אשתי, הכירה אותי עם שיגעון של הפועל. הילדים היום יותר גרועים ממני”.

איזה ציון אתה נותן לתקופה הזאת?

“אם הייתי צריך לתת לעצמי ציון כללי, זה באזור 7. אני מרוצה מהמקום שאנחנו נמצאים, שאנחנו עושים את הראיון הזה באולם של הפועל. אנשים לא האמינו לפני ארבע עשרה שנים שנהיה בליגה הלאומית אפילו, בטח לא שנתקע יתד בליגת העל. את כל הדברים הללו עברנו ועמדנו בהם”.

ממה אתה לא מרוצה?

“אני חושב שיכולנו להיות במקום עוד יותר טוב בליגת העל. באיזשהו שלב קצת איבדנו את הדרך והתחלנו למהר. רצינו להצליח יותר מדי מהר. צריך לזכור שהיינו עם תקציב של חמישה מיליון שקלים בעונה הראשונה בליגת העל, לא היה לנו אולם. אנחנו הרי לא מסתמכים על כסף עירוני ואין לנו איזה אורי אלון שייתן 20 מיליון שקלים בשנה. היינו צריכים להיות היום במקום יותר טוב. זה לא מספיק לדעתי. מצד שני, את התיאוריות למה קבוצות קטנות יותר כמו נס ציונה וגלבוע מצליחות, אני שומע הרבה. אנחנו, אוהדי הפועל תמיד משווים את עצמנו למי שהצליח. אותה נס ציונה ירדה לפני שנתיים ליגה ואם אני הייתי יורד ליגה, הגופה שלי הייתה תלויה פה באולם ליד הגופייה של אורי שלף ז”ל. אותה גלבוע גם ירדה ליגה וכמוה הרצליה. הן פעם הצליחו ופעם נפלו. אנחנו נתקענו במצב שבחיים שלי אני הכי שונא – בינוניות. מעולם לא ירדנו, אבל גם לא היינו קרובים למעלה. אנחנו עושים את הפלייאוף כל שנה ממקומות 7-8, עפים בסיבוב הראשון. עדיף בינוני מרע, אבל אנחנו מעדיפים טוב מבינוני”.

“נתקענו במצב שאני הכי שונא – בינוניות” | דני מרון

איך שוברים את תקרת הזכוכית הזאת?

“עשינו כמה שינויים גם בשיטת הניהול. לחזור למה שהיינו פעם בליגות הנמוכות – לבנות את הדברים יותר לאט. בחמש השנים האחרונות נכשלנו מקצועית, תדמיתית וכלכלית. עכשיו החלטנו שאנחנו רוצים לתת לאנשי מקצוע לעשות את העבודה. הבאנו את עידן פלדה כמנהל מקצועי. אין לו ניסיון? דיוויד בלאט, לפני שלקח אליפויות במכבי, היה רחוק הפסד אחד מללכת הביתה. מתחילים מאיפשהו ויש גם מזל בדרך. עידן מכיר את המערכת, הוא בא מבפנים והוא איש כדורסל. ההחלטה ללכת עם תפקיד המנהל המקצועי היא החשובה”.

כשכהן מדבר על שינוי במבנה הניהולי, הוא מתכוון בעיקר לתהליך אסטרטגי שבמסגרתו הוחלט כי נציג הבעלים ידידיה רפפורט לא ייקח בחלק בניהול השוטף, מה שגרם לאחרון לעזוב בטונים מעט צורמים.

כעת, כהן שופך אור על העזיבה שהשפיעה לא מעט על המועדון: “זה לא הסתיים בצורה רעה. שנינו ידענו שיהיו יומיים של הוצאת כעס מהבטן מצידו. זה בסדר שהוא כועס. מחפשים משהו שאין. הוויכוח היה על דרך הניהול. ידידיה אומר את זה בעצמו גם היום, שהוא מאמין שכדורסל זה דיקטטורה. שהוא לא מאמין בהנהלה ודירקטוריון. הוא מאמין שמי ששם את הכסף, מחליט גם איפה קונים את השרוכים. אנחנו פחות הסכמנו, כי עובדתית, זה לא עבד בחמש השנים האחרונות. תוסיף לזה את העובדה שהוא אחד מכמה ולא שלט ב-100% במועדון. הוא לא מסתיר את זה שהוא רצה לקבוע יותר ואנחנו החלטנו שאנחנו רוצים שינוי. הוצע לו להישאר כחלק מההנהלה המורחבת אבל זה לא התאים לו. השינוי בא ממני, אבל ההחלטה הייתה שלו. הכעסים? אנחנו עדיין בקשר ורק לפני כמה ימים דיברנו. זה לא אותו קשר של פעם, של לדבר פעמיים ביום, אלא אחת לשבועיים. אבל אין פה ברוגז”.

מה המטרות השנה?

“המטרה היא כל שנה לעשות פיינל פור. למדתי, כמה שזה קלישאתי, לא לקבוע מטרות על סמך מיקומים. המטרה היא שנשחק כדורסל כפי ששיחקנו בסוף העונה שעברה. סיימנו במקום השמיני, אבל שיחקנו כדורסל עם תשוקה, כדורסל של הפועל וכמעט עברנו את סדרת רבע הגמר. המטרה היא לשחק כדורסל שיתאים ל-DNA של הפועל וירצה אותנו ואת הקהל”.

רמי כהן
‘אם לתת לעצמי ציון – זה באזור 7″ | אודי ציטיאט

היו לא מעט ביקורות שאתם לא יודעים להיפרד משחקנים. רביב לימונד שהיה פה סמל, רפי מנקו.

“דברים שקורים במקומות אחרים ולא זוכים להתייחסות, בהפועל נראים כמו משבר עולמי. בוא נשים את הדברים בפרופורציות. עברו פה 200 שחקנים ותמיד תמצאו את השניים שנפרדנו מהם לא יפה. תומר גינת, יהונתן שולדבראנד, מתן נאור, עשרות שחקנים שנפרדו ואנחנו בקשר טוב איתם והם מודים שהם לא קיבלו יחס כזה באף מקום. עדיין יש את השניים האלה. רפי מנקו? טעות שלנו. נסחפנו למקום שאנחנו לא צריכים. זה לא עניין של התנצלות. לעשות את המהלך הזה באמצע העונה היה לא נכון וגם עשה לא טוב לקבוצה, גם בגלל הקצר עם דני פרנקו”.

אז מה קרה עם רביב? ציפו שיפרוש ויקבל תפקיד מקצועי.

“אז בוא, זה בלוף מקצועי. לרביב לימונד לא מתאים למלא תפקיד של מנהל מקצועי בכדורסל הישראלי. הוא לא איש של יותר מדי מלל, הוא לא איש מתודי. בסופו של דבר, כל שנתיים שני שחקנים גומרים לשחק פה. כמה אנשי מקצוע צריכים בהפועל? 200? זה קשה גם להנהלות וגם לשחקנים להיפרד. השחקן לא רואה את זמנו. ממתן נאור לא נפרדנו יפה? רביב שיחק פה שש שנים. הוא יכול לספר כמה שהוא רוצה כמה היה לו רע, אבל מי שרע לו, לא נשאר לשחק במקום מסוים שש שנים. לפנינו, בשום קבוצה לדעתי הוא לא נשאר אפילו שנתיים. הכל היה טוב, אבל זה הגיע לשלב שהחלטנו שמקצועית זה כבר לא טוב. היה לנו את ים וזה כמו שיניים, שן חדשה שצומחת. בנוסף, מקצועית וחברתית זה עבד פחות טוב. אין לי שמץ של חרטה. לא לכלכנו עליו, קראנו לו בתחילת הקיץ ואמרנו לו שהוא לא בתוכניות. לפי מה שאתה אומר, אף קבוצה לא יכולה להיפרד משחקן לעולם. אתה לא יכול להשאיר את כולם עד גיל 40. אם הגענו למסקנה שרביב פחות טוב לנו בתוכניות המקצועיות והוא שחקן יקר, אז הדבר הכי נכון הוא להיפרד. הוא לקח את זה למקום של זרקו אותי. אמרנו לו שאם הוא יחליט להישאר הוא יכול, אבל יהיה שחקן 7-8. רביב לא שחקן שבא לשחק שבע דקות. עשינו את זה הכי יפה והכי מכובד. היה לנו שחקן אחד בשנה שעברה שלא נציין את שמו, שאמר לנו שהוא רוצה להישאר ולהילחם וקיבלנו את זה. לא ביטלנו לרביב את החוזה, לא הפסקנו תשלום. קיבלנו החלטה שאם לא היינו יודעים לקחת אותה, כנראה שלא היינו צריכים להיות פה”.

בחזרה להווה: תומר גינת, אולי הגבוה הישראלי הטוב בליגה, עזב לאחר סאגה מתוקשרת בה נקשר שמו עם מכבי תל אביב.

“אחד הדברים שניסיתי לשנות פה הוא לא להיות עסוק כל היום במכבי. אני יכול להגיד לך שמכבי מתעסקים בנו יותר משאנחנו מתעסקים בהם. אני לא אבדוק את החיים שלי או ההצלחה של הפועל, על פי זה ששחקנים שהיו פה ילכו למכבי עוד שנה או לא ילכו. אנחנו לא רוצים שזה יקרה, אבל זה לא מה שמניע אותי. תומר הוא גבר שבגברים ועברתי לא מעט שחקנים. הכול היה איתו נקי וברור מההתחלה – מהיום הראשון הוא אמר לי שתוך שלוש או ארבע שנים הוא רוצה ללכת לקבוצת דרג שני באירופה ולראות איך הוא מצליח שם. הייתה פנייה ממכבי, יותר נכון לסוכן שלו. הוא לא רצה וכשהוא אמר לי שזה לא רלוונטי, האמנתי לו. כל מילה שהוא אמר לי בשנים האחרונות הייתה אמת. אם הוא ישחק שם בעתיד? זו שאלה שצריך לשאול אותו. אם אתה שואל אותי, אני חושב שלא. הוא בן בית פה וביום מן הימים הוא יחזור לפה”.

תומר גינת, רביב לימונד, רמי כהן
מאחד נפרדו יפה, מהשני פחות | אודי ציטיאט

לאן ים מדר יכול להגיע?

“מה שמדהים אצל ים, הוא שבגיל 15 היה לו את אותו החלום והוא אמר שהוא רוצה ללכת ל-NBA. הוא היה קטן ורזה ומוכשר ברמות. הוא עשה דברים בנערים שלא ראיתי אנשים עושים. מצד שני, לא רצו לקחת אותו לנבחרות. היה לו תאריך לידה בעייתי וגוף קטן. מבחינת כישרון, הוא יותר מכולם ויותר מדני אבדיה לדעתי. אין לו את הגוף הזה, אבל הוא מפצה על זה בהמון כישרון ועבודה. הילד עובד 10 או 12 שעות ביום על כדורסל. כשהוא לא פה באימון הוא נמצא באימון קליעות. תיתן לים 30 שעות ביום, שמונה שעות הוא יישן ו-22 שעות הוא יעסוק בכדורסל. הוא יגיע ל-NBA. אמנם יש לו מינוס בגוף מול האמריקאים, אבל יש לו בראש מה שאין לאף אחד. דיבורים על הקבוצות היווניות? היו, אבל לא איתנו. צלצלו אליי פעם מיוון ואמרו לי שפנאתינייקוס ואולימפיאקוס ייפנו. בפועל אף אחד לא דיבר איתנו, וגם מי שהיה מדבר איתנו היה שומע מאיתנו את התשובה לא. ה-NBA זה חלום שאני מבין אותו, אבל אם לא לשחק שם, זה להיות בהפועל. איך משאירים אותו? החתמנו אותו על חוזה ארוך טווח ויש לו עוד שנתיים בחוזה. מדובר בילד חכם עם מעטפת של משפחה חכמה והם יודעים שאולי הוא יכול היה לשחק באולימפיאקוס ביותר כסף, אבל הוא היה מקבל בין 13-17 דקות וזה יעצור את ההתקדמות שלו. לעומת זאת, פה יש לו את מה שהוא צריך: מועדון שמשחק באירופה, מועדון תחרותי, שיש לו בו מקום כשחקן מוביל”.

אחת הבעיות הגדולות בספורט הישראלי, בתקופה הנוכחית, היא מגיפת הקורונה. כהן היה מהתומכים הבולטים של החזרת הליגה לאחר פרוץ המשבר וסיום הגל הראשון. כעת הוא מספר על כך ומתייחס לקושי להחזיק קבוצת אוהדים שנתמכת לא מעט על ידי מנויים. “כמו שהמסעדן רוצה לפתוח את המסעדה וכמו שבעל בית המלון רוצה לפתוח את המקום לאורחים, אז גם קבוצות הכדורסל צריכות לרצות לשחק כדורסל”.

מכבי איימו שהם לא יחזרו לשחק בליגת העל בעונת הקורונה בגלל לו”ז היורוליג שתוכנן.

“לא מעניין אותי מכבי, באמת שלא. זה חלק מההתבגרות שלנו. עוד יותר לא מעניין אותי האיומים שלהם, כי אין לי ספק שהם כבר לא מאמינים לעצמם. אחת לחודש הם מוציאים איזשהו איום והם אף פעם לא מתכוונים אליו, אז למה שאני אתייחס למשהו שהם לא מאמינים בו. עזיבת הליגה? מכבי לא ילכו לשום מקום. אתה רוצה ללמוד איך מאיימים? לך ליוון ותראה את אולימפיאקוס”.

“מבחינת כישרון, הוא יותר מדני אבדיה” | אודי ציטיאט

כמה הקורונה פגעה בכם?

“מאוד. מבחינת הסגל, יש לנו מזל עם הסיפור של ים שהוא ישראלי בכיר, אבל בשכר חייל. בזרים הקטנו את התקציב כי גם המחירים שלהם ירדו. השפעת הקורונה היא בהכנסות ולא בהוצאות. זה מתחיל במחלקת הנוער: לא עבדנו שלושה חודשים בשנה שעברה וצריך להחזיר להורים כסף. יש גם אובדן של הכנסות מכרטיסים. ספונסרים עצרו תשלומים: אף אחד לא היה משלם באפריל כשאין כדורסל. גם אלו שנשארו, משקיעים פחות. יש פה מדבקה מולך של חברת פספורט, שזה עסק לביטוח נסיעות לחו”ל. זה עסק שהמחזור שלו ירד מ-100 ל-0. אז מן הסתם שהמדבקה לא תהיה פה העונה כי הספונסר עוזב. אחד הקשיים הוא קושי תזרימי. יכולים לדבר על רשת ביטחון מהיום עד מחר, אבל הבעיה היא כאן ועכשיו. סוף סוף פורסם בשבוע שעבר על מתווה שיש לנו ארבעה עשר ימים להעיר עליו הערות. אז בסוף ספטמבר תהיה איזושהי וועדה ומתי נראה מזה כסף? אלוהים יודע. אנחנו רגילים להתחיל למכור מנויים ביוני ורגילים בחודשיים הראשונים למכור בשני מיליון שקלים, שזה כמו אוויר לנשימה מבחינתנו. כרגע אנחנו מסתדרים בלי הכנסות”.

לא חשבת לצרף משקיע מאבו דאבי?

“קבוצות ספורט, בטח בארץ, חיות במציאות שהן כל הזמן צריכות לחפש כסף. גם אנחנו ברגע שהתפרסם דבר השלום המפואר עם האמירויות, אחד הדברים הראשונים שעשינו הוא לחפש קשרים שם ולפנות לחברות משם, בינתיים ללא הצלחה”.

אתה רואה את הקהל חוזר למגרשים?

“אני מאמין שבמהלך השנה הוא יחזור. אמנם במתווים מסוימים, אבל הוא יחזור באירופה ואז כאן. הבנו שהקורונה הזו באה בגלים ושיעבור הגל הנוכחי יחזור הקהל. זה חזר בצרפת, מדינה של 10,000 נדבקים ביום, ששם מושיבים צופה אחד על כל שלושה כיסאות. נוח מדי לפגוע בספורט, כי זה לא קיומי. גם התרבות לא קיומית, אבל שם לוחצים הרבה יותר ופוליטית הם הצליחו לשכנע את הממשלה”.

יש שיגידו שהקורונה והיעדר הקהל מנעו מכם עימותים עם האוהדים ואת כל נושא קריאות השואה.

“תחזיר לי את הקהל היום. עברנו שנה שקטה ואנחנו במקום הרביעי בטבלת הקנסות אחרי מכבי, ירושלים וחולון עם 25,000 שקלים. בנהריה אין מה לקנוס, אלא אם כן אתה קונס קבוצות שהן מרוחקות מעל 100 ק”מ מתל אביב. יש שינוי גדול בקהל. ספורט בלי קהל זה מצחיק, הפועל בלי קהל זה עצוב”.

אוהדי הפועל תל אביב
“הפועל בלי קהל זה עצוב” | עדי אבישי

לסיום, אקח אותך לכדורגל. אוהדי הפועל מוחים נגד האחים ניסנוב. ניסית בעבר לגייס משקיעים. מה דעתך?

“הייתי ארבעה חודשים בתקופת אמיר כבירי וניסיתי לעזור, אבל הכל היה מסובך מדי וכמעט חסר סיכוי. אני בקשר חברי עם בועז תושב ופה ושם ניסינו ליצור שת”פ של מכירת כרטיסים ומנויים משותפים. אני לא מעורב, אלא רק קונה את המנוי שלי ובא לכל משחק בבית ובחוץ. הפגנות הקהל? בוודאי שהוא לא מפגין סתם. אנחנו רוצים לראות את הפועל ת”א קבוצה חזקה. זה מתחלק לשניים מבחינתי – אין כסף? זה בסדר. אם למישהו אין כסף אז הוא צריך לחיות עם מה שיש, כי לחיות עם מה שאין זו חוכמה קטנה. מצד שני, תחפש למי יש כסף כי כולנו רוצים את טובת הפועל. תחפש מי יכול להביא יותר ותן לו את זה. אם המצב הוא שהם לא רוצים למכור, אז יש בעיה, אז זוז הצידה. זה סלע הוויכוח. אני לא יודע מה קורה בכדורגל, אני יודע שקשה מאוד להביא אנשים לספורט. כל מי שבא אליי ואומר לי שלא יכול להיות שלהפועל הגדולה אין אוהדים שיביאו כסף או שירכשו אותה, אני עונה לו: “יש לך 25% מכל שקל שאתה מביא?”. אף אחד עוד לא בא אליי עם צ’ק. זה נחמד להגיד, אבל צריך להביא את האנשים. אם אין כסף זו לא בושה, אבל צריך לדאוג ששני דברים קורים. הראשון הוא לחפש את מי שכן יש לו כסף. השני הוא לשמור על התנהגות אנושית מול השחקנים, האוהדים וכל הגורמים”.

זה מקרי שהקהל לא מסתדר עם רוב הבעלים?

ברור שלקהל לפעמים יש חלק. קח לדוגמא את סמי סגול, קשה להגיד שהוא לא היה בן אדם טוב ושלא היה לו כסף. אני חושב שגם אנחנו צריכים ללמוד להבין את המציאות שאנחנו חיים בה. מציאות שבה אין תור של אנשים שרוצים לרכוש את הפועל ת”א. כשאנחנו מוצאים בן אדם טוב צריך להיאחז בו, גם אם הוא לא תמיד יעשה את מה שכולם רוצים. בן אדם בא ושם את הכסף וזכותו גם לעשות מה שהוא רוצה. בגלל זה לדעתי, ההתנהגות לסמי סגול הייתה טעות. כל היתר? כנראה אנשים שלא צריכים להחזיק את הפועל. לפניו ואחריו? אלו אנשים שאין להם את מה שצריך בשביל להיות בעלי הפועל. הניסנובים הצילו את הקבוצה אבל צריך לחפש להפועל בעלים שיביאו אותה למקומות הכי גבוהים שאפשר. אם אין? בינתיים צריך להחזיק את זה. גם כשאתה בעלים של הפועל או של כל קבוצת ספורט, אתה שותף של הקהל”.

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי