מכבי יש רק בתל אביב: מכבי חיפה הולכת לאיבוד

מרוב נסיונות לחקות את הצהובים מתל אביב, יוצא שלירוקים אין דרך ושיטה משלהם, כך ששחר חייב לבנות מחדש, אבל באמת. רון עמיקם עונה לאוהדים המתלוננים מהכרמל

 בשבועות האחרונים, בגלוי ובצנעה, אני מקבל הודעות מאוהדי מכבי חיפה בנוסח הבא: “איך יכול להיות שכתב מכובד כמוך ממשיך לעשות את העוול ולכנות את מכבי ת”א בשם מכבי? רוצים עיתונות אובייקטיבית!”. לא זו בלבד שהבקשה/דרישה עומדת בניגוד להרגלי הכתיבה שלי מאז אחזתי לראשונה בעיפרון בגיל ארבע – יש כאן גם בקשה שיכולתי לקבל מאוהדי מכבי פ”ת, מאוהדי בית”ר ת”א וגם מאוהדי הפועל ב”ש או הפועל ירושלים. 

בסופו של יום, אתם – אוהדי מכבי חיפה – עוד לא קניתם את הזכות לא רק להיות “מכבי” גם אצלנו במרכז, אלא להיות מה שמכבי ת”א מייצגת. מה גם שזה יחייב אותי לקרוא להפועל חיפה “הפועל”, וזו כבר גזירה שהציבור לא יוכל לעמוד בה. מכבי חיפה היא מועדון גדול בכדורגל הישראלי מאז 1984, אבל היא לא מכבי. לא אצלי. ואני בכלל אוהד יפו. מכבי יפו.

מכבי חיפה היא לא מכבי, ולא רק בגלל התבוסה ביום ראשון. אם וידאר קיארטנסון היה מכונת שערים כמו שחשבנו שהוא רק לפני חודש, זה היה נגמר בשישייה נוספת, כמו בסוף העונה שעברה. הפער הוא בלתי נתפס, והיו למכבי ת”א עונות טובות יותר בשנים האחרונות. חיפה היא עוד קבוצה בפלייאוף העליון שרצתה להגיע לשם כדי להשאיר בחיים את הסיכוי להגיע לאירופה, ונכון לעכשיו מתמודדת מול בני סכנין נגד הכבוד המפוקפק בלסיים את העונה במקום האחרון בפלייאוף.

לא מדובר בשנה אחת, מדובר כבר בשש עונות רצופות שמכבי חיפה לא רלוונטית. למכבי ת”א זה קרה בין 1979 ל-1992 ובין 2003 ל-2013, ולבית”ר ירושלים זה קורה כבר מ-2008, אז זה לא כזה נורא. אבל כשאתה שם סטנדרטים ניהוליים וכולם מחקים אותך, לא יכול להיות שהגל שמציף אותך גם מצליח להטביע אותך ואינך קם לתחייה.

מכבי חיפה החליטה בקיץ הקודם להביא מנהל ספורטיבי, סטייל ג’ורדי קרויף, והמנהל הספורטיבי הזה לא ימשיך – ממש לא סטייל ג’ורדי קרויף. אפשר להגיד הרבה דברים על המנג’ר ההולנדי, אבל הקבוצה שלו – גם כשהיא לא לוקחת אליפות – לא נראית פתטית. לאורך זמן, זו מכבי ת”א הכי טובה שהייתה כאן מאז שנות ה-50, בכל פרמטר. וזהו קרויף שמרוח על הפנים שלה, לא כמו תור כריסטיאן קרלסן.

קרויף עושה בחירות טובות – החתמת ערן זהבי, החייאת ברק יצחקי, קיארטנסון, פריצה, סוזה – וגם בחירות גרועות. אבל הוא בהחלט יודע להשתמש בכסף שנותן לו הבוס. הוא לוקח סיכונים כלכליים בכספו של הבוס, והוא יוצר הרתעה. הכסף של גולדהאר קונה יותר, כי הוא מגדיר מי כוכב בכדורגל הישראלי ומי לא יהיה כוכב. 

למכבי חיפה אין עמוד שדרה, ואפילו לא אסטרטגיה ברורה: לא משתוללים, לא מתאבדים על כוכבים, מאבדים הרתעה. ולא ברור בכלל אם זה הקו. חיפה מחקה את מכבי מצד אחד, וגם לא מחקה אותה מצד שני. היא לא נוקטת בשום קו ברור.

מכבי חיפה נבנתה כמה פעמים: בליגה הארצית בתחילת שנות ה-80, אחרי עידן שפיגל בסוף שנות ה-90 ובשנים שבהם ארקדי גאידמק דרס בכסף גדול את הליגה, לפני עשור בדיוק. מכבי חיפה לא נבנית יותר. היא מביאה זרים בינוניים – סקאוט פשוט על אילופסון היה מבהיר לכם שמדובר בגיא שמיר של איסלנד – בניגוד מוחלט לעבר (איגביני, ז’וטאוטאס, פראליה ואפילו דבאלשווילי), והיא לא עושה שימוש נכון בנוער הנפלא שלה. 

מכבי חיפה “שמואל” מוליכה את ליגת העל לנוער ב-16 נקודות הפרש, האליפות הזו תהיה השישית שלה בתשע שנים. שליטה כזו הייתה רק לבוגרים בעשור הקודם. ארבעה שחקני נוער ממכבי חיפה פתחו בהרכב הנבחרת בשלב העילית האחרון, בו ישראל לא נוצחה. ולמרות כל זאת, ולמרות אצטדיון מדהים, ולמרות קהל מדהים שהוא הכל חוץ מקהל של הצלחות, המועדון כושל.

אבל לפני שהוא כושל בהישגיו, הוא כושל בקונספציה שלו. הוא כושל ביחס בין משאבים להשגת מטרות. הוא כושל. ומה שיותר עצוב הוא, שאם יעקב שחר לא יהיה שם, הוא עלול להיות כושל עוד יותר.

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי