תפורה למידותיו: הבונדסליגה מחכה שדאבור יכבוש אותה

מואנס דאבור
מואנס דאבור | picture alliance / Contributor

המפגש בקיץ שרמז לבאות, הכריזמה שכבשה את התקשורת וההשוואה לפירמינו. לקראת הבכורה בהופנהיים, ענבל מנור מסמן את החלוץ כמי שעשוי לפתוח לישראלים את הדלת לליגה הגרמנית

מואנס דאבור כבר ביקר העונה בהופנהיים. זה קרה בתחילת אוגוסט, כשסביליה השלימה את ההכנות לעונה במחנה אימון בגרמניה. יום אחרי יום קיימו האנדלוסים משחקי אימון מול הקבוצה הבכירה של הופנהיים ומול קבוצת המילואים, כשהאחרון היה סגור לתקשורת. שם, אפשר אולי היה לקבל רמז ראשון לקראת העתיד. דאבור לא שותף במשחק בין הסגלים הבכירים (1:2 לסביליה) וכבש מול המילואים (0:4). ביציע, בשני המפגשים, ישב המאמן הלאומי אנדי הרצוג שבכלל בא לעקוב אחרי עילאי אלמקייס.

“ידעתי שאלמקייס יקבל הזדמנות עם הקבוצה הראשונה של הופנהיים ונסעתי לראות אותו”, נזכר הרצוג שקיבל הזמנה גם למשחק הסגור ושמח לצפות בחלוץ שלו. “לדאבור היה משחק טוב מאוד. כולם בהופנהיים מכירים אותו ואת האיכויות שלו”. חמישה חודשים וחצי אחרי, דאבור שב להופנהיים. צירוף מקרים? לא לגמרי. למעשה, הופנהיים הייתה בתמונה עוד לפני שהעסקה עם סביליה נחתמה בינואר אשתקד, כמו שהסביר השבוע המנהל הספורטיבי אלכסנדר רוזן: “לפני שנה, כשהוא יצא לשוק, לא היה לנו סיכוי. היו בעקבותיו כוחות גדולים מדי. המשכנו לעקוב והנסיבות השתנו”. ועוד איך השתנו.

דאבור היה האטרקציה התקשורתית באימונים השבוע. העיתונאים שהגיעו לצפות ברכש, נשבו די מהר בכריזמה שלו. ראו אותו מכוון, דוחף ומעודד כשצריך. גם צוחק המון. “הייתי בכמה אימונים ונראה שהוא התחבר די מהר חברתית וגם מבחינת כדורגל”, סיפר הכתב המקומי פלוריאן הובר. “יש לו חברים כמו אלמקייס, דיאדי סאמסקו וסטיבן צובר. הוא גם הבקיע שערים. תבין, לאוהדים יש המון ציפיות ממנו, גם אם רובם לא באמת מכירים אותו”.

לאוהדים יש המון ציפיות. מואנס דאבור (Gettyimages)

החיוכים מובנים. דאבור היה חייב לצאת מסביליה ולהגיע למקום שבאמת רצה אותו. הציפיות ממנו אולי גבוהות, אבל אין סביבו סימני שאלה. למרות מיעוט הדקות, הוא בא ממקום גבוה. ממעמד של מי שהיה כוכב באוסטריה נהנה מהנחת היסוד שסביליה הייתה צירוף נסיבות אומלל. כולם מסכימים שהגיע לו יותר. לפיכך, השם שלו היה חם. המנהל הספורטיבי רוזן הוא זה שהדגיש בפני התקשורת ש“יותר מ-20 קבוצות התעניינו בו”.

“הופנהיים זו לא סביליה ולא באיירן מינכן. אם הם שילמו עליו 12 מיליון יורו – יש להם תוכניות גדולות לגביו”, המשיך הרצוג. “לסביליה זה לא סכום גדול, להופנהיים כן וזה מראה כמה הם מאמינים בו. ברור שמצפים ממנו לתמורה כבר מההתחלה. זה מעבר טוב בשבילו ואין לי ספק שהוא יתאקלם מיידית”.

בסביליה שמע דאבור לא מעט שהליגה הספרדית היא לא הליגה האוסטרית. “אי אפשר להשוות גם את הבונדסליגה הגרמנית לאוסטרית”, טוען הרצוג. “הליגה בגרמניה הרבה יותר טובה ויש בה קבוצות הרבה יותר טובות, אבל לדאבור זה לא ביג דיל. הוא רגיל לרמות האלה מהליגה האירופית. הבעיה היחידה שלו בסביליה הייתה שהמנהל הספורטיבי והמאמן שהביאו אותו עזבו והחדשים פשוט לא סמכו עליו”.

דאבור זכה השבוע לכמה השוואות מחמיאות, למשל לשחקן שלבש את המספר 10 בהופנהיים בעבר – אחד רוברטו פירמינו. באתר הרשמי של הבונדסליגה הצביעו על דמיון בסגנון המשחק. בנגיעה בכדור. “דאבור מבשל בערך בכמות שהוא כובש. היחס של פירמינו ב-153 הופעות במדי הופנהיים היה טוב יותר, אבל הדמיון לא נעצר שם… הכישרון הלא מוערך מספיק שלו יכול לשחק לטובתו בבונדסליגה”.

הדמיון לא נעצר שם. רוברטו פירמינו בימיו בהופנהיים (Gettyimages)

לעיתונאי הובר הסיטואציה של דאבור מזכירה יותר את זו של אנדריי קרמאריץ’. בינואר 2016, הקרואטי הגיע מלסטר אחרי ששיחק 22 דקות בחצי עונה. בארבע שנים הפך קרמאריץ’ למלך שערי הופנהיים בבונדסליגה בכל הזמנים עם 50 שערים. “אני לא חושב שההשוואות מוגזמות, לפחות לא מבחינת איך שהופנהיים רואה את העסקה. פירמינו בא בגיל צעיר, דאבור בן 27, אבל אם הוא יביא את היכולות משווייץ ומאוסטריה, הוא יהיה שחקן חשוב בהופנהיים”.

גם ריינהולד יאבו, ששיחק עם דאבור בזלצבורג וכיום משחק בבילפלד מהליגה השנייה, משוכנע שהחיבור יהיה מוצלח: “הוא שחקן מוכשר וחכם. טכני וגם בשטחים קטנים מצליח לייצר לעצמו. חסר לו קצת פיזיות וכוח, אבל הוא מחפה על זה ביכולת למצוא את השטחים כדי להפוך למסוכן מול השער. אני סומך עליו כי אני מכיר אותו, ראיתי אותו בשיאו ואני יודע מה הוא יכול לעשות. הוא עבר תקופה קשה והיו לו עליות וירידות, אבל הוא בהחלט מסוגל לשחק בבונדסליגה”.

הרצוג מסכם: “הכי חשוב שתהיה לו מערכת יחסים טובה עם החברים, שיידע כמה שיותר מהר לאן לזוז ושיבינו אותו ואת האיכויות שהוא מביא. אין לי ספק שיש לו את היכולת והאיכות להצליח”. המאמן הלאומי לא הסתיר השבוע את שביעות רצונו מהמהלך: “כן, זה טוב למואנס וגם לנו. כשהוא היה בזלצבורג, הוא היה בקצב של משחק. גם בסביליה כשהוא לא שיחק היה לו משחקים טובים בנבחרת כמו למשל מול פולין בבית. הוא שחקן מפתח ואני שמח ומצפה ממנו להצליח. אני מאמין שהוא יהיה שחקן הרכב, יכבוש שערים ויהיה משמעותי עבורנו בסקוטלנד”.


מרוצה מהמעבר. אנדי הרצוג (אודי ציטיאט)

אז ציפיות יש וגם מטרות. הופנהיים עברה קיץ לא פשוט וזה השפיע עליה גם בפתיחת העונה. העזיבה של נגלסמן והפרידה משחקנים בכירים כמו ז’ואלינטון, דמירבאי, אמירי ושולץ הייתה קצת “טו מאצ'”. סחרוידר ההולנדי, ששימש כעוזר תחת שני מאמנים בהופנהיים והמשיך לתפקיד זהה באייאקס, פתח עם ניצחון אחד משישה משחקים. ה-1:2 המדהים באליאנץ ארנה על באיירן מינכן היה הראשון מבין חמישה ניצחונות רצופים. ואז הגיעו ארבעה משחקים ללא ניצחון כולל חמישייה בבית ממיינץ ורביעייה מאאוגסבורג. ושוב שני ניצחונות רצופים – כולל על דורטמונד.

רכבת ההרים הזו הסתיימה עם מקום שביעי בתום הסיבוב הראשון. המטרה, כמו שלמד לדקלם גם דאבור עצמו, היא הכרטיס לאירופה. “רציתי לשחק בליגה בכירה ובקבוצה בכירה, שגם מתאימה לסגנון הכדורגל שלי”, אמר השבוע במפגש עם התקשורת. הבכורה צפויה להיות כבר בשבת (החל מ-16:20, ספוורט4) מול פרנקפורט. האם הוא יפתח? סחורידר רמז שלא מכיוון “שמוקדם מדי עבורו לשחק 90 דקות”. החלוץ עצמו הודה שהאימונים היו קשים והרגישו לו ארוכים. “הוא נראה מותש בסיום האימון”, נכתב באחד האתרים.

למרות זאת, על פי הערכות שונות, ייתכן שיקבל 60-70 דקות כשהבחירה תהיה בינו לבין יורחן לוקאדיה המושאל מברייטון. כך או כך, הימים הראשונים של דאבור בגרמניה עמדו בסימן סוג של אופוריה. אולי זאת רק התלהבות של התחלה וברור שהחיבור ייבחן על פי שערים ותוצאות, אבל על פניו נראה שדאבור הגיע למקום שתפור למידותיו. הופנהיים היא לא סביליה, אבל מדובר במועדון מצוין בלי לחץ עצום שיודע לפרגן לשחקנים ולתת להם להתקדם. מבחינת הופנהיים, דאבור הוא מוצר טוב. גם אם מדובר בתקרת זכוכית מבחינתו, קופצים עם כסף יהיו עליו גם בעתיד.

דאבור הוא הישראלי התשיעי בהיסטוריה של הבונדסליגה (עשירי אם לוקחים בחשבון את אלמקייס). שמוליק רוזנטל, דוד פיזנטי, רוברטו קולאוטי, גל אלברמן, איתי שכטר, גילי ורמוט, טאלב טוואטחה ואלמוג כהן היו שם לפניו. הקפטן הנוכחי של מכבי נתניה שרד את התקופה הארוכה ביותר, אבל קשה להגיד שמישהו מהם ממש פתח את הדלת. לכדורגל הישראלי היו נציגים שהצליחו באנגליה, בספרד, בבלגיה, באוסטריה, בטורקיה ועכשיו הבונדסליגה מחכה שדאבור יכבוש אותה.


על פניו נראה שדאבור הגיע למקום שתפור למידותיו (Gettyimages)

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי