המלך הוא עירום: הסכסוך בין ליטו וידיגאל לקרויף

ליטו וידיגאל
ליטו וידיגאל | צילום: עדי אבישי

מאמן מכבי ת"א שבר את הכלל הראשון בממלכת ההולנדי. במי יבחר גולדהאר, מה הבעיה בקללת יוני ולמה אורן חסון משחק אותה מירי רגב? הנקודות של ענבל מנור

(גודל טקסט)


1. ליטו וידיגאל שבר את הכלל הראשון במכבי תל אביב – "לא מדברים על ג'ורדי קרויף". כשהתייצב עצבני ותוקפני למסיבת העיתונאים שאחרי גמר הגביע, הוא חזר פעמיים על המשפט: "הבעיות יותר עמוקות", וטרח להזכיר שבדיוק לפני שנה, באותו מקום, מכבי ת"א סיימה עונה בלי תואר. ואז שלף את הנתון הסטטיסטי על שמונה מאמנים בארבע שנים. לאקט של האנגולי לא היה קשר להפסד בפנדלים. הוא בא איתו מהבית או לכל הפחות אגר אותו בבטן. 


אליבא ד'וידיגאל, הבעיות העמוקות יותר מקורן באיש שבוחר מאמנים. ומצחיק שדווקא הוא, המשעמם, החבוט, זה שלא תמיד מבינים אותו, הצליח למצוא את המילים לצעוק את מה שהוא רואה כ"המלך הוא עירום", מה שאיש לא עשה לפניו. אליבא ד'ג'ורדי, וידיגאל פשוט לא מאמן מספיק טוב והוא, שיושב חמש שנים במגדל השן, הבן של יוהאן המנוח, פשוט צריך לזרוק עקיצה ליד האנשים הנכונים וכולם יבינו לבד. בעצם, מה הוא צריך לדבר. כולם כבר ראו. כולם כבר הבינו. ג'ורדי וליטו כבר לא. 


בתלמוד מסופר על שניים שהיו מהלכין בדרך וביד אחד מהם קיתון של מים. אם שותים שניהם, מתים. ואם שותה אחד מהם, מגיע לישוב. זו דילמה מוסרית. להקריב את עצמך כדי לא להיות אחראי למות חברך או לדאוג לעצמך על חשבון החבר. ליטו וג'ורדי היו בוחרים כל אחד באופציה השנייה. מיץ' גולדהאר, ששניהם תפסו עליו אתמול בעלות, עלול לחשוב אחרת. 


העונה הזאת לימדה אותנו ששניים שלא מסוגלים לעבוד יחד – ולא משנה אם נכפה עליהם או שבחרו – לא יחזיקו מעמד זמן רב. הצמדים קרלסן ורוני לוי, שום וניסן יחזקאל, גוטמן ולוזון, מזרחי ואוואט, זהבי וחמד, כבירי וכסף – מספרים את הסיפור. הכדורגל הישראלי הצליח להגחיך השנה את תפקיד המנהל הספורטיבי ולמערכת היחסים בין ג'ורדי לווידיגאל יש בכך חלק. 


ג'ורדי לא נתן לווידיגאל סיכוי להצליח. וידיגאל נפל לכל המלכודות שחפרו לו ועכשיו כשהוא מנסה לחשוף שיניים, מעטים האנשים שאשכרה מאמינים לו. הפסד התואר לא שינה הרבה. מכבי ת"א הייתה צריכה ארגון מחדש גם אם הייתה מנצחת. תואר אולי היה נותן בסיס חזק יותר לסטייטמנט של המאמן, אבל גם אחרי הפסד הוא נכנס להיסטוריה. הראשון שפתח על ג'ורדי. 

ג'ורדי קרויף (דני מרון)
ג'ורדי קרויף (דני מרון)

2. ג'ורדי קרויף. מכבי ת"א שיחקה את משחקה הרשמי הראשון ב-30 ביוני ואתמול, 11 חודשים מאוחר יותר, השלימה 61 משחקים רשמיים במסגרת קבוצתית. תגידו: קבוצות בכירות בכדורגל האירופי משחקות אפילו יותר משחקים. ואענה: קבוצות בכירות בכדורגל האירופי לא משחקות ב-30 ביוני. וה-30 ביוני הזה חירב לצהובים עונה. 


כי פיטר בוס עזב מיד לאחר ההפסד בגמר הגביע ושוטה ארבלדזה הגיע ישר למחנה האימונים. כי שחקנים שלא היו בתכניות נשארו עד אוגוסט ולכן חלק משחקני הרכש הגיעו באיחור. כי מכבי ת"א קיבלה הגרלות קשות יחסית למדורגת ושרפה המון אנרגיות בדרך לשלב הבתים. קורט טראומת העזיבה של ערן זהבי, נגיעות של חלוקת עומסים לא נכונה, מערבבים וקיבלתם משוואה פשוטה. בליגה של שתי קבוצות תחרותיות, הכנה לא מספיק טובה ומעידה מוקדמת שווה פער שקשה לחזור ממנו. 


מכבי ת"א תשחק שוב בסוף יוני והפעם המצב שלה מורכב יותר. 7-9 שחקנים עם מחויבות לנבחרות עד ה-11 ביוני, כלומר שחקנים שלא תהיה להם פגרה או מנוחה אלא אם המועדון ייזום להם פגרה ויחסוך מהם כמה משחקים באירופה. אסור לשכוח גם ארבעה שחקנים בכירים שמסיימים חוזה, מאמן מתנדנד, מנהל ספורטיבי שלא יכול לראות את המאמן ופיגור גדול מול הפועל באר שבע. 

מיץ' גודלהאר (ערן לוף)


כמה גדול? 3:0 בשחקני רכש, 6:3 בשחקני נבחרת ישראל, 1:0 בעמדת המאמן, 1:0 בעמדת המנכ"ל ושבועיים פגרה. כבר שנתיים שמכבי ת"א נראית כמו מי שרודפת אחרי הזנב של עצמה ומנסה ללא הצלחה להמציא את עצמה מחדש. היא כבר לא החלום הרטוב של כל שחקן ישראלי (נקרא לו למשל עומר אצילי) או מועדון שלא אומרים לו "לא", אלא עוד אופציה. והנקודה הזאת לא קשורה לשנתיים ללא תואר, אלא לשנתיים ללא אבא. 


אם יש משהו שהעונה הקשה הזאת המחישה זו התלות המוחלטת של מכבי ת"א בג'ורדי קרויף. כשהוא נמצא פיזית בארץ והראש שלו נקי לענייני המועדון, ההשפעה שלו על הקבוצה אבסולטית. הוא מרגיע, הוא נוגע בלב השחקנים, הוא עושה סדר ואפילו גם מאמן מוצלח כשצריך. והשחקנים? כמו ילדים קטנים. כשאבא בבית, הם נקיים, מחייכים ומתנהגים יפה. כשהוא יוצא ובאה בייביסיטר (נקרא לה למשל ליטו וידיגאל), הילדים שוברים את הבית.  


והעונה היא כישלון – ולא בגלל ההפסד בגביע – שלכל אחד, יש בו חלק. לארבלדזה (בגין התוצאות ושחיקת הסגל), לקרויף (שלמעט וידאר קיארטנסון הרכש שהביא סיפק קבלות מינימליות), לווידיגאל (בגין הקיבעון וחוסר היכולת לשנות תוך כדי משחק – ע"ע חילוף ראשון בדקה ה-84) וגם לגולדהאר שריכז את כל הכוח במועדון בידיים של איש אחד. ג'ורדי היום חזק מכל המערכת. בלעדיו, היא תקרוס או לפחות תספוג זעזוע שייקח לה זמן להתאושש ממנו. הוא הפרנצ'סקו טוטי של מכבי. סמל, אגדה, אבל גם כוח דומיננטי מדי. 


ליטו וידיגאל ( דני מרון)
ליטו וידיגאל (דני מרון)

דווקא בקיץ בו יש חודש להזיז עניינים, כל הצדדים המעורבים צריכים לקבל החלטה. ג'ורדי, בשאלה האם הראש שלו נמצא בענייני מכבי ת"א וגולדהאר, הביזנסמן, בשאלה האם לא הגיע הזמן להחזיר את השליטה בעסק לידיים שלו או של מנכ"ל מטעמו ולתת למנהל ספורטיבי, כלשהו, להיות מנהל ספורטיבי. 


3. דן איינבינדר. "מבחינת מדיניות המועדון אין הצדקה לתשלום שכר החורג את גבולות התקציב הראוי והשפוי של המועדון והבעלים", כך הסבירה בית"ר ירושלים את עזיבת הקפטן להפועל באר שבע. במילים אחרות, אלי טביב שמע את הסכומים שהוצעו לקפטן שלו והחליט לא להיכנס למשחק ולא להגיש הצעה. זכותו? חד משמעית. המסר? בעייתי. 


שנה קודם לכן טביב הגיש הצעה מעליבה לאצילי ואז נלחם בו בבוררות. ולפני כן היו אלה אריאל הרוש, אופיר קריאף, אבירם ברוכיאן, ניקיטה רוקאביציה ושחקנים בולטים אחרים שעזבו מסיבות כאלה ואחרות שרובן כלכליות. טביב מתנהל כבוס אמריקאי. יש לו "תקרת שכר" והוא לא חורג ממנה. הוא לא משחק את המשחק של באר שבע ומכבי ת"א ולכן, הוא מוותר מראש על כל ניסיון להתחרות בהן. 


בית"ר ירושלים מתנהלת מקצועית כמו עירוני קריית שמונה או הפועל רעננה. היא מחפשת שחקנים במצוקה, משביחה אותם ונותנת להם לעזוב תמורת רווח או אם הם דורשים סכומים גבוהים. בית"ר נראית יותר כמו חנות וינטג' מאשר כמו מועדון תחרותי. יש מציאות, אבל איכות אמיתית תמצא במקום אחר. בו תצטרך לשלם יותר.   

דן איינבינדר (האתר הרשמי של הפועל ב
דן איינבינדר (הפועל באר שבע, האתר הרשמי)

4. שינוי מבני. אורן חסון, האיש החזק במנהלת הליגות, סיפק השבוע אמירה שעברה מתחת לרדאר בראיון ל-103FM: "אין ספק שמבחינת העניין בליגה, אנחנו צריכים לעשות שינוי ולבחון איך לייצר יותר עניין. נוצרת בטן ואזור מרכז הטבלה פחות מעניין ואטרקטיבי. סדרות או נוקאאוט בין שמונה הטובות ביותר? יש הרבה רעיונות שהועלו. זה קיים ב-MLS. אנחנו מודעים לכך שהשיטה הנוכחית צריכה לעבור שינוי. גם אופציית צמצום הליגה ל-10 קבוצות על הפרק. צריך לעשות משהו לקראת עונת 2018/19". 


שינוי הפורמט זועק לשמיים, אבל המשפט "לייצר עניין" בעייתי מאוד. מדובר בשפתם של משיחיסטים שלשם העניין ולהעצמת האנדרדוג, הביאו לכם את שיטת הקיזוז, הגדלת היורו והמונדיאל ויום אחד יבטלו את הנבדל ויהפכו את הכדורגל לכדורסל. אז ברכות למנהלת על ההבנה ששיטת הפלייאוף פשטה את הרגל, אבל בואו נמתין רגע לפני שאנחנו עפים למקומות מסוכנים.


10 קבוצות? מכת מוות למועדונים הקטנים ולכדורגלן הישראלי. זו שיטה שמתאימה למדינות עם עשרות ליגיונרים בחוץ. נוקאאוט? כדי להגביר את הסיכוי של מכבי פ"ת (דוגמה רנדולמית) לקחת אליפות? ומה לגבי השלכות כמו התרסקות במפעלים האירופיים ונפילת דירוג? המשפט של חסון ממחיש שבישראל כמו בישראל הבינו שיש בעיה, אבל לא את המהות שלה. הנקודה היא לא לייצר עניין מלאכותי, אלא לשפר את הרמה ואת פס ייצור שחקנים, לדאוג לצמצם את הפערים כדי שהעניין יבוא מעצמו. 

אורן חסון (יח


עניין לא שווה רמה. עניין לא שווה איכות. גם אתמול המשחק בטדי היה מעניין. וגם גרוע על הדשא, מאורגן רע מחוץ לדשא ומלא בתקריות ביציעים, אבל היי, הוא היה מעניין, מותח, דרמטי והאנדר-פאקינג-דוג שבו, שגם במקרה מייצג שכונה קטנה שהיא מעין פריפריה תל אביבית, ניצח, אז זאת בכלל חגיגה. אל לאנשי המנהלת למקומות שהפילו ומפילים את אבי לוזון או השרה מירי רגב. שינוי פורמט מבורך ודרוש, אבל אחרי תחקיר ובדיקה מה באמת מתאים לכדורגל ולא רק לאנדרדוג הפריפריאלי. 

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי